הפרשה שמסעירה את האתלטיקה הישראלית
האצן גל ארד גמר את העונה כי המשיך לרוץ פצוע ועורר גל תגובות. אסתר רוט-שחמורוב: "גרם נזק לעצמו ולקבוצה". האיגוד: "הוא דוגמה לכל הספורטאים"
זה היה רגע גדול יותר מכל תחרות אתלטיקה. שברירי שניות שהציתו את הוויכוח: גיבור או ספורטאי תמים? זה קרה בשליחים 100X4 מ' בתחרות ליגת האלופות דרג ב' בפינלנד. גל ארד, הרץ האחרון של מכבי ת"א, מתח בצורה חזקה את שריר הירך האחורי, אבל החליט להמשיך ולהחמיר את הפציעה כדי לא לפגוע בקבוצתו.
היו כאלה שהתפעלו מהחלטתו של ארד, אבל הוא ספג גם הרבה ביקורות מצד אנשי מקצוע שתהו אם היה שווה לו לגמור את העונה בשביל תחרות די שולית. אסתר רוט-שחמורוב, המלכה-האם של האתלטיקה, סבורה שהוא טעה: "הספורט נועד להנאה, ואם אתה מסכן את בריאותך וכשירותך, אתה גורם נזק לעצמך וגם לקבוצתך, שתצטרך אותך בהמשך". מאמן הספרינטים, מני פלד, כתב פוסט בפייסבוק מילים חריפות נגד ההחלטה של ארד, הוא אפילו השתמש במילה "שאהיד". לעומת זאת, איגד האתלטיקה ומכבי ת"א, העלו על נס את המעשה.
יו"ר אגודת מכבי ת"א, דורון שטרוק, ספרינטר בעצמו בעברו, מחזיק בדעה הנגדית: "גם אני הייתי עושה אותו דבר במצב שנוצר. זה בא לגל מתוך החינוך המצוין שקיבל, וככה צריך לנהוג. זאת הייתה התחרות הכי חשובה של המועדון השנה. אם הייתי מוסמך לכך, הייתי מעניק לו צל"ש".
מכיוון שחברו לספרינטים במכבי ת"א, אימרי פרסיאדו, עדיין נמצא בארה"ב בשירות מכללת ממפיס, היה ברור כי רק גל ארד, שיאן הנוער ב-100 מ' (10.45 ש') מסוגל להוציא תחרות טובה עבור המועדון בריצות הקצרות. התנאים היו אמנם קשים ("100 מ' רצנו במבול", אומר ארד, "והמסלול היה רטוב. אבל רצתי בהתלהבות וניצחתי ב-100 ו-200 מ') ואז הגיעה ריצת השליחים המכרעת.
עדות ממקור ראשון של ארד: "היינו במרחק נקודה וחצי מאלופת סלובניה שבמקום השני, כשהמשמעות היא: אם אנחנו מנצחים, אנחנו עדיין עם סיכויים לעלות לדרג א'. רצתי אחרון וקיבלתי את המקל בפיגור. נתתי הכול, ופתאום שמעתי 'ירייה' ברגל שמאל. הבנתי שזה קרע בירך האחורית, וידעתי שזה עלול להביא נזק. לא ידעתי באותו הבזק מחשבה, כמה גדול הוא יהיה והמשכתי לרוץ עם כאבים אדירים. סיפרו שדידיתי לקו הסיום, אבל לא דייקו. רצתי כדי להביא למכבי את הניצחון. בסוף הבאתי את מכבי ת"א למקום השלישי, ואז מיהרו להושיב אותי על האלונקה בדרך לחדר ההלבשה, בוכה מכאבים ומתחיל להבין איזה נזק גרמתי לעצמי".
הבדיקות הראשוניות הראו שגמר את העונה עוד בתחילה."זה מבאס מאוד, אבל לא טרגדיה", אומר ארד, "הרגשתי שעשיתי משהו עבור מכבי ת"א שבאמת נתנה הופעה מכובדת מאוד. טרגדיה זה רק מחוץ לספורט. זאת טרגדיה ספורטיבית".
