יצאנו לדרך עם כלל אחד: לא לתת לבגד ים להתייבש

המג'רסה. אל תלכו במסלול היבש(צילום: אלעד גרשגורן)

יש לי חדשות בשבילכם: הקיץ הגיע. נו, אז מה חדש, אתם בטח שואלים את עצמכם. הרי כולכם חושבים שאתם מרגישים את זה. מאמינים שחם לכם, רק לפני כמה דקות הזעתם, אולי אפילו חידשתם דאודורנט במשך היום. ביג דיל. אני, בניגוד אליכם, באמת הרגשתי את הקיץ. כי אני –  תקשיבו טוב –  אני נסעתי לפני שבועיים בעמק בית שאן, ב-12 בצהריים, בלי מזגן באוטו, ושרדתי בשביל לספר. אני תפרתי נסיעה בהרים החשופים של רמת הגולן בשמש הקופחת כשרק רוח חמה כמו פאן שיצא משליטה מבדרת את שיערי, אני עמדתי בפקק בוואדי ערה כשהשמש מטגנת אותי טיגון כפול, ועשיתי את כל זה עם מזגן מקולקל ושיר בלב.

עוד המלצות למסלולי טיול רטובים

אז נכון, כשהיינו ילדים לא היו מזגנים במכוניות ואף אחד לא התלונן (כן, בטח!), אבל היה את החלון המשולש הקטן הזה, שגם אם לא באמת שינה משהו לפחות נתן הרגשה שכן, ולמתקדמים היה אפילו ונטילטור קטן על הדשבורד. אבל אני נסעתי באוטו מודרני, שבכלל תוכנן באיזו גולה קרירה, ומהר מאוד הרגשתי למה באמת הכוונה בביטוי "ישראל היא כור היתוך". אבל כבר היינו בצפון, וכבר לקחנו חופש מהעבודה, אז החלטנו לא לתת לפרטים קטנים להרוס לנו את הנופש ולהפוך את הנסיעה לטיול ממים אל מים, משכשוך לטבילה, משחייה לרביצה, כשהכלל הכי חשוב הוא לא לתת לבגד ים להספיק להתייבש בין עצירה לעצירה.

אז אחרי שחזרנו רטובים ומרוצים, רשמנו לנו כמה נקודות ראויות לשכשוך בצפון, שכדאי לבקר בהן גם אם המזגן פועל על המקסימום. הנה לכם רשימה חלקית של מקומות להירטב בהם בצפון הארץ, אבל לפני שאתם עולים על בגד ים קחו טיפ קטן, שגילינו על הדרך: כבו מדי פעם את המזגן. פתחו את החלון עד הסוף, תנו לרוח להעיף אתכם, תרגישו את הבחוץ כולל קצת אבק ואולי אפילו זבוב או שניים, ואולי תזכו להרגיש לרגע את ההרגשה המזוקקת הזו של חופש אמיתי, בלי אורות נאון, בלי מחשבים, רק אתם, הדרך, ו־40 מעלות בצל.

טיילת בן עמי. לשחות נגד הזרם(צילום: אפי שריר)

לספורטאים: לשחות נגד הזרם בירדן

לאורך הירדן, בקטע שבין קיבוץ שדה נחמיה לכפר בלום, שוכנת טיילת בן עמי. יש שם שביל מונגש לעגלות, מדשאות ועצים, נוף מרשים של עמק החולה ובעיקר ירדן אחד גועש ושוצף. כל דקה עובר קיאק עמוס בחבר'ה צעירים מכל העולם, והמים קפואים כמו בכל שנה. אבל השנה, בזכות החורף הגשום שהיה פה, הזרם סוחף במיוחד. מי שיודע לשחות טוב ורוצה להעלות דופק מוזמן לקפוץ לתוך המים ולנסות לשחות נגד הזרם. להישאר במקום זו כבר משימה לא קלה בסחף הזה, ולהתקדם זו בכלל משימה לגיבורי על. בכל מקרה רצוי לעשות את זה קרוב לגדה, איפה שניתן לעמוד, ולוודא שיש מקום לעצור בו ולצאת מהמים בהמשך הדרך, למקרה שכל השעות האלו בחדר כושר יתבררו כפחות מועילות משחשבתם.

