הנהגה זה דבר שמתחלף: עלייתן ונפילתן של האליטות
החלפת אליטות דורשת אסטרטגיה, ומעניין לראות שמאז ומעולם האסטרטגיה החביבה היא הכפשת האליטה הוותיקה וניסיון להעלמתה. זה לא התחיל ב"הם שכחו מה זה להיות יהודים" - אלא בחז"ל שהחליפו את הכהנים שהחליפו את הבכורות. מישהו עוד זוכר שהם הנהיגו רוחנית את העם?
אופנה פוליטית
אליטה חברתית ופוליטית היא גם עניין של אופנה. מה גורם לקבוצה אחת להיות אטרקטיבית ומוסכמת על רוב הקהילה, ומדוע יום אחד סר חינה והיא הופכת לשנואה, ובהמשך היא אפילו לא זוכה לחסד הזה, ורק נדחקת לשוליים ונשכחת מלב.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
פרשת במדבר, הפותחת את הרביעי בחמשת חומשי תורה, מתארת מהפכה שלטונית קדומה בשבטי בני ישראל. עד המהפכה הורכב מעמד הכהונה מהבנים הבכורים בכל השבטים. המהפכה ריכזה את מעמד הכהונה בידי שבט אחד –לוי (במדבר ג', י"ב-י"ג): "וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם: כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי ה'".
מבוקשת אסטרטגיה
החלפת אליטות דורשת אסטרטגיה, ומעניין לראות שמאז ומעולם האסטרטגיה החביבה היא הכפשת האליטה הוותיקה. "הם שכחו מה זה להיות יהודים", "שמאלנים", "מושחתים", "מתנשאים" - זה סגנון הטענות של הטוענים החדשים לכתר. לא כל כך משנה אם יש אמת בהכפשות, ונדמה שעוד פחות חשוב אם הטוענים טובים יותר מהאליטה הקודמת. השחרת הממסד הוותיק נופלת על אוזניים קשובות של מי שסבלו מממסד זה, ונדמה שדי בכך.
התורה לא מסבירה מדוע הוחלפו הבכורות בבני שבט לוי, והדרשנים ששים על ההיעדר ומציעים הסבר משלהם (שמות רבה, משפטים): "שבכורי ישראל במדבר היו כהנים... וכשחטאו בעגל הוציאם הקדוש ברוך-הוא והעמיד לוויים תחתם". הנה נמצאה ההכפשה – בכורי בני ישראל חטאו יחד עם יתר העם בחטא העגל, ולכן נלקחה מהם הכהונה.
ובני לוי? בנקודה מסוימת סיפור חטא העגל מצייר אותם כ"ילדים הטובים" בהתרחשות (שמות ל"ב, כ"ו-כ"ח): "וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה' אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי: וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ. וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ".
כן, כשמשה קורא את הקריאה שזכתה למעמד מיוחד בדברי עמנו, "מי לה' אליי", נוהרים אליו בני שבט לוי, ועליהם מוטלת המשימה להרוג את כל מי שנקרה בדרכם, וכך לסייע לכפרה על חטא העגל.
אופס
התמונה של בני ובנות ישראל החוטאים בעגל, ובני שבט לוי הנאמנים לה' ונוקמים באחיהם, לא ממש מסתדרת עם תיאור ההתרחשויות בפרקים הקודמים, שהרי אהרון, מנהיג שבט זה, הוא שיזם ובנה את העגל. שבט לוי היה שקוע עד צוואר בחטא שחרץ את דינם של בכורות ישראל והעלה את מעמד הלוויים.
הטפלונים של המדבר
שבט לוי, ובמיוחד אהרון הכהן, מציג מנהיגות מצופה בטפלון. מדהים לראות שהמנהיג שאחראי יותר מכל אחד אחר לחטא העגל, יוצא ממנו ללא פגע ומעמדו כמנהיג אף מתחזק. הלוחות נשברים, הזעם האלוהי כמעט לא נרגע, אלפים מבני ישראל נהרגים, ואהרון? חוטף חצי נזיפה ממשה, שולף הסבר קלוש וסר עוונו. מי שקוראת את הפרשה עתידה לחשוב שאין חדש תחת השמש.
זו לא הפעם היחידה שבה אהרון חומק מעונש. גם בסיפור הרכילות על אשתו של משה מתרחש אותו הדבר. מרים הופכת למצורעת, אבל אהרון יוצא צח כשלג.
האם זה הסיפור של כל שבט לוי שחטאו בעגל, אך היו נבונים מספיק כדי להתאים את עצמם במהירות לצד המנצח, להצטרף אל משה ולהרוג את אחיהם שלא היו גרועים מהם?
