לדווש ולהתאהב: טיול אופניים באוסטריה
לטייל על אופניים סביב נהר הדנובה באוסטריה - כשמצד אחד בתים צבעוניים ומצד שני הנהר הכחול, זו חוויה לגוף ולנפש. עורכת ערוץ היחסים של ynet, שרגילה לדווש עצמה בין רחובות ת"א - יצאה להרפתקה, הצליחה ליהנות ברגעי הקושי בגשם השוטף ואף גילתה גם את סצנת הטינדר באזור
הדרך מהעיירה טולן לווינה נפרסת על פני 40 קילומטרים. זהו מסלול האופניים האחרון שלנו בטיול, וגמעתי כבר חצי מהדרך. ביום רגיל אני בקושי רוכבת שמונה קילומטרים בתל אביב - וגם הם קשים לי, אבל באוסטריה מסלולי האופניים רחבים, נגישים וסלולים, הדרך מישורית ונחסך ממך משחק המחשב העירוני, על שלל המכשולים המאפיינים אותו.
למעשה, באוסטריה אין דבר המזכיר בכלל את החוויה המסורבלת של רכיבה בישראל. הטבע פרוס בפנייך במלוא הדרו, והוא נראה בדיוק כמו המם המפורסם מ"צלילי המוזיקה": הרים מושלגים מביטים אלייך מהאופק, נהר הדנובה הכחול מלווה אותך מצידך השמאלי, ועיירות אוסטריות ציוריות, בעלות בתים קטנים וצבעוניים, מציצות מצידך הימני. רק ג'ולי אנדרוז חסרה.
בנוסף לטבע שמיימי ומהפנט בגווניו הירוקים, חווית הרכיבה הנעימה כוללת גם היתקלות בהולכי רגל נאים שעוברים לעיתים במסלול, מחייכים אלייך בשיניהם הצחורות ונראים כמו דוגמנים מפרסומת לערוץ החיים הטובים. זה לא מסתיים כאן - נהגי מכוניות אדיבים שמכבדים אותך אפילו מעניקים לך את זכות הקדימה (איזה קונספט נהדר!).
הם בכלל מסבירי פנים שם, באוסטריה. אפילו רוכבי האופניים האחרים נחמדים. או-קיי, כל עוד את לא רוכבת באמצע הנתיב ומעכבת להם את התנועה. במקרה האחרון הם עלולים להיות קצת גסי רוח, לעקוף אותך ולהמחיש לך את זעמם בתנועה מגונה. אחת העיתונאיות בסיור שלנו חוותה זאת ומאוד נעלבה.
כפי שהבנתם, אני לא רגילה לרכוב בטבע, אבל בחיי שאין מופלא מזה. הרוגע והשקט שמציפים אותך מדיטטיביים כמעט. אני נותנת לעצמי לצלול פנימה אל מעמקי הנפש, מופתעת מחוסנו של הגוף שלי שכלל לא מרגיש את הקילומטרים הרבים שהוא עובר. אני גם יודעת שאם אתעייף, תמיד אוכל לעצור בצד ולערוך פיקניק קטן, או להיכנס לאחת מעשרות המסבאות והמסעדות הממוקמות בצידי הדרך, אשר ישמחו מאוד לפנק אותי באוכל אוסטרי מסורתי ובכוס בירה מקומית.
טיול אופניים לאורך הדנובה הוא הרפתקה מרגשת לכל הגילים, מסע מרתק של גילוי וחגיגה לילדים ולמבוגרים. לא סתם הכרזתי "איי דו!" מיד כשהציעו לי להצטרף.
היה לי ברור שאני לא מוותרת על החוויה הזאת. חוץ מזה, אני מאוד אוהבת יין, כך שהיה לי ברור שאני לא מתכוונת לפספס ביקור בעמק הווכאו – החלק המרכזי בטיול הזה, שכולל עשרות כפרי יין, מנזרים, טירות וכרמים, ומפורסם בשל היין הלבן והאיכותי המיוצר בתחומו.
