ללכת בלי סיפוח של השטחים, ולהרגיש עם
גל החקיקה של הכנסת ה-20 בנושא הגדה מסתיר את העובדה שלממשלה אין עניין בסיפוח, אלא רק לבסס ולהנציח את משטר האפליה של הפלסטינים
היום מצוינות 52 שנות כיבוש ישראלי "זמני" בגדה המערבית, ובמהלכן חלו תמורות רבות באופן שבו פעלה ממשלת ישראל כדי להעמיק את שליטתה בשטחים: מתוכנית אלון, דרך גדר ההפרדה ועד ההצעות השונות לסיפוח שעלו בכנסת ה-20. השיח על סיפוח לרוב עושה רעש וזוכה לכותרות בארץ ובעולם, אולם בשנים האחרונות הקו הבולט של הממשלה הוא "סיפוח משפטי" של הגדה, שנועד למסד משטר אפליה כפול של סיפוח וכיבוש, ולקבוע עובדות בשטח.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הכנסת ה-20 חוקקה שורה של חוקים שנועדו לאפשר לכיבוש ללכת בלי סיפוח ולהרגיש עם. ניתן למנות את חוק ההסדרה שנועד להלבין את הבנייה הבלתי חוקית בהתנחלויות ובמאחזים; העברת הדיון בעתירות של פלסטינים לבית המשפט המחוזי בירושלים במקום בג"ץ; החלת חוק המל"ג על מוסדות אקדמאים בהתנחלויות ותיקון חוק איסור אפליה במוצרים - כולם צעדים שנועדו להפוך את השטחים באופן מנהלתי לחלק מישראל.
החקיקה הזו נועדה לחזק את הזיקה של ההתנחלויות למדינת ישראל הריבונית, מבלי להצהיר על כך באופן רשמי ומבלי לעורר את זעם הקהילה הבינלאומית. אולם, חקיקה זו לא נועדה לקדם ריבונות ישראלית רשמית בשטחים: משטר הכיבוש הצבאי ימשיך לחול על האוכלוסייה הפלסטינית ולנהל את חייה, כאילו דבר לא השתנה.
מעבר לעובדה שחוקים אלה נועדו להיטיב אך ורק עם המתנחלים ולפגוע בזכויותיהם של התושבים הפלסטינים, כפרטים וכעם, הם גם מערערים את עקרונות היסוד המהותיים של דיני התפיסה הלוחמתית, שנועדו להבטיח את זכויותיהם של הפלסטינים בשטחים הכבושים, ושישראל מחויבת להם.
הפלסטינים בגדה מוגדרים "תושבים מוגנים", ולכן מדינת ישראל מחויבת לדאוג לטובתם ולשמור על זכויותיהם. אולם, האינטרסים הלאומיים-טריטוריאליים של ממשלות ישראל, ובראשם גזל קרקעות ובניית התנחלויות בלתי חוקיות והרחבתן, הם שמכתיבים ומעצבים את המדיניות בגדה המערבית. החקיקה הישירה של הכנסת על הגדה המערבית מערערת עוד יותר את עקרונות היסוד המהותיים של דיני התפיסה הלוחמתית ואת זמניות הכיבוש.
מדוע ממשלת ישראל חוששת ללכת עד הסוף? כיוון שלישראל אין כל כוונה לספח את התושבים הפלסטינים שמתגוררים בשטח C. אף שר לא מעלה בדעתו להעניק לפלסטינים אזרחות וזכות הצבעה. אין שום רצון להעניק לתושבי השטחים שירותי חינוך, בריאות ורווחה שוויוניים, או אפילו זכות בסיסית כמו חופש תנועה ברחבי "המדינה האחת" שבין הירדן לים. למדינת ישראל גם אין שום כוונה לאפשר לפלסטינים לנהל את חייהם בעצמם.
ניסיונות חקיקה אלה הם חלק מרצף ארוך ומדאיג של התעלמות מדיני הכיבוש. התעלמות זו אפשרה את הקמתן של התנחלויות, שהובילו לפגיעה הממוסדת והמתמשכת בזכויותיהם של הפלסטינים בגדה, ואת יצירתן של שתי מערכות חוק נפרדות, שיצרו משטר של אפליה אסורה לפי לאום.
52 שנה לאחר כיבוש הגדה המערבית, ממשלת ישראל פועלת למסד את המצב הבלתי חוקי שיצרה בשטחים הכבושים ולהפוך את הזמני ליותר קבוע מאי פעם.
- עו"ד ג'ובראן-דכוור היא מנהלת יחידת שטחים כבושים באגודה לזכויות האזרח
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
עו"ד עביר ג'ובראן-דכוור
מומלצים