"המשמרת האחרונה": אפילו הדוקו על "משחקי הכס" הצליח לאכזב
אחרי אקורד סיום צורם במיוחד, הגיע הסרט התיעודי על מאחורי הקלעים של "משחקי הכס", ולרגע אחד הייתה תקווה לפיצוי על העונה האחרונה. ובכן, התבדנו. הרגעים בהם רואים את כוכבי הסדרה נדירים, ובהיעדרם, מתמקדת היוצרת בברגים הקטנים ביותר בהפקה. ואיך לומר, לא לשם כך התכנסנו
בסרט התיעודי "משחקי הכס: המשמרת האחרונה", שעלה אתמול (ב'), שבוע אחרי תום עונתה השמינית והאחרונה של הסדרה, קיים תיאור מכמיר לב של מאות ואלפי האנשים שהיו מעורבים ביצירתה. מכמיר לב מאחר והדגש של הסרט הוא על העבודה הסיזיפית של הצוות העצום הזה - לילות בלי שינה, צילומים בקור חודר העצמות של בלפסט, תחת לחצי זמן ותקציב ומעל לכל, המשא הכבד והעקבי של העמידה בסטנדרטים ובדרישות הנלווים לצילומי הסדרה הגדולה ביותר בעולם – ועוד בעונתה האחרונה, היקרה והמפוארת מכולן.
ולמה התנקז כל המאמץ האדיר הזה? קריעת התחת, הלחץ, החרדה, בניית הסטים המפלצתיים תוך הקפדה על הפרטים הקטנים ביותר? הוא התנקז לעונה מושקעת בטירוף שאכזבה בערך את כולם, שלא לומר הפכה מיליונים ממעריציה להייטרים מלאי משטמה (מיליון וחצי מהם חתמו על עצומה הקוראת לצלם את העונה מחדש, אם למישהו היה ספק בכל הנוגע לעוצמת גל ההתנגדות הזה).
אפילו האפולוגיסטים שעוד נותרו ל"משחקי הכס" אחרי שהכל תם ונשלם נאחזים בטיעון הרפה של "אבל בראן סטארק היה הבחירה ההגיונית ביותר, כשחושבים על זה". ובכן, אף אחד לא רצה לחשוב על זה, ובכל זאת, הנה זה בא. עונה שהייתה אמורה לסיים בבום אך נגמרה באופן צפוי, אנטי קליימקטי, חסר היגיון, מזורז - ובחלקיו הגרועים ביותר, סתם דל דמיון ומרגיז ברשלנותו. פה ושם היו רגעים נפלאים, קולנועיים, לעיתים עוצרי נשימה ממש (קרב הדרקונים האווירי הכאוטי בין דני וג'ון סנואו ובין מלך הלילה נרשם מבחינתי כאחת מהסצנות הגדולות בסדרה כולה), אבל לא מספיק מהם. ממש לא מספיק.
הדוקו האינטימי מאחורי-הקלעים (זמין לצפייה בשירותי ה-VOD של yes ו-HOT, ובסלקום tv) אמור היה לחגוג את אקורד הסיום של "משחקי הכס", אבל איכותה הירודה של העונה משווה לו נופך מעט מלנכולי. המעריצים המושבעים, אלו שמחלו לסדרה איכשהו על העונה האחרונה ולא מתנגדים לאיזה מייקינג-אוף מדי פעם, לגמרי ימצאו מה לקחת מ"המשמרת האחרונה". רגעים נדירים עם חברי הקאסט הנרחב, למשל, כולל תיעוד מרתק ממש של תגובותיהם בעת קריאת התסריט המשותפת לפני תחילת הצילומים. רובם לא קיבלו לידיהם את התסריט המלא וגילו שם, בעת ההקראה הפומבית ובזמן אמת, מה עלה בגורל דמויותיהם ודמויות חבריהם. קיט הרינגטון אפילו מגיע לדמעות כשהוא קורא כיצד מסתיימת מערכת היחסים של ג'ון סנואו ושל דאינריז.
עוד ביקורות טלוויזיה:
מאידך, הרגעים האלה – שהם מה שבאמת מעניין, בואו נודה על האמת – ספורים. יש מעט מדי מהסטארים של התוכנית. קצת קיט הרינגטון, קצת אמיליה קלארק, ומינימום שבמינימום מהכוכבים האחרים. ובהיעדרם, יוצרת הדוקומנטרי ג'יני פינלי בוחרת להתמקד בברגים הקטנים יותר, או כאלו שחבויים היטב מאחורי הקלעים. מפיקים בפועל, מעצבי תפאורה, ניצבים, אפילו הבחור שממונה על פיזור השלג המלאכותי. אבל גם אם מדובר במלאכה לא פשוטה בתוך הסיוט הלוגיסטי העצום של הפקת סדרה בקנה מידה כזה - באמא שלכם, הלשם כך התכנסנו? לצפות בבחור שמפזר שלג בעודו מלהג על אמצעי פיזור השלג שלו?
סיפור צד אחד עם ניצב אירי נלהב ומתוק מדבש דווקא מתגלה כמעט אטרקטיבי יותר, וכנ"ל סיפורו של ולדימיר פורדיק, איש הפעלולים החמוד והעניו שמגלם את דמותו מזרת-האימה של מלך הלילה, השם ינקום את דם סופו החפוז והנחפז. אבל אלה לא מספיקים לגאול את הפרויקט כולו ממחוזות שמעריץ לא מושבע עלול לשפוט כאזוטריים לחלוטין. הנה, אחרי הסוף המאכזב של הסדרה מגיעה גם הקודה המאכזבת. מפתיע.