יום 1: מנזר מרהיב, יין טוב ונופים עוצרי נשימה
את הטיול פתחנו בעיר מלק (Melk), הנמצאת בקצה עמק הווכאו שעל גדות נהר הדנובה. אל העיר הגענו היישר משדה התעופה בווינה בשעות החשכה וגם לא ממש בעונה המתוירת.
מלק נראתה לנו בלילה קצת כמו עיר רפאים, כשהחנויות והמסעדות שלה היו סגורות וריקות מאדם. המדריך הסביר לנו שבעונת התיירות האווירה אמורה להיות שונה לגמרי, כשאת הברים של העיר גודשים עשרות רוכבי אופניים שעוצרים בה כחלק ממסלול הרכיבה שלהם.
משועממת מריקנותה של העיר, חזרתי למלון והחלטתי לפתוח טינדר, סתם ככה כדי לראות מי "ער". בהסתמך על כמות המאטצ'ים (התאמות) הנאה שהיתה לי, הרגשתי כאילו אני, התיירת מישראל, הפכתי לאטרקציה הכי גדולה שקורית בה.
המזל הוא שבבוקר הכול כבר נראה אחרת. אני ויתר העיתונאים גילינו שאנחנו לא היחידים שמבקרים במקום, והצטרפנו לעשרות התיירים האחרים שפתחו את הבוקר שלהם במנזר המפורסם של העיר.
גם פסלים ומזרקות מעטרים את המקום, לצד חדרים מפוארים שבעבר שימשו כמקום מגוריהם של אנשי האצולה והקיסרים. המנזר כולל גם ספריה עתיקה בעלת כמאה אלף כרכים וכתבי יד עתיקים, חלקם אפילו בשפה העברית.
אחרי הביקור ערכנו סיור קצר בגנים הצמודים למנזר, גנים ציוריים עם עצים גזומים בצורות שונות שמייד הזכירו לי את הסרט "המספריים של אדוורד". במזג אוויר טוב בהחלט אפשר לעצור לפיקניק קצר בגנים הללו, וליהנות מהשקט המופתי ומהפרחים הצבעוניים.
מיכאל, המדריך שהופקד ללוות את הקבוצה במהלך הטיול, פגש אותנו בצאתנו מהגנים. מיכאל הוא בן 29 שנראה כמו רוכב אופניים מדופלם. הוא לבוש בטייץ קצר למרות מזג האוויר החורפי. הוא העניק לכל חברי הקבוצה מעילי גשם שקופים במתנה. "אתם תצטרכו אותם", הוא הזהיר בעודו מביט בדאגה על השמיים המעוננים. מיכאל הסביר לנו שאנחנו עומדים לצאת לרכיבה עד העיירה קרמס (Krems), לשם נשלחו כבר המזוודות שלנו.
"50 גוונים של ירוק" אפשר לכנות את עמק הווכאו היפהפה, שמסתבר שגם המזג האוויר האפרורי לא מצליח להרוס. אני מביטה על הכרמים שבצדי הדרכים ומחייכת. הנוף קסום ונדמה כמו מאש-אפ של סדרות מצוירות, משהו כמו "עמק המומינים" פוגש את "היער הירוק". הדנובה הכחולה נוצצת למרות הגשם והעננים, ומיכאל מספר לי שבקיץ אנשים רוחצים בנהר או משתזפים למרגליתו. איזה באסה שעדיין לא קיץ.
עמק הווכאו הוכרז בשנת אלפיים כאתר שימור מורשת של אונסק"ו, ונבחר ב-2008 על ידי נשיונל ג'אוגרפיק לאחד האתרים ההיסטוריים הטובים בעולם. הרכיבה לאורכו מעודדת אותי לעצור מדי כמה דקות רק כדי להציץ על הנוף ולספוג אותו. אחרי כשעתיים רכיבה דרך כפרי היין, החלטנו לעצור כדי לדגום את היין הלבן המקומי, זה שמיוצר מאותם כרמים שראינו בצידי הדרך, טעמנו ולא התאכזבנו.