שימו לב, השחייה באחריות הרוחצים בלבד. אין מציל ואין הסדרי בטיחות

לטיילנים: המג'רסה

נכון, יש כל מיני בריכות קצינים ונביעות נסתרות שרק בן דוד של גיסתכם מכיר, אבל אנחנו לא בעניין של משהו קטן. הדבר האמיתי, הטיול המושלם לקיץ, הוא כמובן המג'רסה (בית בטיחה). מדובר בשפך של נחל דליה אל הכנרת, שיוצר לגונה של בריכות בגבהים שונים. יש במקום מסלול יבש ומונגש, שממנו אפשר לראות את המים ולהתרשם מהיופי והאנרגיה, ויש מסלול רטוב, שמתחיל בערוץ צר של הנחל וממשיך לחלק הרחב שהופך לבריכה גדולה ולעיתים עמוקה, שאפשר לשחות בה, או סתם להסתלבט בשמש. המסלול הרטוב מתאים למי שיודע לשחות בלבד. הבעיה היחידה עם המסלול הזה היא שבסופו תגידו לעצמכם "מי אמר שיש בעיית מים בישראל?" ותתחילו לעשות אמבטיות מלאות בלי נקיפות מצפון.

למשפחות: קיאקים בירדן

רפטינג בירדן. בילוי משפחתי(צילום: שי טל)

חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה – את כל אלו תוכלו למצוא ב"רוב רוי על הירדן", בואך שפך הירדן ליד קבוצת כנרת. בעקרון, זה מקום שמפעיל סירות קאנו אינדיאניות עליהן ניתן לשוט לאורך הירדן. השיט קל ונינוח ומתאים לילדים מגיל שנתיים, וזו חוויה נהדרת לכל המשפחה. אבל גם אם לא בסירות קאנו אתם מעוניינים, יש קסם במקום: נראה שהרוח האינדיאנית בשילוב עם רוחם של האמא שבאה הנה יפה וצעירה והאבא שבנה לה בית יוצרים מקום ישראלי כיפי, רגוע, עם אווירת שאנטי בנוסח יהדות יוצאי הטיול אחרי הצבא. חוץ מאווירה כיפית יש במקום בפינות יצירה חמודות לילדים, ברווזים במים, פיצות מהטאבון בשבתות, עמדת שתייה חמה חופשית, וכמובן – ירדן רגוע ומקסים עם פינות חמד ממש סמוכות לאתר, שהכניסה אליו בחינם (השייט בתשלום).

למפונפנים: וואטסו בכפר חרוב

בלוקיישן שמוכיח שיש אלוהים ושיש לו טעם ממש טוב, נמצא "מצפה השלום", סמוך לקיבוץ כפר חרוב, במורדות המזרחיים של הרי הגולן, ממש מול הכנרת. יש שם כפר נופש מטופח למשפחות, צימרים מקסימים לזוגות עם נוף מטורף, גינון משובח של פרחים מכל מין וצבע שיוצרים מראה וריח משכר, וגולת הכותרת –  בריכת "רוח על המים".

בריכת "רוח על המים" 

מדובר במבנה דמוי מערה שניצב על צוק המשקיף לכנרת. במבנה בריכות ציפה עם מוזיקה תת-מימית ובריכת מלח, והכניסה כוללת ציפה במים עם מדריך, שקט, סתלבט ומנוחה. העסק הזה לוקח שעתיים וחצי, כולל יין ונשנושים. זה מזכיר, אבל זה לא טיפול וואטסו, זה פשוט פינוק אולטימטיבי במים שלא תרצו שייגמר.

הסחנה. יש גם אזור לקטנטנים(צילום: ערן יופי כהן)

לנוסטלגים: הסחנה

לסחנה אפשר להגיע כל השנה. המים בבריכות הם בטמפרטורה קבועה של 28 מעלות, ומכיוון ובעמק ממילא חם רוב ימות השנה, זה אפשרי גם בחורף – אבל הכי כיף בקיץ. אז נכון, יש למקום נטייה להיות צפוף ועמוס, אבל אם תצליחו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות או באמצע השבוע, תגיעו לגן עדן של ממש - מי נחל צלולים ונביעה טבעית שעושים חניה בבריכות המרהיבות של הסחנה, שנראות טבעיות למרות שהן מעשה ידי אדם.

יש במקום שתי בריכות ומפל, כולל אזור מגודר לקטנטנים. הבעיה היחידה עם העניין הזה של חיבור לטבע היא הטבע - לא תמיד חוויה קלה: הבריכה מלאה בדגים. בגלל שהמים כה צלולים ויפים, אי־אפשר להתעלם מנוכחותם, מה גם שיש להם נטייה לאכול את כפות הרגליים של הטובלים שעומדים רגע אחד במקום. יש כאלו שאוהבים את זה ומוכנים אפילו לשלם לא מעט עבור פדיקור דגים, אבל אם אתם לא בעניין – ראו הוזהרתם, הם שם, ומבחינתם אתם רק האורחים.