אחיו נספה, הוא שרד: "אלעד התחבא מתחת למיטה"
הובא למנוחו אלעד פריזאט בן ה-3, שנספה בשריפה בצפת, אחיו עילאי מאושפז במצב בינוני. אביו שחזר את האסון: "התחלתי לזחול כי כל הסלון היה אש. הקירות נשרפו. צעקתי בהיסטריה. עילאי סיפר לי שאלעד התחבא מתחת למיטה ושהוא הלך למחסן"
יממה אחרי השריפה בבניין מגורים בצפת, שבה קיפח את חייו אלעד פריזאט בן השלוש, נותרו הוריו ליד מיטת אחיו, עילאי, במרכז הרפואי זיו בצפת. עילאי נפצע באורח בינוני בשריפה ומאושפז במחלקה לטיפול נמרץ. אביו החורג של אלעד, קלוד בן סעדון, סיפר: "הלב שלי נשרף כי לא הצלחתי להציל אותו. הוא היה ילד מקסים ומתוק, ילד זהב". אחר הצהריים הובא אלעד למנוחות בית העלמין בצפת.
בן סעדון, אביו של עילאי וכאמור אביו החורג של אלעד, שחזר היום (ראשון) את רגעי האימה ותיאר סופה של אש, שקשה להבין איך מישהו הצליח לצאת ממנה בחיים. "זה היה סמוך לשעה 12:00 בצהריים, רחלי ואני היינו במיטה. נחנו, כרגיל בשבת. קמנו מוקדם, הכנו לילדים פטל ועוגיות, וחזרנו לנוח. הדלת של החדר הייתה פתוחה והילדים שיחקו מחבואים. פתאום הרחנו עשן. רחלי ואני קמנו בבהלה לכיוון הסלון ואני רואה את הספה בוערת. לא ידעתי מה לעשות. האש פתאום עברה לווילון, משם לעץ של התריסים, זה עבר לספה השנייה. הכל קרה בשנייה. רחלי ברחה מהעשן.
"התחלתי לצעוק בכל הבית בשמות של הילדים, מחפש אותם מתחת למיטות, בשירותים, מאחורי הדלתות. אני צועק בהיסטריה, 'עילאי איפה אתה, תצא'. אני מרגיש חום של מאה מעלות. אני צועק וצועק, ומרגיש שאני עוד שנייה נשרף. לא ידעתי מה לעשות, הגעתי למצב שאני מאבד שליטה, או שאני נשאר ונשרף, או שאני מוציא את הילדים".
בן סעדון סיפר עוד: "יצאתי מכיוון החדרים כשלא מצאתי אותם, התחלתי לזחול כי כל הסלון הייתה אש. זחלתי על הרצפה, הגעתי לכיוון המטבח, צעקתי 'איפה אתה, איפה אתה?' ראיתי ילד, כולו שחור מפחם, לא ידעתי אם זה אלעד או עילאי, משכתי אותו, שמתי אותו על הגב שלי ורצתי. כל המדרגות היו עשן לבן ושחור, בצורה כזאת מפחידה שאמרתי 'אלוהים, זה אמיתי?' רצתי החוצה רק להוציא אותו ולראות שהוא בסדר. ראיתי שהוא בסדר ולא הבנתי איפה הילד השני, הוא לא ענה לי.
"אם רק הייתי שומע את הקול שלו הייתי יכול להוציא אותו. את עילאי הצלחתי להציל, משכתי אותו ממש מתוך האש. האש הייתה עליי, הקירות נשרפו. אף פעם לא ראיתי קיר עולה באש. מה זה הדבר הזה? קירות עולים באש?".
הוא אמר כי עילאי היה מאושפז עד שעות הלילה בטיפול נמרץ, אז התייצב מצבו והוא הועבר למחלקת הילדים. "כואב לי מאוד על אלעד, הלב שלי נשרף שלא הצלחתי להוציא אותו. אם הם היו ביחד אולי הייתי יכול. כשדיברתי עם עילאי, הוא אמר לי שאלעד הלך לחדר להתחבא מתחת למיטה והוא הלך למחסן, ואני צועק להם, שניהם הלכו לכיוונים שונים. אלעד ילד מקסים, ילד זהב, ילד מתוק. כל הזמן הייתי מצלם אותם. כל חודש אני מפתח תמונות של הילדים, יש לי בבית איזה ארבעה אלבומים. הם כל הזמן משחקים ביחד, נותנים אוכל ליונים ולחתולים".
חוקרים של שירותי הכיבוי ממשיכים גם היום לחקור את נסיבות הדליקה ועדיין לא הגיעו למסקנות סופיות. עם זאת, הסבירו כי הסיבה להתפשטות המהירה של האש הייתה הרוח ששוררת באזור בו ממוקם הבניין. מצד אחד נמצאת הדירה בקומת הקרקע – מתחת למפלס הרחוב – ובצד השני היא פונה לשטח פתוח וללא כל מבנים אחרים. "המיקום של הדירה יוצר למעשה אפקט ארובה, כאשר בכל שעות היממה כאשר החלונות בדירה פתוחים יש בה רוח שחולפת מצד לצד. במקרה של אש, כמות כזו של חמצן ואוויר יוצרת ליבוי כאילו ששפכו דלק על האש", אמר אחד מקציני הכיבוי.
מנהל המרכז הרפואי זיו, ד"ר סלמן זרקא, אישר היום כי כל המבוגרים שאושפזו לאחר השריפה כבר שוחררו לבתיהם בתום הטיפול. "תוך פרק זמן קצר הגיעו לפה כ-15 פצועים, גם ילדים וגם מבוגרים מאירוע השריפה. לצערי 'זיו' מתורגל באירועים מהסוג הזה. רק לפני שבוע היה לנו כאן תרגיל עם פיקוד העורף שדיבר על 60 פצועים, ובין היתר ילדים.
"היו שלושה ילדים, שניים במצב מאוד מורכב, ילד אחד בן שלוש, שלצערי הרב מצא את מותו כבר בשטח. החלו פעולות ההחייאה שנמשכו כאן שעה ארוכה. היה עוד ילד שאושפז בטיפול נמרץ, שמצבו במהלך הלילה השתפר והוא עבר למחלקה. כל המבוגרים שהגיעו לבית החולים כפצועי שאיפת עשן טופלו במקום ושוחררו לביתם.
"הילד שעדיין מאושפז סובל בעיקר מכוויות. הייתה גם חשיפה לעשן, וזו הסיבה שהשארנו אותו כל הלילה בטיפול נמרץ. רצינו לוודא שלא תהיה בעיה עם הריאות ועם דרכי הנשימה. ברגע שווידאנו, שחררנו אותו למחלקה, הוא מקבל טיפולים נגד כאבים".
לפנייה לכתב/ת 
