נתניהו יישאר בכיס של החרדים והחרד"לים
ליברמן אמנם פוליטיקאי ציני ומניפולטיבי, אבל הוא לפחות חשף את האמת של רה"מ: כדי להציל את עצמו מאישום, הוא ייתן הכל לליצמן וסמוטריץ'
המשמעות של הכישלון להקים ממשלה וההליכה לבחירות חדשות רחבה בהרבה מהדרך שבה בנימין נתניהו ושותפיו מנסים להציג אותה. כבר ביום רביעי התחילו הספינים מטעם השלטון שמציגים את אביגדור ליברמן כמי שבגחמותיו החליט לטרפד את הקמת הממשלה ממניעים נסתרים, אולי אפילו מטעמים של נקמה אישית. ליברמן אכן ידוע כפוליטיקאי מניפולטיבי שתוכו אינו תמיד כברו, אבל הפעם כדאי לשמוע את דבריו הברורים, מאחר שהם משקפים אמת הגדולה בהרבה מהדיונים בשאלות אמינותו או מניעיו.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
רבים כותבים כעת על כך שהניסיון להקים ממשלה חשף את מניעיו של נתניהו, ובעיקר את זה שבראש סולם העדיפויות שלו נמצא, בלי בושה, הניסיון למלט עצמו מהדין. פחות כותבים על שותפיו "הטבעיים": הקואליציה החרדית והחרד"לית שלו.
עד הקדנציה הראשונה של נפתלי בנט בראש הבית היהודי תמיד שרתה איבה ויריבות בין הציונות הדתית לבין החרדים. האחרונים בזו למי שתפסו כנחותים מהם דתית וראו בהם איום על עולמם. מנגד, הציונות הדתית סלדה מהבוז החרדי כלפיה ויותר מכך, ראתה עצמה שותפה אמיתית בבניין המדינה, לעומת החרדים שמעולם לא הסכימו לשאת בנטל.
כבר בקדנציה השנייה של בנט, לאחר שהתנתק מהברית קצרת הימים עם יאיר לפיד, הוא פעל לחיזוק הציר הדתי-חרדי. מרגע שהוא עזב ובצלאל סמוטריץ' הפך לדמות הדומיננטית במחנה, כבר הוסרו כל העכבות. סמוטריץ' מייצג את הצד החרד"לי ביותר בציונות הדתית – כלומר הצד שקרוב הרבה יותר לחרדים באופיו מאשר לדגם הישן של חניכי בני עקיבא המתירנים יחסית.
החרד"לים הם האחראים להקצנה הדתית האוחזת בציונות הדתית. למשל ההפרדה בין גברים לנשים, שהייתה זרה לציונות הדתית הקלאסית, הפכה אצלם לערך מרכזי שחודר לבתי הספר ולצבא, פעמים רבות כנגד מחאותיהם של אחרוני המתונים שנשארו במחנה. לא פלא שסמוטריץ' מוצא שפה משותפת עם יעקב ליצמן, משה גפני ואריה דרעי. הוא אולי מתלבש אחרת מהם אבל קרוב אליהם בדעותיו בתחום הדת. כמוהם גם הוא תומך בשאיפה להקמת מדינת הלכה.
כמובן שהעובדה שההנהגה החרדית התקרבה בעמדותיה המדיניות לעמדות הציונות הדתית הקלה עוד יותר על החיבור החזק הזה.
התוצאה היא שנתניהו הפך לשפוט של הגוש החרדי/חרד"לי ויאפשר להם כל מה שהם רוצים בתחום הדת. מכאן שליברמן דייק כשתבע את המושג: "ממשלת הלכה".
הליכוד מנסה לטעון שככל שיעלה מספר המנדטים שיקבל, הוא יוכל להשליט את ערכיו על עיצוב הממשלה הבאה. זה לא נכון. אין ספק שבליכוד יש כמה ח"כים ראויים, ואף כאלו שיתנגדו להדתה המואצת שתבוא עלינו בכל ממשלה שירכיב נתניהו עם "שותפיו הטבעיים". אבל לח"כים האלו אין הרבה עוצמה פוליטית. אם הייתה כזו, הם היו מדיחים את נתניהו ויוצרים ממשלה רחבה ואיתנה יחד עם מפלגת כחול לבן.
לעומת זאת, לסחיטה שנתניהו מאפשר לשותפיו אין גבול. יתרה מכך, השבוע למדנו שהסחיטה הזאת לא תלויה בגודל המפלגות שלידו. כשהוא צריך שותפים הוא ייתן להם הטבות לא פרופורציונליות לגודלם. הליכוד זכה להישג שיא של שנים במספר המנדטים ועדיין נסחט עד היסוד. כעת ברור שגם אם הוא יקבל 50 מנדטים והדתיים 11, ניתן יהיה לסחוט את נתניהו כאילו לליכוד יש רק 25 מנדטים ולדתיים הרבה יותר.
ליברמן הוא פוליטיקאי ציני וגם התירוץ שבחר להיאחז בו – חוק הגיוס – אסור שיהיה הדגל החילוני: החוק עצמו בעייתי ומלא חורים, לא בטוח עד כמה הצבא צריך את החרדים, ולאור מה שקורה היום בצבא בנושאי דת, ברור שגיוס חרדים יהפוך את הצבא לדתי כל כך עד כדי שחילונים לא ירצו לשרת בו יותר. אבל ברמת המקרו, ליברמן צדק: נתניהו יכול להקים רק סוג אחד של ממשלה. ממשלת הלכה שתהפוך אט אט את ישראל למדינת הלכה.
ליברמן עשה מעשה נועז וחסם בגופו את המהלך הזה. כעת נדרשים הבוחרים להמשיך בדרכו ולהבין שכל מי שמצביע לליכוד תחת שלטון נתניהו, מצביע בעצם עבור מדינת הלכה. רק כשהליכוד ישיל מעליו את נתניהו, הוא יוכל לחזור להיות המפלגה החילונית שהיה בראשיתו, או לפחות זו המסורתית שאליה הפך. כיום הצבעה לליכוד משמעה הצבעה בעד מדינת הלכה.
עכשיו הגיע הזמן שמישהו יותר רציני, אמין וחילוני מליברמן ייקח את האינטרס החילוני את הצעד המתבקש קדימה.
- ד"ר רם פרומן הוא יו"ר הפורום החילוני ומחבר הספר "הדרך החילונית"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
