ליברמן סימן קו אדום לחרדים
לישראל דרושה ממשלה ימנית, לאומית וממלכתית שפועלת בשיתוף הציבור החרדי, אבל בלי כניעה בלתי פוסקת לדרישות הגורמים הקיצוניים שבו
חבל שהולכים שוב לבחירות שאף אחד לא רצה בהן, אבל אם כבר הגענו למצב הזה, בבחירות האלה אני אצביע לאביגדור ליברמן. חשוב שיהיה בכנסת הבאה כוח ממלכתי, לאומי וחילוני חזק מבחינה ביטחונית, לאומית ומדינית, חזק מהבחינה החברתית עבור הקשישים והגמלאים, וחזק גם כמשקל נגד למפלגות החרדיות. לא בשביל להתעמת, להפך - כדי להחזיר את הממלכתיות לחיינו.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
לחיי כל האזרחים במדינת ישראל - החילונים והדתיים-לאומיים - וגם לחיים של הבוחרים והנבחרים החרדים שמשקלם וכוחם הגדל והולך בבניית הקואליציות בישראל הביא אותם, בלחץ הגורמים הקיצוניים בציבור שלהם, לדרוש עוד ועוד דרישות ותביעות שהקימו חיץ הולך וגבה בינם לבין רוב העם הישראלי, שמכבד את המסורת, שאוהב את היהדות, שמכבד את השבת - איש איש בדרכו שלו, אבל רוצה לחיות במדינה חופשית, ליברלית, בלי כפייה דתית ועם כבוד למנהגי האחר והשונה ממנו.
הכוח המוגזם והתביעות הגבוהות אולי נתנו הישגים בטווח הקצר למפלגות החרדיות אך הזיקו גם לחרדים ולהשתלבותם ההכרחית והרצויה במרקם החיים בישראל.
ההרגשה המעיקה שהשתררה פעם אחר פעם בקרב הציבור החילוני, המסורתי והדתי-לאומי ש"אין מה לעשות, צריך שוב להיכנע לדרישות החרדיות כי הם נחוצים בקואליציה", פעלה ותפעל כבומרנג בסופו של דבר גם נגד הציבור החרדי עצמו.
כשהוא נותן צידוק לעצמו, לילדיו ולקהילתו שלא להתגייס באופן גורף, הפוליטיקאי והרב החרדי צריך לשאול את עצמו איך מרגיש אב שעומד על קבר בנו הצעיר ביום הזיכרון לחללי צה"ל? איך מרגישה אם כשהבשורה הנוראה מכל מגיעה אליה?
אחרי כל ההצדקות של חשיבות לימוד התורה מחד והחרדים שאכן מתגייסים ומשרתים באמונה את ארצם מאידך, ואחרי שזוכרים את בעיית ההשתמטות גם בציבור הכללי, ואת חוסר הצורך והרצון לגייס את כלל תלמידי הישיבות, עדיין חובה לשאול איך ניתן במדינה כמו שלנו להתנגד באופן גורף לחקיקה הוגנת ומרוככת שמנסה להסדיר מעט שוויון בנטל הקשה מכל הזה?
טוב לכולם שליברמן הפעם עמד על עקרון השוויון, לא רק בעניין הגיוס, אלא בכלל מול הניסיונות להמשיך ולכפות את אורח החיים החרדי במקומות ועל ציבורים אחרים, כמו בענייני הגיור, השבת ועוד. טוב שסימן את הקו האדום. באומץ ובממלכתיות, ובאופן שונה מהנהוג בפוליטיקה במקומותינו, ויתר על כבוד וכיבודים, משרות ושררה למען עקרונות, אידיאלים ועמידה בהבטחות.
אם יתחזק ליברמן בבחירות הקרובות, אם יהיה לו מספיק כוח להיות גורם מרכזי בהקמת ממשלה ימנית לאומית, ממלכתית וחילונית, שפועלת בעוצמה נגד הטרור, שנותנת חיים בכבוד לאזרחיה, לקשישיה ולגמלאיה, שפועלת למען הציבור החילוני והדתי עם שיתוף וכבוד של הציבור החרדי, אבל בלי כניעה בלתי פוסקת לדרישות הגורמים הקיצוניים שבו, יוביל הדבר לכיוון חדש וטוב יותר למדינת ישראל.
חבל שהגענו שוב לבחירות. חבל שלא הבינו כראוי מראש שליברמן מתכוון להבטחותיו לבוחריו ולכלל הציבור בישראל, ללא שום שיקולים אחרים וזרים. חבל שהלחץ לא הופעל מראש על המפלגות החרדיות להסכים לחוק הגיוס, שגם רבים מתוכן הסכימו שהינו הפתרון הטוב ביותר גם עבורם. אבל אם כבר הולכים לבחירות - אולי מעז ייצא מתוק ויסומן פה בפעם הראשונה, בשם רוב העם בישראל, הקו בחול שאומר - עד כאן.
- שי בזק היה הקונסול הכללי של ישראל במיאמי ובבוסטון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
מומלצים