רווחה בעיכוב: הפרויקטים שלא יתקדמו עד הקמת הממשלה הבאה
במהלך תקופת הבחירות מכהנת ממשלת מעבר, שעליה מוטלות מגבלות רבות - בעיקר בנוגע להעברת תקציבים. וכך, קשישים ונשים בסיכון נותרים ללא פתרון, הגברים שחלמו על חופשת לידה יצטרכו לחכות וגם הדיון בתיקון חוק הפונדקאות יתעכב
הבחירות לכנסת ה-21 יצאו לדרך בדצמבר 2018, ומאז, חווינו מערכת בחירות סוערת, משא ומתן קואליציוני עקר שהסתיים בדרמה פוליטית חסרת תקדים, ופיזור של הכנסת שבועות בודדים לאחר השבעתה. ועכשיו, לאחר יריית הפתיחה לבחירות הנוספות, שייערכו ב-17 בספטמבר 2019, אנחנו שוב בפני תקופה דומה. עד שתוקם ממשלה חדשה, תכהן ממשלת מעבר שעליה מוטלות מגבלות רבות, בעיקר בנוגע להעברת תקציבים. בשל כך, צפוי עיכוב ביישום כמה פרויקטים חשובים מאוד בתחום הרווחה.
אחד הנושאים שצפוי להתעכב הוא החוק שיסייע לעצור את רצח הנשים. מדי שנה נרצחות בישראל כ-20 נשים. בשנה שעברה, המדממת ביותר מאז 2011, נרצחו 22 נשים ומאז תחילת השנה נרצחו שש נוספות. הממשלה היוצאת האזינה למחאה הציבורית והקימה ועדת שרים בראשות ראש הממשלה, שהמלצתה הראשונה הייתה לקדם את הצעת החוק של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן ושרת המשפטים איילת שקד לפיקוח באמצעות אזיק אלקטרוני על גברים מכים שהוצא נגדם צו הרחקה מנשותיהם.
זאת, לאחר שנמצא כי רבים מהרוצחים הם בני זוג שהוצא נגדם צו הרחקה - אך דבר לא מנע מהם להגיע אל הנשים. נתניהו התכוון לבצע חקיקת בזק בעניין, אך עתה הנושא ייתקע. "למרבה הצער, הטלטלות הפוליטיות מרחיקות אותנו מקידום יוזמות הכרחיות לשוויון מגדרי בישראל", אמרו בשדולת הנשים.
נושא נוסף שיספוג מכה קשה הוא היחס לקשישים. אתמול, לראשונה אי פעם, נכנס לתוקפו קיצוץ בפנסיות של כ-270 אלף גמלאים המבוטחים בקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר "עמיתים". מדובר בקיצוץ של כ-1.26% בקצבאות, שמשמעותו כ-1,000 שקל פחות מדי שנה. הסיבה היא גירעונות כבדים שאליהם נקלעו הקרנות. שר האוצר משה כחלון וסגנו יצחק כהן הבטיחו כי לא יאפשרו את הקיצוץ. אבל לבסוף כחלון נמנע מהתערבות במשבר, והסביר כי אינו יכול לעשות דבר כשר בממשלת מעבר.
בעיה בוערת נוספת שנותרה באוויר היא סוגיית כ-33 אלף מבקשי המקלט הזרים. הממשלה תיכננה הסכם עם מדינה שלישית, שתסכים לקלוט את מבקשי המקלט שיגורשו. פסיקת בג"ץ מנעה את התוכנית, ובממשלה התכוונו להשתמש ב"פסקת ההתגברות" כדי לבצע את התוכנית בכל זאת. אבל חקיקת הפסקה, סוגיה פוליטית וערכית שנויה במחלוקת בפני עצמה, נעצרה גם היא.
כמו כן, נפסק הטיפול בתיקון לחוק הפונדקאות, שהיה אמור לאפשר לגברים מהקהילה הלהט"בית להביא ילדים לעולם. התיקון לחוק שאושר ביולי 2018 הוביל למחאה חסרת תקדים של הקהילה הגאה, שבשיאה התקיימו שביתה והפגנה של עשרות אלפים. כעת, נראה כי הגברים ייאלצו להמשיך לפחות בחודשים הקרובים להרחיק עד ארצות הברית ולשלם סכומי עתק עבור הזכות לילד משלהם.
נושא אחר שהטיפול בו לא יתקדם הוא חופשת הלידה לאבות. בחודש ינואר פורסם כי צוות בין משרדי בראשות משרד ראש הממשלה בוחן לראשונה בחיוב אפשרות להעניק חופשת לידה ייחודית לאבות לתקופה של שבועיים עד חודש. כיום יכול האב בישראל לקחת שבוע של חופשת לידה במקביל לאישה ועוד שמונה שבועות במקומה. אלא שכיוון שבשני המקרים הדבר מפחית מחופשת האישה לא נעשה בכך כמעט שימוש, ופחות מ-1% מהגברים מנצלים את האפשרות.
מחקרים של ה-OECD מגלים שישראל ממוקמת בין האחרונות בארגון בנושא הפתיחות לחופשת לידה לגברים. במשרד ראש הממשלה החלו בטיפול בנושא לאחר שהגיעו למסקנה שהתפיסה שהאישה היא המטפלת העיקרית בילדים, שמתקבעת כבר בחופשת הלידה, היא אחת הסיבות המרכזיות לפערי השכר הגבוהים בין גברים לנשים בישראל. כעת, עם פיזורה של הכנסת ה-21, הנושא לא צפוי להתקדם.
עוד נושא שבתחילת השנה נראה היה שיוסדר הוא העברת עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי. זאת לאחר שהוחלט על הקמת ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה שתדון בסוגיה זו ובמצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי ומסקנותיה יוגשו עד 1 במרץ 2019. אולם הדיונים בוועדה מתנהלים בעצלתיים, בשל חוסר הוודאות לגבי הרכב הממשלה הבאה והשרים שיעמדו בשני צדי המתרס ויהיו אחראים על מימוש ההסכם.
בינתיים, המוסד לביטוח לאומי ממשיך להעביר כ-25 מיליארד שקלים בשנה למשרד האוצר, ועל פי התחזית, אם דבר לא ישתנה - הוא ייכנס לגירעון שוטף בשנת 2022 ובשנת 2037 קופתו תתרוקן לחלוטין והוא יפשוט את הרגל. המשמעות – פגיעה אנושה בקצבאות של החלשים ביותר - הקשישים, הסיעודיים, הנכים, המובטלים ועוד.
לפנייה לכתב/ת 
