בגזרה המשפטית כבר מתגעגעים לשקד, במערכת החינוך קצת פחות לבנט
לנוכח מתקפת קואליציית נתניהו כלפי מערכת המשפט, מצטערים רבים מבכיריה על פיטוריה של שקד. למרות היותה "לעומתית", היא ביצעה לרוב את תפקידה מתוך הידברות. בנט, שהניף את דגל חיזוק לימודי המתמטיקה, קיבל ציון "נכשל" מיו"ר איגוד המנהלים: "התפקיד לא באמת עניין אותו"
החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את שרת המשפטים איילת שקד ואת שר החינוך נפתלי בנט מתפקידיהם, הובילה להערכה מחודשת בשני המשרדים. במערכת המשפטית התקבלו פיטוריה של שקד ברגשות מעורבים. לנוכח המתקפה של קואליציית נתניהו על מערכת המשפט, מצטערים רבים מבכיריה על המהלך שהותיר את שקד מחוץ למשחק.
מאז החלה מערכת הבחירות לכנסת ה-21 באמצע ינואר, שקד נותרה כמעט ללא סמכויות ביצועיות כנהוג ב"ממשלת מעבר". גם עתה, מי שימלא את מקומה, כמעט ולא יוכל לקבל אף החלטה.
שקד הייתה ביחסים אישיים מצוינים עם הצמרת המשפטית שכוללת את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, קודמתה מרים נאור, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (שאותו מינתה בצוותא עם ראש הממשלה) ופרקליט המדינה שי ניצן.
שקד נכנסה לתפקידה כשרה "לעומתית" למערכת, אבל היא עשתה זאת לרוב מתוך הידברות עם המערכת ולא בדרך של הנחתות. למעט מתקפה אישית ובוטה נגד המשנה ליועץ דינה זילבר, נוהלו כל הקרבות של שקד בצורה עניינית ואידיאולוגית, תוך הקפדה שלא לשבור את הכלים ואת המרקם העדין שבין הפוליטיקה למשפט.
יותר מכול התאפיינה תקופת שקד בשינוי תודעתי עמוק ביחסי המשפט והפוליטיקאים. השילוב בין הלהט והאידיאולוגיה שלה לבטל את המהפכה החוקתית של אהרן ברק, החריצות ויכולת ההתמקדות ביעדים ולא פחות מכך שליטה מצוינת ברזי פעולות הכנסת והממשלה - אפשרו לה לערוך שינויים רבים.
היא מילאה את שורות שליש ממצבת השופטים (יותר מ-300), כשרבים מהם נחשבים "לאומיים". שקד בחרה תוך כדי יצירת "דילים" עם נשיאות בית המשפט העליון 40% מהשופטים בערכאה זו - חלקם שמרנים מובהקים כמו פרופ' אלכס שטיין, דוד מינץ ויצחק אלרון. שקד נהגה לומר שאם היא מוגבלת בחקיקת "פסקת ההתגברות" (בגלל וטו של ראש הממשלה נתניהו והשר משה כחלון), יש לבחור שופטים שמרניים כדי שיעניקו פרשנות שמרנית לחוקי היסוד.
שקד עסקה ללא לאות באחד מיעדיה המרכזיים - הסדרת מאחזים ושכונות בלתי חוקיים בשטחי יהודה ושומרון. למרות התנגדות היועמ"ש מנדלבליט לחוק ההסדרה, דחפה שקד למציאת פתרונות משפטיים חלופיים שמסדירים את ההשתלטות על קרקעות. היא הקימה מחלקה משפטית מיוחדת בבית המשפט המחוזי בירושלים שעוסקת רק בנושאי מקרקעין בשטחים.
לצד הטלת לחץ על השופטים להיות פחות אקטיביסטים, הייתה שקד יעילה גם בנושאים בעלי חשיבות לאזרח הקטן ובכללם הפיכת הטאבו לנגיש לכל אדם, רפורמה בהליכים אזרחיים שיקטינו את הסחבת במתן פסקי דין ורפורמה בדיני חדלות פרעון.
