סכנה ביטחונית, לכלוך והזנחת התיירות. דו"ח המבקר על ירושלים
לרגל יום ירושלים, המבקר מפרט באחד מדו"חותיו האחרונים על מצב הניקיון העגום, התחזוקה הכושלת של מתחמי התיירות, הזנחת מזרח העיר והסכנה לחוסנה הכלכלי של העירייה. תגובת העירייה: הדו"ח עוסק בשנים עברו, מאז הוסקו מסקנות
סיכונים לחוסן הכספי של עיריית ירושלים, וכשלים רבים בתחומי ניקיון בירת ישראל ובניהולם ובתחזוקתם של אזורי התיירות בעיר – אלה הם רק חלק מהליקויים שעליה מצביע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדו"ח מיוחד המתפרסם אחר הצהריים (יום א') לרגל יום ירושלים.
המבקר על הניקיון בירושלים: "רחובותיה מלוכלכים"
זבל, שתן וסכנת התחשמלות: ההזנחה שהתיירים מוצאים בירושלים
לדו"ח המלא של מבקר המדינה בנושא ירושלים - לחצו כאן
המבקר שפירא, שפרסם גם ביום ירושלים בשנה שעברה דו"ח על בירת ישראל שבו עלו ליקויים רבים, ציין הפעם במבוא כי הוא יליד ירושלים ורואה עצמו כיהודי-ישראלי-ירושלמי שפעל ופועל - במסגרת תפקידים מגוונים - לחיזוק אופייה הדמוקרטי והשוויוני של מדינת ישראל ובירתה ירושלים. זהו אחד מדו"חותיו האחרונים של שפירא. מחר אמור להיבחר בכנסת מחליפו שייכנס לתפקיד בחודש הבא.
תלויים בתקציב ממשלתי
בפרק העוסק בחוסנה הכלכלה של העיר, כתב המבקר כי עיריית ירושלים לא יכולה להיחשב איתנה, משום שתפקודה השוטף תלוי במענק הבירה שהיא מקבלת מהממשלה. מדובר במענק שאינו קבוע והוא נקבע על פי משא ומתן הנערך בין הממשלה לעירייה. תקציבה אמנם מאוזן, כתב, אולם ללא מענק הבירה - היא הייתה נקלעת לגירעונות כבדים.
ב-2007 היה שיעור המענק כ-6% מתקציב העירייה (כ-197 מיליון שקל), וב-2017 היה שיעורו כ-13% (כ-700 מיליון שקל). השופט בדימוס שפירא העיר כי תלותה של עיריית במענקי הממשלה גוברת והולכת, והדבר חושף אותה לסיכונים כלכליים ועלול להביא לפגיעה ביציבותה אם יקוצץ הסיוע.
עודפי מזומנים
בנוסף נמצאו ליקויים בניהול הפיננסי של העירייה. בין היתר מצא המבקר כי נכון לסוף 2017, אז כיהן כראש העיר הח"כ כיום ניר ברקת, ניהלה עיריית ירושלים עודפי מזומנים ממקורות שונים בסך כ-1.3 מיליארד שקל, מהם כ-469.5 מיליון שקל שמקורם בעודפים הזמניים בתקציבים הבלתי רגילים ובקרנות לעבודות פיתוח.
המבקר העיר כי במשך כעשור העירייה לא זקפה ריבית רעיונית (ריבית שלא התקבלה בפועל אך מחושבת לצורך שמירה על ערכם של כספים, בהתאם להנחיות משרד הפנים) לעודפים זמניים אלו, והשתמשה בהכנסות המימון שהניבו לתקציבה הרגיל ללא אישורו הנדרש של שר הפנים, כך שכ-41.3 מיליון שקל נגרעו למעשה מהמטרות שלשמן יועדו.
עוד מצא המבקר כי משרד הפנים לא אכף את ההוראות בנושא זה, אף שהליקוי קיבל ביטוי בדוחות הכספיים המבוקרים של עיריית ירושלים ושל רשויות אחרות.
גיוס קו אשראי
בנוסף מצביע המבקר על היעדר בדיקת חלופות בהליך גיוס קו אשראי. בביקורת התברר כי מועצת עיריית ירושלים אישרה לגייס קו אשראי בשווי מיליארד שקל מאחד הבנקים בישראל, לאחר פנייה אליו ולבנק נוסף לקבלת הצעה. המבקר העיר כי העירייה לא בחנה חלופות נוספות לגיוס קו האשראי, שהיו עשויות להביא לחיסכון של מיליוני שקלים מכספי הציבור.
