מאנה חמה: שובר השוויון של ליברפול
עם כל הכבוד למוחמד סאלח ורוברטו פירמינו, סאדיו מאנה הוא השחקן הכי חשוב של יורגן קלופ. המוסלמי האדוק שגדל בעיירה בסנגל, העריץ את רונאלדיניו ואל-חאדג'י דיוף, והפך ליקיר האוהדים באנפילד. הערב (22:00) הוא ינסה לעזור למרסיסיידרס לזכות בצ'מפיונס
לדאבור יש עוד הרבה להוכיח, אבל סאדיו מאנה נמצא כבר במקום אחר לגמרי: על רקע התנודות ביכולת של מוחמד סלאח ובעיות הכשירות של רוברטו פירמינו, מאנה היה העונה בלי תחרות השחקן הטוב ביותר של יורגן קלופ, אחד ממלכי השערים של הפרמיירליג (22, יחד עם סלאח ופייר-אמריק אובמיאנג מארסנל) והאיש שנראה בשל יותר מכולם להכניע את הוגו לוריס ולהביא לליברפול את גביע האלופות במדריד.
זה נשמע כמו הדבר הכי רחוק בעולם מהילד שגדל בעיירה במבאלי בסנגל. זה לא סוד שמאנה הוא מוסלמי אדוק, וכמו בגמר בשנה שעברה מול ריאל מדריד הוא יגיע למשחק אחרי יום של צום הרמדאן עליו הוא מקפיד, אבל מרכיב הדת בחייו עמוק הרבה יותר מאשר אצל שחקנים מוסלמים אחרים. בילדותו הוא היה הבן של – אבל לא של כוכב כדורגל או סלבריטי אחר – אלא הבן של האימאם במסגד הגדול ביותר בבמבאלי.
זה תואר שמגיע עם הרבה משקל על הגב. מאנה שומר עד היום על דתו ומתגאה בה (לא שותה אלכוהול ומתפלל חמש פעמים ביום), אבל בתחילת דרכו אביו לא היה מוכן לתת לו להצטרף לקבוצת הכדורגל המקומית. אף כדורגלן לא צמח במקום הקטן, והוריו רצו שיקדיש את זמנו ללימודים ויהפוך ביום מן הימים למורה, בגלל ש"כדורגל זה בזבוז זמן". אבל הילד לא ויתר, ואמר להם שזו הדרך היחידה בה יוכל לסייע להם כאשר יגדל. ובאמת, לאחרונה מאנה תרם סכום גדול לשיפוץ המסגד של אביו.
סאדיו הקטן קרע את עצמו והפך את הספורט למרכז חייו. אחד מחברי הילדות שלו סיפר בראיון כי הוא היה כ"כ אובססיבי למשחק, שאפילו לא התפנה להתקלח אחרי אימונים, ונהג לומר: "כשיהיה לי כסף אמצא את הזמן לאמבטיות". וזה הגיע - למרות התנגדות האב, למרות שהדוד אמר לו שהחלומות שלו בלתי אפשריים ושהוא לעולם לא יצליח לצאת מהעיירה הקטנה והמרוחקת.
מזל שהייתה לו השראה, ולגמרי במקרה, מסנגלי ששיחק בליברפול. מאנה כבר מזמן התעלה על אל-חאדג'י דיוף, החלוץ המבריק והבעייתי שמעולם לא הסתדר באנפילד, אבל כילד הוא נשא אליו עיניים: "הערצתי אותו ואת רונאלדיניו", סיפר מאנה בשנה שעברה, "הם סימלו עבורי את השחקן שאני רוצה להיות, שחקנים עם טכניקה ודריבל מצוינים שמסוגלים לעבור את היריב".
אבל יש פה משהו חשוב שצריך להתייחס אליו: מאנה ראה את עצמו כפנטזיונר בסגנון דיוף, השחקן שכולם אוהבים לראות עושה תעלולים, אבל בסופו של דבר מסיים כל עונה בידיים ריקות. מה שהופך את מאנה לסופרסטאר שממשיך להשתדרג בעקביות זו היעילות. מלבד עונה אחת בליגה האוסטרית הבינונית, בה סיים עם 23 שערים, שתי העונות האחרונות הן הטובות בקריירה שלו מבחינת מספרים: 20 שערים בכל המסגרות ב-2017/18 - עשרה מהם בליגת האלופות - ולא פחות מ-26 העונה. השילוב עם סלאח ופירמינו מוציא ממנו דברים מדהימים, אבל כדי להתבלט בשלישייה כזו צריך ללמוד ולהבין איך לנצל מצבים בצורה אופטימלית. ולא רק שהוא עושה את זה, אלא גם ממשיך לייצר הזדמנויות בזכות טכניקה עילאית.
מאוריסיו פוצ'טינו שם לב לכך היטב. מנג'ר טוטנהאם מייחס חשיבות גדולה לחלוץ בן ה-27 ומנסה להבין איך לעצור אותו בגמר. גורמים בטוטנהאם סיפרו ל"אינדפנדנט" השבוע: "פוצ'טינו מרגיש שבשנים האחרונות היה חסר לו שחקן כזה. הוא מאמין שמאנה הוא כדורגלן ייחודי, מבחינת הזריזות, המהירות והחדות מול השער".
מאנה שונה גם בנקודות אחרות. כמו סלאח, הוא איש משפחה שקט שמעדיף לבלות בבית עם חברים קרובים ולצפות בטלוויזיה. האישיות שלו נוחה מאוד, נטולה פוזות של כוכב. רק השבוע פורסם סרטון שהפך לוויראלי בקרב האוהדים, ובו הוא עוצר ליד מכונית של אוהדי ליברפול (הדגלים היו אלה שרמזו לו), ומנהל יחד עם החבר שנהג ברכבו שיחה ידידותית איתם.
והוא גם לא מחרטט תשובות דיפלומטיות בראיונות. לקראת הגמר הגדול, מאנה לא ברח מהעובדה שליברפול נחשבת לפייבוריטית מוחלטת להניף את הגביע: "אי אפשר להתחבא מזה, זה נכון", הודה הסנגלי. ואולי הזווית המרעננת הזו, שמחליפה את "הכל פתוח ואני לא חושב שאנחנו עדיפים", היא בדיוק מה שהיה חסר לליברפול בתקופת היובש, מישהו שמסתכל אחרת על העולם.
לפנייה לכתב/ת 