בסרטון רואים את הקהל קם ומריע לך. זה ריגש אותך?
"החמיא כן, אבל לא הייתי ממש מרוכז להבין את הרגע".
שלם עם עצמך?
"מאמנים אומרים שצריכים לפרוש כאשר מרגישים פציעה. הם צודקים בתנאי שיש מספיק זמן כדי לארגן מחשבות עבור קבלת החלטות. לא היה אפילו זמן לחשוב. שבריר שנייה לחשוב".
ועם הניסיון הזה, אחרי החלמתך תפעל אחרת במקרה דומה?
"ההיגיון אומר שאצטרך לפרוש מהריצה, אבל אני לא יכול להבטיח כשאין זמן לחשוב ואני רואה את עצמי לוחם למען הקבוצה שאותה ייצגתי ועזרתי לה. זהו הנתון החשוב ביותר. ככה ההורים שלי חינכו אותי".
לאיזה חינוך?
"לחינוך שאתה נותן הכול בשביל הקבוצה ובשביל עצמך. זה לא התחיל כאן. כשהייתי לד עסקתי באמנויות לחימה. השתתפתי בתחרות קרטה, זה היה בערך בגיל 13, והיד נשברה בסיבוב המוקדם. לא ויתרתי, המשכתי, ניצחתי וגובסתי. היו כאבים, אבל ידעתי שעשיתי מה שצריך וחונכתי לעשות".
המתנגדים סבורים שבכלל לא היו צריכים להעלות אותך לריצה.
"קודם כל, לא הייתה בכלל התלבטות אם אני צריך לרוץ את השליחים כי עוד הייתי בסדר. ההחלטה היותר חשובה הייתה באמצע הריצה, והחלטתי לסיים אותה ויהי מה".
פרישה כואבת
בגיל 26, כשעתידה עדיין לפניה, יפעת זליקוביץ' הודיעה על פרישה מאתלטיקה. עוד פרישה ממקצוע הנעשה באהבה אך לא יכול לספק פרנסה מכובדת לאדם צעיר, אלא אם אתה כוכב אולימפי
יפעת היא אחת הבכירות בקומבינציית השילוב שבין מהירות ויכולת ניתור. בקפיצה למרחק היא מדורגת שביעית בכל הזמנים 6.22 מ', וב-100 מ' עשירית, יחד עם עדי זלנקו, 11.90 מ'. שותפה לנבחרת השליחות של ישראל ב-4X100 מ', 45.23 ש'. כמו כן החזיק עם ה-6.22 מ' בשיא ישראלי באולם שנשבר החורף בידי עדן פינקלשטיין.
אם הייתה ממשיכה להתאמן בלי דאגות שונות, ועם המאמן שהוביל אותה ברוך קריצשטיין, סביר שיכלה לדלג עוד כמה צעדים קדימה. הקבוצה האחרונה שלה הייתה אתלטי הנגב/באר-שבע. המועדון סיפק לה תנאים איכותיים יחסית ומשכורת מכובדת. מה פירוש מכובדת? בהשוואה לאתלטיקה, לא בהשוואה למגזרים אחרים. "חבל, ניסינו למנוע את הפרישה. אם היא תשנה החלטה, תמיד נקבל אותה", אומר יו"ר המועדון ברוך שפירא.
בינתיים היא מצטרפת ליחידת כבאות והצלה. אומרים שיחד עם האלוף לשעבר בקרב 10, קונסטנטין (קוסטה) קרניצקי שהתפרסם גם כלוחם-אש מצטיין, תהיה נבחרת ישראל בעלת סיכוי למדליות באליפויות העולם לכבאים. אבל מי יציל את האתלטיקה מפרישות לא מחויבות כאלה.
לפנייה לכתב/ת 
