הכנסת התפזרה וסמכויות הממשלה נשארו מוגבלות

חברי ממשלת המעבר(צילום: אלי מנדלבאום)

החלטת הכנסת ה-21 על פיזורה הובילה לא רק לבחירות חדשות, אלא גם להמשך כהונת ממשלת המעבר, עד שתקום ממשלה קבועה חדשה. מכיוון שמדובר בממשלה זמנית, היכולות שלה מוגבלות ולא כל דבר ניתן לקדם ולבצע.

מנדלבליט. "מרחב הפעולה שונה מממשלה רגילה"(צילום: יאיר שגיא )

בהתאם לפסיקות עבר של בג"צ, הממשלה נדרשת "לאיפוק" בהפעלת הסמכויות בכל הנוגע בעניינים שאינם דורשים דחיפות מיוחדת לפעולה. הסיבה להגבלות הללו, לפי היועמ"ש, היא החשש שממשלת המעבר תעדיף את " אינטרס המפלגתי הצר על פני האינטרס הציבורי".

עם זאת, קשה לקבוע מה בדיוק משמעות המגבלות – "מדובר בשאלות של איזון עדין בין חובת העשייה לבין הריסון והאיפוק הנדרשים", יכתוב היועמ"ש לשרים. "כאשר עומדות על הפרק החלטות בנושאים שאינם בגדר ניהול שוטף, על השרים והרשויות במשרד לערוך בדיקה מוקדמת מול היועץ המשפטי של המשרד בטרם קבלת ההחלטה".

המשנה ליועמ"ש, רז נזרי, ימשיך להפעיל את הקו-החם לפניות היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, כדי למנוע החלטות בעייתיות של הדרג הפוליטי בזמן מערכת הבחירות. מדובר בהחלטות שיכולות להיתפס כשימוש במשאבים ציבוריים על מנת להיטיב עם הדרג הפוליטי.

היועצים המשפטיים של המשרדים נדרשים לבחון את נחיצות קבלת ההחלטות במשרד וכן אם ההחלטה תגרום לקושי משפטי, תקציבי או מנהלי לממשלה הבאה. שיקולים נוספים שנבחנים הם אם מדובר בשינוי סדרי העדיפויות של הממשלה, אם מדובר על קביעת עובדות בשטח שיקשו על הממשלה החדשה וכן אם יש חשש שמדובר בשוחד בחירות.