עזוב אותך נתניהו, לך עכשיו הביתה
כמו רבין ב-1977, כמו עזר ויצמן בשנת 2000, רשויות התביעה והציבור יבינו שאין סיבה למצות את הדין עם מנהיג מוערך שלוקח אחריות
לכבוד בנו של ההיסטוריון והפילוסוף פרופ' בנציון נתניהו,
מאת נכדו של הביוכימאי והפילוסוף פרופ' ישעיהו ליבוביץ
אדוני ראש הממשלה,
אבא שלך וסבא שלי היו פעם שותפים. הם עבדו יחד במפעל תרבותי ישראלי יחיד במינו שהיה יקר ללבם, ושניהם ראו בו ייעוד ושליחות. שניהם היו העורכים של האנציקלופדיה העברית – אביך היה העורך ראשי, והיה אחראי גם על תחום מדעי הרוח, וסבי היה העורך האחראי על תחום מדעי הטבע. בהמשך, אחרי שאתם נסעתם לאמריקה, סבא שלי החליף את אבא שלך ונהיה העורך הראשי.
- לכל הטורים של פרופ' יורם יובל - לחצו כאן
כשהייתי ילד נהגתי לבוא, כמוך, למשרדים הצנועים של מערכת האנציקלופדיה ברחוב ממילא בירושלים. באתי כדי לבקר את סבא ואת סבתא האהובה שלי, ד"ר גרטה ליבוביץ, שהייתה המזכירה המדעית של האנציקלופדיה. כפי שאתה בוודאי זוכר, המשרדים היו קרובים לקיר הבטון הענק שהתרומם באמצע הרחוב, ליד מוסך הקטנועים, וחסם את הנוף מזרחה. הקיר הזה נבנה כדי לשמור על ההולכים ברחוב ממילא, ובהם שני הפרופסורים הקצת-מפוזרים שלנו, מפני צליפות החיילים הירדנים שעל חומת העיר העתיקה.
אבא שלך וסבא שלי, אף שלא היו שותפים לדעות הפוליטיות, העריכו וכיבדו זה את זה, ונדמה לי שגם חיבבו איש את רעהו. היו להם כמה תכונות אופי משותפות שגרמו להם להיות אאוטסיידרים בממסד הפוליטי והאינטלקטואלי של ירושלים. לשניהם היו עין בוחנת ולשון חדה, ושניהם לא פחדו לומר בדיוק את מה שהם חשבו. שניהם לא היו פוליטיקלי קורקט, ושניהם שילמו על הבוטות ועל הכנות שלהם מחירים אישיים ומקצועיים גבוהים.
המחירים האלה של להיות אאוטסיידר לא זרים לך. אני כותב את המכתב הזה יומיים אחרי ההצבעה הלילית שבה הכנסת ה-21 פיזרה את עצמה, ושלושה חודשים וחצי לפני הבחירות הבאות, שאליהן אתה הולך – ומוליך אותנו – בחשש ובלית ברירה.
אני כותב את המכתב הזה מסיבה אחת פשוטה: כדי לבקש ממך לעשות מעשה אמיץ, שנדמה לי שגם אבא שלך וגם סבא שלי היו ממליצים לך עליו. זה מעשה שיחסוך לכולנו – ובראש ובראשונה לך – עוגמת נפש, השפלה, והמון סבל מיותר.
אני מבקש ממך שתחליט, ותודיע על ההחלטה שלך כבר בימים הקרובים, שלא תרוץ לראשות הממשלה בבחירות שיהיו בספטמבר. אני מקווה ומאמין שצעד כזה יחסוך לך ולמדינה את הצורך להעמיד אותך לדין על תיקי 2000 ו-4000. להבנתי, משפט פלילי על התיקים האלה עלול להסתיים בהרשעה כמעט-ודאית שלך בעבירות שדינן מאסר ממושך.
אבל מודה ועוזב – ירוחם אצלנו, וגם יכובד. יש לזה תקדימים, ומנדלבליט אוהב תקדימים. בשנת 1977, אחרי שהתגלה חשבון הדולרים הלא-חוקי של רעייתו לאה, התפטר יצחק רבין מראשות הממשלה. ההתפטרות שלו גרמה ליועץ המשפטי לממשלה אהרן ברק להימנע מלהעמיד אותו לדין. בשנת 2000 התפטר עזר ויצמן מתפקיד נשיא המדינה, אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין מצא דופי בכספים שקיבל מן המיליונר אדוארד סרוסי, בלי שהצהיר עליהם. ההליכים נגד ויצמן הוקפאו על ידי רובינשטיין, והוא חזר בשלום לביתו בקיסריה.