"הציון שלו מבחינתי זה נכשל"
הקנדציה של בנט במשרד החינוך הסתיימה אמנם היום באופן רשמי, אך בכל מקרה הוא פחות נוכח באחרונה במשרד ובהתאם לכך כבר לא היה מעורב באופן משמעותי בנעשה.
חיזוק לימודי המתמטיקה לצד הביקורת על "ההדתה" במערכת החינוך, הארכת החופשות ומנגד היעדר הטיפול באלימות הקשה בבתי הספר - כל אלו עומדים במרכז המחלוקת סביב תפקודו במשרד המתוקצב ביותר מבין משרדי הממשלה. עם זאת, שאלה אחת גדולה ליוותה את בנט עד לסוף תקופתו במשרד החינוך: עד כמה הוא באמת רצה את התפקיד הזה?
"הציון שלו מבחינתי זה נכשל", אומר מנשה לוי, יו"ר איגוד מנהלי בתי הספר. "מערכת החינוך בעצם התנהלה במשך שלוש שנים וחצי ללא שר שהתפקיד לא באמת עניין אותו. הוא תמיד פזל לתפקיד של שר ביטחון ולא באמת מצא זמן לטפל במערכת החינוך. הדבר הזה הורגש במערכת כולה. התחושה הייתה שאין שר חינוך במשרד. לכן, כל ההפניות תמיד היו למנכ"ל, אבל יש נושאים שמנכ"ל לא יכול לטפל בהם, משום שמדובר על מדיניות".
לוי מונה בדבריו כמה דוגמאות לטענותיו. "התיקון לחוק החינוך המיוחד נגע ל-240 אלף תלמידים ועורר ביקורת רבה. הוא לא השמיע קול ולא היה מעורב בזה. היו המון תלונות והוא לא היה שם. באשר למחסור במנהלים ומורים, נכון, הוא היה גם לפניו – אבל בתקופה שלו המצב החריף, והוא כלל לא טיפל בנושא הזה. הוא דיבר לא אחת על כך שחייבים לתת למנהלי בתי הספר אוטונומיה, אך שום דבר לא זז בעניין. משרד החינוך ממשיך לנהל בצורה צנטרליסטית הכול.
"גם בנושא האלימות הקשה במערכת החינוך הוא לא טיפל ובנוסף, בתקופה שלו הגדיל את תשלומי ההורים ואת התשלומים הנוספים מההורים, בעיקר בחינוך הדתי. הבעיה המרכזית שהייתה בתקופה שלו זה שמערכת החינוך שטה כמו ספינה ללא כיוון מוגדר. לא היה חזון למערכת החינוך, ולא היה דיון בשאלות חינוכיות וכבדות משקל כמו למשל חוסר הרלוונטיות של תוכניות הלימוד המיושנות שמשרד החינוך מכתיב לבתי הספר. בהרבה מאוד נושאים הוא לא נגע - כי זה לא עניין אותו".
מנגד, אחרים משבחים את בנט על תפקודו במשרד החינוך. "הקדנציה של בנט התאפיינה במספר תחומים", אומר אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות.
"הוא נתן תשובות מאוד רחבות לנושא של הגיל הרך ולצהרונים, והביא להקמת 'בתי הספר של החגים' שקיצרו את החופשות. זו הייתה תשובה לטענות שעלו במשך הרבה שנים, ובתקופתו זה קרה. באשר לבגרויות במתמטיקה, שזה נושא שהיה צריך לגעת בו מזמן - הוא קידם את זה בצורה מאוד ברורה ומקצועית. בהמשך נגע גם באנגלית ולא רק במתמטיקה.
"בנוסף, בנט סייע לאוכלוסיות מוחלשות, בהן למגזר הערבי, וקידם את התקצוב הדיפרנציאלי בבתי הספר. זה היה הקו המנחה שלו. הוא עמד בחלק מאוד משמעותי של המשימות שלו. לדעתי יש לו הרבה מאוד הישגים שהוא יכול להציג, וצריך לדעת לפרגן. על כל דבר אפשר להתווכח, אבל במערכת גדולה כמו משרד החינוך - היו דברים שטופלו מ-א' ועד ת' בתקופתו של בנט".
לפנייה לכתב/ת 
