שירותי בריאות מרחוק גם בישראל: כך זה יעבוד

משרד הבריאות מתחיל להסדיר את תחום הטיפול והשירות הרפואי מרחוק (טלה־רפואה). בחוזר של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב שהופץ בשבוע שעבר, מפורטות הנחיות לבתי החולים וקופות החולים כיצד להטמיע את שירותי הטלה־רפואה.

מטרת החוזר לקבוע "אמות מידה למתן שירותי בריאות מרחוק, לצורך הבטחת שירות בריאות איכותי, נגיש וזמין למטופלים", כאשר לראשונה מאפשר המשרד לקופות החולים לגבות מחיר עבור שירות זה ומסדיר את כללי הפעלתו. העתק של החוזר נשלח לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן.

בחוזר נכתב בין היתר כי "שירותי בריאות מרחוק עשויים לשפר את השירות הניתן למטופלים, אך עם זאת קיימות שאלות מורכבות בהיבטים המקצועיים, הטכנולוגיים, המשפטיים והכלכליים. מדובר במגוון שירותים, השונים במהותם זה מזה ויש צורך בבחינה פרטנית של כל שירות בריאות מרחוק, ככל שירות רפואי חדשני".

להטמיע את שירותי הרפואה מרחוק בישראל(צילום: shutterstock)

רפואה מרחוק בישראל:

הכשרה מקצועית ומשפטית

במכתב יש התייחסות גם לאופן בו יוחלט מתי יש צורך לראות את המטופל פיזית ומתי ניתן להסתפק בייעוץ מרחוק: "אם הנהלת ארגון בריאות קבעה שהשירות מרחוק ראוי, תאשר ההנהלה את הפעלתו תוך פירוט מצבים המאפשרים את קיום השירות מרחוק לעומת מקרים בהם מחויב מפגש פרונטלי".

התייחסות נוספת של גורמי המקצוע במשרד היא לאחריות המקצועית והמשפטית במתן שירות טלה־רפואה: "האחריות לפעולות של נותני שירות בריאות מרחוק היא ככל אחריות מקצועית ומשפטית במתן שירותי בריאות. שימוש בשירות מחו"ל כחלק מהטיפול במטופל בישראל יינתן על ידי מטפלים בעלי רישיון ישראלי העומדים בדרישות חוזר זה".

דרישה נוספת היא הכשרה מקצועית ייחודית למטפלים שיעניקו שירות, כדוגמת אבחנה רפואית למטופל באמצעות שיחת טלפון או צ'אט אינטרנטי. "נדרשת הכשרה ייחודית למתן שירותי בריאות מרחוק של כלל המנהלים והמטפלים שתתקיים טרם התחלת העבודה ונוסף אליה יעברו רענון במידת הצורך".

בהתייחס לחשש לפגיעה בחיסיון הרפואי במקרה של פריצה לאתר המעניק את השירות, נדרש בחוזר המנכ"ל לשמור על "מערכת מאובטחת ברמה המתאימה לסוג המידע כמקובל ולעמוד בתקני אבטחת המידע הבינלאומיים בהם נדרשים לעמוד ספקי שירותי בריאות בישראל".