אם אהוד אולמרט היה מכריז, מיד כשנודעו החשדות הראשונים נגדו בפרשיות טלנסקי והולילנד, שהוא מתפטר מראשות הממשלה, ייתכן מאוד שהחוויות הקשות של המשפט והכלא היו נחסכות ממנו – וגם מאיתנו.
כפי שבוודאי ידוע לך, אני לא אוהד גדול שלך. יש לי לא מעט ביקורת על ההתנהלות שלך, ואני לא מהסס להביע אותה. אני מאמין שאתה משוכנע בחפותך ("לא היה כלום"), אבל אני מקווה שבכל זאת תקשיב לי. לדעתי כדאי לך להפסיק להתפתל, ולסיים עכשיו – ובטוב – את תפקידך.
מדוע? דבר ראשון, בוא נעשה דיליט על תיק 1000, תיק הסיגרים והצ'ופרים. הוא מתאר התנהגות לא יפה, ועם זאת הוא לא מהווה, לעניות דעתי, סיבה למאסר. אבל זה משאיר אותנו עם תיקי 2000 ו-4000, והם בעייתיים הרבה יותר. השאלה, מבחינתי, היא לא אם מה שעשית בתיקים האלה היה אכן קבלה ומתן של שוחד במובן המשפטי של המילה. אין לי מושג. אני לא עורך דין ולא שופט.
השאלה החשובה למדינת ישראל, לדעתי, היא אחרת לגמרי: אחרי שהודית בעצם בעובדות שמיוחסות לך בתיקים האלה, ורק טענת שהן לא מהוות עבירה פלילית, מה תהיה ההשפעה של חזרה לשגרה, עם המשך הכהונה שלך כראש ממשלה, על הכלכלה ועל החברה הישראלית?
אדוני ראש הממשלה, אם "לא יהיה כלום" בתיקי 2000 ו-4000, ואתה תישאר בתפקיד שלך, זה יביא עלינו לדעתי אסון לאומי. לא פחות. מדוע? כי ההשקעות מחו"ל יתנדפו, ודירוג האשראי של ישראל ייפגע. רמת החיים כאן תרד, וכולנו נסבול.
לדוגמה, משקיע זר ששוקל להשקיע עכשיו בערוץ תקשורת ישראלי שני מיליארד דולר, יקבל רגליים קרות אם יתברר לו שראש הממשלה ניסה להשפיע על מדיניות המערכת תמורת סיקור אוהד.
איך אמרת, כסף לא החליף ידיים, ולכן זה לא שוחד? איזה קשקוש. ככה מדברים עורכי דין, ואתה יודע טוב מאוד מה שווה המילה של עורכי דין. זאת שחיתות אדירה שנעשית לטובת מקורבים לשלטון, ורק טמבלים ישקיעו כסף במדינה שבה זה קורה. זאת הסיבה שבישראל יש באופן יחסי הרבה יותר השקעות זרות מאשר ברוסיה או בטורקיה – ואיתן גם רמת חיים גבוהה הרבה יותר מאשר בשתי המדינות הנהדרות והדמוקרטיות האלה.
אפילו אני מכיר בזה שאתה היית אחד משרי האוצר הכי טובים וחכמים שהיו אי פעם למדינת ישראל. ולכן אתה יודע שאחד הגורמים העיקריים שקובעים את דירוג האשראי של מדינה, ואת היקף ההשקעות הזרות בה, הוא מערכת כלכלית ומשפטית ישרה והוגנת מערכת שאין בה קומבינות של הון-שלטון-עיתון.
אז לך הביתה. אל תפחד. יהיה בסדר. אתה עדיין במיטב שנותיך ואבא שלך בנציון חי עד גיל 102 כשהוא צלול וחד. זה טוב מאוד. הזמנים השתנו ו-80 זה ה-60 החדש. בעוד עשר שנים, אם תרצה, תוכל לחזור לפוליטיקה ולראשות הממשלה כזקן השבט המכובד והמוערך. אבל אם תסיים את הקריירה שלך בעוד שנה בכלא, אז תסיים את הקריירה שלך בעוד שנה בכלא. לא חבל?
במקום עוד שנה של מלחמה מכוערת ואבודה שתגרום נזק עצום למדינה שלך, למפלגה שלך, ובעיקר לך – ובסופה גם תלך לכלא – עזוב אותך. תנשום עמוק. לך על בטוח ולך על ישר. לך עכשיו הביתה בטוב, ואז תוכל גם לחזור.
בברכה חמה,
יורם יובל
office@yovell.co.il
לפנייה לכתב/ת 
