דור שלם: רגע האמת של דור פרץ

בנובמבר האחרון הגיע דור פרץ עם הנבחרת לגלזגו, למשחק המכריע בליגת האומות מול סקוטלנד, כשהוא מודע לכך שביציע יושבים נציגי מועדונים באירופה שבאו לעקוב אחריו. אבל דווקא אחרי שקיבל את המושכות מהצוות האוסטרי, ונראה כמי שעשה את הקפיצה הגדולה ביותר במדים הלאומיים, משהו במאני-טיים לא עבד. קשר מכבי ת"א שב מאוכזב ארצה.

שני משחקי החוץ הקרובים של הנבחרת, בשישי בריגה נגד לטביה ובשני בוורשה מול פולין, יובילו שוב את פרץ לסוג של אודישן. אלא שהפעם הוא מגיע במעמד שונה, אחרי העונה הטובה בקריירה שלו. נציגיו מנהלים מגעים עם קבוצות באיטליה, ומדווחים על התעניינות גם מגרמניה ומאנגליה, אבל בארץ מצפה לו בלוק חוסם - המאמן ולדימיר איביץ'.

(צילום: ראובן שוורץ)

לפרץ יש חוזה לעוד עונה, בלי סעיף שחרור, ומבחינת המאמן אין לו תחליף בעמדת הקשר האחורי. מכבי ת"א מציעה לו שדרוג בשכר, בסדר גודל של 400 אלף דולר בעונה. "אני מכוון לשחק בחו"ל, אבל לא אתאכזב אם אשאר עונה נוספת במכבי", מסביר הקשר. סוכנו, אבי נימני, מתכוון בכל זאת לבקש מראשי הקבוצה לשחררו.

הפרחים להרצוג

במשחק החשוב מול סרפסבורג הנורווגית בנתניה - שהכריע את זהות העולה לשלב הבתים של הליגה האירופית - ראה פרץ מהספסל כיצד איביץ' מעדיף להרכיב את דן גלזר ורוסלן ברסקי, כשהוא לא משותף בכלל. בנבחרת לעומת זאת, מהרגע הראשון שאנדי הרצוג הגיע, פרץ לא ירד מהדשא. לפני שהחל העידן האוסטרי, הוא רשם 90 דקות בלבד במדים הלאומיים, לפני ארבע שנים בבריסל מול בלגיה (ועוד חמש דקות במשחק ידידות מול סרביה). במילים אחרות, את הביטחון שלו במדים הצהובים בעידן איביץ', קיבל פרץ דרך המקפצה הכחולה-לבנה של הרצוג.

כבר כשעלה לבוגרים של מכבי ת"א, סומן הקשר כמי שאמור להיות האקס-פקטור. אבל בתקופתו של ג'ורדי קרויף, עם הכסף הגדול שנשפך, הוא נדחק לקצה הסגל. פרץ לא אהב את העובדה שגם כאשר קיבל קרדיט, זה היה בעמדה שהוא לא מורגל בה, כמו מגן ימני. מה שהרגיז את סביבתו יותר מכל הייתה ההחתמה שהפכה לסמל הכישלון של המנג'ר קרויף - הקשר הברזילאי מרסלו דוס-סנטוס, ב־1.7 מיליון אירו, בדיוק על העמדה שלו. פרץ, שפתח לפני שנתיים במשחק ליגה אחד בלבד, החליט לעזוב בהשאלה להפועל חיפה. זה נראה כמו המהלך הנכון ביותר בקריירה שלו עד כה.

באנקר בהרכב הנבחרת. פרץ עם אנדי הרצוג(צילום: ראובן שוורץ)

בעונה שעברה, תחת קרויף כמאמן, חל שיפור ניכר ביכולתו אבל הוא עדיין נראה כמי שאינו מתפקד ברגעי האמת ויצר לעצמו תדמית של מחמיצן כרוני. עד כדי כך, שכמה מאוהדי מכבי ת"א הפנו לעברו שריקות בוז. דווקא במשחקים האחרונים של העונה הגיע הטיל שלו באצטדיון טוטו-טרנר מול האלופה הפועל באר שבע, שלא רק זיעזע את המשקוף ואת הרשת, אלא גם שבר מחסום פסיכולוגי. שער הציון הזה (0:1) היה ללא ספק רגע מפנה בקריירה של פרץ, ובדינמיקה שבין שני המועדונים המובילים.

המפתחות מאיביץ'

מבחינת פרץ, שתי דמויות מרכזיות השפיעו מאוד על הפריצה הגדולה שלו. הראשון הוא חלוץ העבר מאיר מליקה, שעבד עימו בעיקר על הדיוק במצבי ההבקעה. הקשר בן ה-24, שהבקיע עד העונה רק שני שערים בקריירת הבוגרים, השתדרג וכבש שמונה פעמים ב־2018/19. השיפור היה לא רק באחוזי ניצול המצבים, אלא גם באיכות הביצועים. השני הוא המאמן המנטלי ז'אן טלסניקוב, שעבד איתו על הביטחון העצמי.

את החיבור של כל האלמנטים לכישרון הטבעי שלו, קיבל פרץ במהלך העונה מאיביץ'. המאמן הסרבי, ששיחק בדיוק באותו תפקיד בפרטיזן בלגרד, באא"ק אתונה ובפאוק סלוניקי, ידע לכוון את הקשר הצעיר ולהפוך אותו לבורג מרכזי בדהירה לאליפות של מכבי ת"א. "לפרץ יש חוזה לעונה הבאה במכבי ואעשה הכל כדי שהוא יישאר בה, כי הוא שחקן סופר משמעותי מבחינתנו", הסביר איביץ'.

"פרץ הוא שחקן סופר משמעותי". ולדימיר איביץ'(צילום: ראובן שוורץ)

מבחינת הרצוג, העובדה שהקשר הפך לשחקן הרכב קבוע במכבי ת"א הספיקה, גם אם מדובר בליגה חלשה מהיוונית (ביברס נאתכו לא מרבה לשחק באולימפיאקוס) או הפרמייר-ליג (בירם כיאל בברייטון). פרץ הוא אחד הבאנקרים בהרכב של האוסטרי, הסוס השחור שלו במרכז המגרש. "לדור יש חשיבות גדולה מאוד בנבחרת. מהרגע הראשון הוא קיבל ממני את כל הגיבוי והקרדיט, והוא מחזיר בגדול", מסביר הרצוג, שמעדיף אותו גם על פני אלמוג כהן שירד עם אינגלושטאדט לליגה הגרמנית השלישית.

אחרי שהנבחרת השיגה ארבע נקודות בשני משחקי הבית הראשונים במוקדמות היורו, הרצוג הציב מטרה: להשיג לפחות שלוש נקודות מהמסע הקרוב - כלומר ניצחון חובה בלטביה וניסיון להפתיע את רוברט לבנדובסקי ושות' בפולין. לפרץ יש תפקיד משמעותי במשימה, אבל יש לו גם משימה אישית: להרשים הפעם את נציגי המועדונים, שיגיעו לצפות בו מקרוב.