החסידים זועמים על דרעי וגפני: "אמבוש למועצת גדולי התורה"
פיזור הכנסת בשל המחלוקת על חוק הגיוס שוב חשף את הפערים בין הזרמים השונים בין המפלגות. האגף החסידי העריך שליברמן יטרפד את מתווה הפשרה של נתניהו, ולא עדכן את האדמו"ר מגור בדבר. מנגד, דרעי וגפני קיבלו הכשר מהרבנים ושוב מיצבו את פטרונו של ליצמן כסמן הקיצוני
הלילה הדרמטי שהביא לקץ ימיה של הכנסת ה-21 שוב חשף את הפערים האידיאולוגיים בתוך המפלגות החרדיות, וגרם למתיחות בין יעקב ליצמן לבין אריה דרעי ומשה גפני.
חוזרים לקלפי - כתבות אחרונות
למה המנדט לא חזר לנשיא: שאלות ותשובות
הכנסת פוזרה סופית: בחירות ב-17 בספטמבר
נתניהו: "הציבור בחר בי, רק ליברמן הוליך שולל"
ליברמן: הולכים לבחירות בגלל כניעת נתניהו לחרדים
בפלג החסידי ביהדות התורה זעמו על החברים בגוש החרדי שמיהרו להביא בפני הרבנים את מתווה הפשרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין חוג הגיוס, למרות הדחייה של ליברמן על הסף.
לטענתם, הסכמתם של חלק מהרבנים למה שהגדירו במפלגה "פייק הצעה", יוצרת מראית עין של סדקים באחדות החרדית ומציגה את האדמו"ר מגור שוב כ"טראבל מייקר" של המשבר האחרון.
באגודת ישראל, הפלג החסידי של יהדות התורה, בראשות סגן השר יעקב ליצמן ובהנהגת האדמו"ר מגור, סירבו כבר מהרגע הראשון להתייחס ברצינות להצעת נתניהו לקדם את חוק הגיוס במתכונתו הנוכחי ולדון בהמשך בשינויים שיוכנסו בו.
במפלגה הבינו שראש הממשלה מנסה להטיל עליהם את האחריות הציבורית לבחירות החוזרות, ולכן כלל לא הביאו את ההצעה בפני הרבנים אלא המתינו עד שליברמן ידחה אותה בעצמו ויהפוך אותה ללא רלוונטית.
אלא שיו"ר ש"ס, השר אריה דרעי, המוביל לאורך כל הדרך קו פרגמטי יותר בנושא הגיוס, מיהר להיכנס לביתו של מנהיג התנועה ונשיא מועצת חכמי התורה, הרב שלום כהן, שנתן לו אור ירוק להסכים להצעת נתניהו. במקביל, גם בדגל התורה, בראשות ח"כ משה גפני, העלו את הדברים בפני המנהיג הבכיר במחנה, הרב חיים קנייבסקי, שאישר אותה אף הוא.
ההערכה היא כי הנציגים הספרדים והליטאים הביאו את הדברים להכרעת הרבנים "לפרוטוקול בלבד", בעיקר ממניעים טקטיים, לאחר שכבר ידעו כי ליברמן כבר פסל אותה - על מנת שלא להיתפס בעצמם כמי שטרפדו את ניסיון הפשרה האחרון והביאו להקדמת הבחירות. למרות זאת, כאמור, הם גרמו לזעם באגף החסידי.
כלפי חוץ, באופן רשמי, סנגרו באגודת ישראל על השותפות החרדיות והסבירו כי "דרעי ומישהו ב'דגל' מנסים כביכול להטיל את האחריות על ליברמן בכך שיגידו שהם בעד, אבל זה חסר כל משמעות". מתחת לפני השטח, הדבר עורר כעס גדול על הפקרת האדמו"ר מגור שוב כבודד במערכה והצגתו כסמן קיצוני. גורם באגף החסידי אף טען כי נציגי ש"ס ודגל התורה "עשו אמבוש למועצת גדולי התורה".
העימות הפוליטי הנקודתי בין המחנות החרדים משקף פערים מהותיים יותר בתוך שתי המפלגות. ש"ס הספרדית ודגל התורה הליטאית נקטו לאורך כל הדרך בגישה פרגמטית הבוחנת את חוק הגיוס על פי השורה התחתונה – השפעתו העתידית על מעמדם של תלמידי הישיבות בפועל.
לאחר שהשתכנעו שגם הגדרת מכסות פטור ויעדי גיוס של לומדי התורה לא תגרום לאף אחד מהם לעזוב את בית המדרש ולעלות על מדים בניגוד לרצונו, ובכלל האילוצים המשפטיים, הם הסכימו לחיות בשלום עם הצעת ליברמן.
לעומתם, באגודת ישראל החסידית, בראשות האדמו"ר מגור, מייחסים חשיבות רבה גם לפן ההצהרתי של החוק, ואינם מסוגלים להסכים לנוסח הכולל אפשרות למכסות, יעדים וסנקציות ומעודד גיוס חרדים – גם אם מדובר בתרחיש תיאורטי בלבד.
ההצעה של הליכוד למפלגות החרדיות ולאביגדור ליברמן כללה, לפי המפלגה, שהחוק המקורי של ליברמן יעלה כלשונו לאישור מחדש על-ידי מליאת הכנסת, ולאחר מכן יעלה לקריאה שנייה ושלישית בהסכמה משותפת.
בליכוד הסבירו כי אם לא תושג הסכמה על החוק עד סוף יולי, בהתאם להחלטת בג"ץ חוק הגיוס יחול על המגזר החרדי בדיוק כמו על שאר אזרחי המדינה.
לפנייה לכתב/ת 