ליקוי נוסף שעליו מצביע הדו"ח הוא ליקויים בגבייה באמצעות כרטיסי אשראי. בדו"ח המבקר נכתב כי העירייה לא קבעה מדיניות מושכלת לשימוש בכרטיסי אשראי כאמצעי גבייה, ובתוך כך לא בחנה את האפשרות לחסוך בעמלות הסליקה שהיא משלמת. בנוסף, עיריית ירושלים לא נקטה פעולות כגון מכרז או הליך תחרותי כדי להוזיל את עמלות המסחר בפעילות ההשקעה שלה.
אין תחרות
כמו כן, נמצאו ליקויים חמורים בהליך התחרותי שקדם להתקשרות עיריית ירושלים ב-2017, בסכום של 2.3 מיליון שקל, עם חברת ייעוץ לביצוע עבודה בנושא "אתגר התקציב השוטף של עיריית ירושלים". לשני מציעים ניתן פרק זמן של כיומיים להגיש הצעה, לעומת כשבועיים שהיו למציע שזכה, ולכן אחד משני המציעים נמנע מלהגיש הצעת מחיר.
כמו כן, עם המציע שזכה התקיימה פגישה מקדימה בנוכחות ראש העיר דאז, מנכ"ל העירייה וכמה מעובדיה, ואילו עם המציעים האחרים לא התקיימה פגישה, אף שאחד מהם ביקש זאת. המבקר כתב כי כך פגעה העירייה בעקרונות יסוד של הליכים תחרותיים כמו שוויון הזדמנויות, שקיפות, הוגנות כלפי כל אחד מהמתמודדים בהליך וחיסכון בכספי ציבור.
עיר נקייה?
נושא נוסף שבו עוסק המבקר הוא ניקיון העיר – או ליתר דיוק אי ניקיון העיר – כפי שגם עלה מבדיקת ynet לפני כשנה. המבקר כתב כי על פי חזונה של העירייה, על ירושלים, בירת ישראל, להיות עיר נקייה ומטופחת. הוא הוסיף כי חזון זה התבטא גם בדבריהם של מנכ"ל העירייה והגזבר בנוגע לתקציבי העירייה מדי שנה בשנים 2018-2013. ואולם, נמצא כי קיים פער בין מדיניותה המוצהרת של העירייה לבין רמת הניקיון המושגת באמצעות פעולותיה.
המבקר כתב בפרק זה כי מסקרי דעת קהל שערכו הלמ"ס ועיריית ירושלים עולה כי מידת שביעות הרצון של תושבי העיר ממצב הניקיון נכון ל-2016 הייתה נמוכה מאוד, גם בהשוואה לממוצע הארצי. המבקר הוסיף כי מן הסקרים עולה כי שביעות הרצון הירודה נמשכה לאורך השנים.
השופט בדימוס שפירא ציין כי אמנם חל שיפור בעמידתה של העירייה בזמני התקן שנקבעו באמנת השירות לטיפול במפגעים עירוניים, אך עולה חשש שזמני התקן המופיעים באמנת השירות ארוכים מדי ואינם מעניקים מענה מיידי ואמיתי לצורכי התושבים.
המבקר מצביע על ליקוי נוסף ומתמשך בתחום הניקיון. לדבריו, במשך שנים רבות לא הצליחה העירייה לשפר את פעילות מערך הטיאוט בעיר ולמלא את חובתה על פי דין לנקות את רחובותיה כראוי, על אף כספים רבים שהשקיעה במערך זה ומחויבותה לנהוג בהם ביעילות ובחיסכון.
משנת 2010, כך מצא מבקר המדינה, פעלה העירייה בניגוד להחלטתה שלה להפריט את שירותי הטיאוט, ומכיוון שלא הושגו הסכמות עם ועד העובדים בחרה בחלופה של הגדלת מספר עובדי הטיאוט המועסקים בתקן עירוני – חלופה שעל פי עדותה, יעילותה נמוכה.
לא שומרים על מבנים לשימור
המבקר ציין כי בירושלים קיימים אלפי אתרים ומבנים הראויים לשימור. בביקורת נמצאו ליקויים רבים הנוגעים לשימורם, וממצאי הביקורת מלמדים שלמרות מדיניותה המוצהרת של עיריית ירושלים - ולפיה עקרון השימור הוא נדבך יסוד בפיתוח העיר - ועל אף הערך הכלכלי המגולם בשימורם של אתרים היסטוריים ברחבי העיר, נדרשים מאמצים רבים של גורמי המקצוע האמונים על התחום כדי לקדם החלטות במוסדות התכנון בדבר שימורם של אתרים העומדים בסכנת הרס או שינוי.