תופרים חליפות לאליטה
ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים. שבט לוי זכה בכהונה, אך מסורת עממית טענה שבסיבוב הקודם הכהונה הייתה נכס שחולק באופן שווה בין כל השבטים ולא היה שבט עליון. על מנת להצדיק את המהפך נוצרה מסורת מעניינת סביב חלקו של שבט לוי בחטא העגל - מסורת שעיקרה הכפשת האליטות הקודמות, וניקוי יסודי לאליטה החדשה. והעובדות? מישהו כבר יגיד שהן פייק ניוז. עובדות לא באמת חשובות כשמדובר במאמץ להחלפת אליטה.
העיקר להישאר על הגלגל
זה היה אריק שרון שאמר "לא משנה אם אתה למעלה או למטה, העיקר שאתה על הגלגל". ואכן, הגיהינום של המנהיגים הגיע גם אל הכהנים והם מצאו את עצמם בתחילה למטה ואחר כך הורדו לגמרי מהגלגל, שממנו הורידו את הבכורות.
לא יעברו ספרי מקרא רבים מתיאור המלכתם של הלוויים, ואנו נשמע על שחיתותם האיומה של בני עלי הכהנים שהיו לוקחים בכוח מתנות כהונה ואונסים את הנשים שהגיעו אל המשכן, הסתאבות שרובצת לפתחה של כל מנהיגות שמתמסדת. הון, שלטון ודת חוברים יחד ומשחיתים את ההנהגה.
אלא שכל עוד יעמוד על מכונו בית המקדש (הראשון וגם השני), בני שבט לוי לא יאבדו את מעמדם. שמם יוכפש ויהפוך לעיתים לשם נרדף לאלימות, נצלנות ויהירות - אבל השילטון הדתי יישאר (גם) בידיהם.
לטובתי נשברה פרתי
צדקה עשה הקדוש ברוך-הוא עם עם ישראל שהחריב את בית המקדש ואפשר תחלופה של אליטות (ורק חבל שהחורבן לא נעשה בלי מחיר כבד בחיי אדם). הכהנים שלא השכילו לייצר לעצמם תפקיד חברתי משמעותי דיו מחוץ לבית המקדש, איבדו עם החורבן את תפקידם, ולמעשה הורדו מהגלגל.
אם הצלחתן לקרוא את המשנה המפורסמת מפרקי אבות בלי שצנחה לכן הלסת, דעו שאתן ההוכחה לכך שהמהפכה של החכמים הצליחה והכהנים אכן הורדו מהגלגל הענק.
מדהים לגלות איך אנחנו יכולות לקרוא פעם אחר פעם את המשנה הזו בלי לשים לב שאהרון ואחיו הכהנים הודרו משרשרת המסירה של התורה: משה-יהושע-זקנים-נביאים וחכמי התורה שבעל-פה. והכהנים, מיהם? הייתה בכלל חבורה כזו? והרי מדובר באותה חבורה שעל פי התורה שבכתב, הייתה אמורה לשפוט וללמד תורה את כל העם. איך זה שהם לא חלק משרשרת המסירה? ואיך זה שאף אחת לא קופצת מכיסאה ורצה להילחם על כבודם האבוד של הכהנים?
המשנה הפותחת את מסכת אבות היא שיעור נפלא ליכולת של אליטה חדשה למחות ולהעביר מהעולם את זיכרה של האליטה הקודמת. זה כמובן לא בא ברגע אחד, והמתבוננת בספרות חז"ל יכולה לראות את המאמצים הרבים והמגוונים שעשו החכמים בדרכם להקטין ואף להעלים את האליטה הקודמת, ולמקם עצמם בצמרת השלטון של התרבות היהודית, כאילו כך היה מעולם.
ואם זה מזכיר לכן משהו מימים אלה, זה רק כיוון שקרקע העולם אחת היא, והמשיכה אל הכוח והשלטון מייצרת דפוסים די דומים של התנהלות.
ובבית המדרש של הטוקבקים
בשבוע שעבר, בתגובה לדבריי על דברי הרב טאו, כתב לי בפייסבוק חבר יקר: "הייתי שמח לראות פעם אחת מאמר על בעיות בחברה הרפורמית. את מדברת הרבה על כך שאת מתעסקת ביהדות כדי לערוך ביקורת פנימה ולא החוצה, אבל אי אפשר שלא להבחין שכמעט כל הביקורת שלך דווקא מופנית כלפי אחרים. וכיוון שאני בתוך האחרים האלה, לפעמים המאמרים שלך פוצעים לי את הלב בצורה כל כך קשה, שזה לא פשוט".
בסרטון אני מגיבה לדבריו.
לכל הטורים של רוחמה וייס
שבת שלום!