ארבע כוסות מאוחר יותר אנו ממשיכים בדרכנו מבוסמים וטובי לבב, חולפים על פני הכפר הנהדר דורנשטיין (Durnstein) שנראה כמו מדרחוב אחד גדול, עמוס בבוטיקים צבעוניים וסמטאות עתיקות.
את היום סיימנו בפאב המקומי של העיר קרמס, שנראית גדולה ומרשימה בהרבה ממלק, ונחשבת לאחת הערים העתיקות באוסטריה תחתית.
יום 2: רכיבה תחת גשם שוטף כשבסופה שופינג חביב
היום השני שלנו היה אמור לכלול כארבע שעות רכיבה מקרמס ועד לעיר היפה טולן (Tulln), אלא שמזג האוויר סירב לחייך אלינו, ומהר מאד מצאנו עצמנו רוכבים תחת גשם שוטף.
העניין עם אוסטריה הוא שגם בגשם שוטף, הארץ הזאת משגעת מרוב צבעים ויופי. וכך, בעודי רוכבת בגשם, ספוגה עד לשד עצמותיי למרות מעיל הגשם שהיה אמור להגן עליי, חשבתי לעצמי שיש משהו מעצים בלצאת מאזור הנוחות שלך ולמשוך את כוח הסיבולת מעבר לגבולות שחשבת שיש לך.
הנסיעה ברכבת לטולן ארכה כחמישים דקות, בסיומה ניגשנו לטייל בגן הבוטני של המקום, פרויקט ראווה לגינון בר-קיימא ואקולוגי שהוקם ב-2008 וספר מאז מעל 2.5 מיליון מבקרים.
הגן הבוטני של טולן מרשים ביופיו, וכולל 65 גינות אקולוגיות, מסלולי הליכה וגם תזמורת חמודה שקיבלה את פנינו בשמחה. טולן הייתה גם המקום הראשון בטיול שבו עצרתי כדי לערוך שופינג קצר, מאחר שהיא כוללת קניון קטן וחנויות קוסמטיקה זולות.
יום 3: הגענו ליעד האחרון - וינה
ביום האחרון רכבנו כארבעים קילומטרים עד לווינה, עיר הבירה והמרכז הפוליטי, התרבותי והכלכלי הבלתי מעורער של אוסטריה. וינה היא גם היעד האחרון שלנו במסע הקצר והפוטוגני הזה.
לשמחתנו, השמש סוף-סוף יצאה ואפשרה לנו לעצור באמצע הדרך להפנינג נחמד עם נקניקיות שומניות ומוזיקה בקורנבורג – עיירה הממוקמת על הגדה השמאלית של הדנובה, כ-12 קילומטרים צפונית לווינה.
מקום העצירה שלנו – בר באוויר הפתוח עם ברביקיו ובמת קריוקי, נתן לנו את ההזדמנות לחזות בשמחת האוסטרים כשהם מוקירים תודה למזג האוויר האביבי, עם ריקודים וקריוקי זייפני לשירי פופ מקומיים.
את המשך היום בווינה העברתי בביקור במוזיאונים מומוק ולאופולד – שניים מתוך עשרות המוזיאונים שהעיר היפהפייה הזאת מציעה לשוחרי האמנות שמבקרים בה, ונשבעתי שעוד אשוב לבקר בעיר המיוחדת הזאת, עם אופניים או בלעדיהם.
נקודות למתעניינים:
• הטיול מיועד לרוכבים בכל הרמות, ומאפשר גם שכירה של אופניים חשמליים.
• הטיול כולל העברת מזוודות ממלון למלון.
• האופניים מאובזרים ומגיעים עם 21 הילוכים, תיק צד אחורי וספידומטר.
• איסתא מספקת לנוסעים שוברים, מסמכי נסיעה וספר מסלול מפורט באנגלית, הכולל מפות והמלצות, וכן כתובות של חנויות אופניים שעובדות עם החברה וניתן לעצור ולתקן בהן את האופניים במידת הצורך.
• גם שירותי תמיכה טלפוניים לאורך המסלול הם חלק מהחבילה, וניתן להיעזר בהם לאורך שעות היום.
הכותבת היתה אורחת של חברת איסתא ספורט המשווקת טיולי Hike&Bike