ליקויים בתחזוקת אזורי התיירות
בנושא ניהול אזורי תיירות בירושלים ותחזוקתם, כתב מבקר המדינה, כי התיירות היא משאב חשוב לשיפור מצבה הכלכלי של העירייה ורווחת תושבי העיר ולחיזוק מעמדה הבין-לאומי. רוב התיירים שבאים לבקר בישראל (74%) מבקרים גם בירושלים.
אבל למרות זאת, נמצאו ליקויים רבים בניהולם ובתחזוקתם של אזורי התיירות בירושלים, העלולים לפגוע בענף התיירות וכן בתדמיתה של העיר ושל המדינה כולה, והם אינם הולמים את מעמדה של ירושלים כעיר בינלאומית.
פרצות בגדר
גם את תחום הביטחון בעיר בדק המבקר שפירא. מבקר המדינה מבציע על ליקויים משמעותיים בנוגע לעמידה בנוהלי האבטחה והבידוק הביטחוני ובנוגע להכשרה הנדרשת למפקדים ולכשירות המאבטחים במעברים. נוסף על כך, המשך קיומן של פרצות במכשול אשר מאפשרות כניסה של שב"חים משטחי יהודה ושומרון לירושלים מסכן את ביטחון תושבי ישראל. המבקר כתב כי דרך אחת הפרצות האלה חדר בפברואר מחבל מחברון לירושלים ורצח באכזריות ביער את אורי אנסבכר ז"ל, בת 19 מהיישוב תקוע.
ומה עם מזרח העיר?
החלק השלישי מבין ארבעה בדו"ח מוקדש לליקויים בדרך הטיפול בתושבי מזרח העיר. בנוגע לשירות החברתיים לאוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים כתב המבקר, כי ב-2014 וב-2018 החליטה הממשלה לאמץ תוכניות רב-שנתיות לשיפור המצב החברתי-כלכלי של האוכלוסייה הערבית במזרח העיר, אולם המענה של רשויות המדינה בתחום החינוך ובתחום הרווחה עודנו חלקי ביותר, ובמקרים מסוימים הן אף אינן מממשות את אחריותן על פי דין.
המבקר כתב כי שיפור מצבם של תושבי מזרח ירושלים ייטיב הן עם התושבים והן עם המשק והחברה הישראלית ואף יגביר את ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל.
בנוסף, נמצא בביקורת כי השירות שרשות האוכלוסין נותנת לתושבי מזרח ירושלים נחות בהרבה מזה המוענק לתושבים ולאזרחים ביתר חלקי הארץ, ועולה חשש כי הרשות אינה פועלת בנחרצות מספקת כדי להעניק לתושבי מזרח ירושלים שירות יעיל ותכליתי.
מבקר המדינה כתב כי כדי לחולל שינוי מהותי נדרשת תוכנית מקיפה ויסודית, ואין להסתפק בפתרונות זמניים או מקומיים לבעיות השבות ועולות. עוד נמצא בביקורת כי הליך קביעת מעמד התושבות על ידי המוסד לביטוח לאומי אינו מתבצע בשקיפות המחויבת ובמהירות הראויה, והדבר פוגע ביכולתם של תושבי מזרח ירושלים למצות את זכויותיהם.
ולא רק אזור מערב העיר אינו נקי. בביקורת עלתה תמונה עגומה וקשה במיוחד לגבי טיפול העירייה בתברואה, בפינוי הפסולת, בהצבת כלי אצירה ובניקיון הרחובות בשכונות הערביות במזרח העיר ובעיקר בשכונות שמעבר לגדר ההפרדה.
בתגובה נמסר מעיריית ירושלים: "הדו"ח עוסק בשנים קודמות ומאז חלו תמורות רבות וחיוביות בסעיפים המתוארים, בדגש על ניקיון העיר. עיריית ירושלים לומדת לעומק את הדו"ח, מסיקה את המסקנות, שחלקן כבר בוצעו בשטח, ותמשיך לבצען ככל שניתן. התייחסות לכל סעיף מופיעה במענה העירייה המופיע בגוף הדו"ח".
לפנייה לכתב/ת 
