מאירים את הדרך: הכירו את המורים שעלו לגמר תחרות "המורה של המדינה"
הם מגיעים מכל קצות הארץ, פועלים כל העת לקדם ולשנות, ומעניקים לילדים שלנו כלים מקצועיים, השכלה וערכים, שיאירו את דרכם. הכירו את חמשת המורים הראשונים מתוך ה-15 שהעפילו לגמר תחרות "המורה של המדינה"
בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים
"באמצעות החינוך אפשר להפוך את התלמידים לאנשים טובים יותר"
המחנכת ורכזת המתמטיקה צביה גרינברג כהן (54 (מבית־ספר לפיד המ"ה, חלתה בסרטן' אבל המשיכה ללמד באופן קבוע ולדרבן את תלמידיה למצוינות
כשצביה גרינברג כהן (54) התבשרה לפני כשנה שהיא חלתה בסרטן השד, הכירורג אמר לה שהניתוח יתבצע ב-22 במאי. "אפשר רק בראשון ביולי, היום בו אנחנו יוצאים לחופש הגדול', השבתי לו" - והכירורג צחק. "כיוון שלעולם אינני נעדרת מבית הספר, ביררתי האם ניתן לעשות טיפולים בערב, כדי לא להיעדר. הסבירו לי שזה בלתי אפשרי ולכן הלכתי לרופא תעסוקתי על מנת להוריד יום עבודה אחד עבור הטיפולים. הגעתי לרופא והסתבר שיש לי 542 ימי מחלה. הרופא קרא את המסמכים הרפואיים, הקשיב לי ואמר שאזדקק להרבה ימים וכדאי שלא אעבוד ואקבל משכורת מלאה על חשבון ימי המחלה. עניתי לו שללא עבודתי - אמות", היא משתפת.
וכך, במשך כל השנה גרינברג המשיכה לעבוד כרגיל. "לא נעדרתי אף יום מבית-הספר, מלבד יום הטיפולים הקבוע.בכיתה לא הרגשתי את כאביי, זו התרפיה האמתית שלי".
מה משך אותך להוראה?
"אני מאמינה שבאמצעות החינוך ניתן לחולל שינוי ולהפוך את התלמידים לאנשים טובים יותר ואת החברה לסובלנית יותר".
בזכות מה את מורה טובה?
"בראש ובראשונה כי אני מהווה דוגמה אישית לתלמידיי. אני מגיעה מוכנה לכל שיעור ומראה שיש להשקיע בכדי להצליח".
מה החזון שלך?
"ליצור סביבות למידה מתוקשבות, שבהן התלמיד הוא זה שמנהל את הלמידה, מתוך עניין שלו בתכנים".
ספרי על חוויה מרגשת מעבודתך.
"תלמידה ביקשה שאטפל בבעיה חברתית מסוימת והדבר הצריך טיפול במשך כמה ימים של עבודה חינוכית. בסוף זה טופל לשביעות רצונה. הופתעתי מכך שהיא המתינה בסבלנות ולא פנתה שוב ושוב, ואז היא ענתה לי: 'סמכתי עליך'. בשבילי זה היה עולם ומלואו".
מה תרם לך המקצוע?
"סיפוק רב, צבירת ידע רחב, הנאה ושמחה".
מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?
"שינויים טכנולוגים, ושכל המורים יגיעו בשמחה לכיתות עם חדוות למידה והוראה ויתנו דוגמה אישית".
"להתעדכן בחידושים ולהתאים את ההוראה לרוח המאה הנוכחית"
המורה להיסטוריה ורכזת השכבה נפוז חטיב (45), מחטיבת הביניים עילוט בנצרת, מזהה את צורכי התלמידים ומעניקה הרגשה ייחודית לכל אחד מהם
מגיל צעיר התמזל מזלה של נפוז חטיב (45). לימדו אותה אנשי חינוך שהטביעו והפנימו בה את אהבת המקצוע. כבר בתיכון היו מורים שנתנו לה במה ואפשרו לה להעביר שיעורים. את דרכה בהוראה, התחילה בעיר רהט, ולדבריה זה היה מטעמי שליחות. במהלך שמונה השנים שלימדה שם, חטיב הצליחה להוביל לשינוי, להפחתת הנשירה ולהעלאת רמת ההישגים. במהלך לימודי בעלה בארה"ב, חטיב נחשפה למערכת חינוכית שונה מהארץ – מערכת שמדגישה את הקשר בין התלמיד למורים, הוראה בדרך חווייתית ופיתוח ייחודיות.
"מאז ששבנו לארץ אני מנסה ליישם חלק מעקרונות החינוך האמריקאית", מגלה חטיב, שלא מפסיקה לקדם מצוינות ויצירתיות לצד דו-קיום וקירוב לבבות.
מה משך אותך להוראה?
"רצון להתוות דרך למוביליות חברתית, עיצוב דור העתיד ולכידות חברתית ולהעלות את קרנה של המדינה בין האומות".
בזכות מה את מורה טובה?
"בזכות אהבה, קשרים בין אישיים, יכולת לזהות את צרכי התלמידים ולהיענות להם, מתן הרגשת ייחודיות לכל אחד מהם".
מה החזון שלך?
"לראות את התלמידים שלי מסיימים מוסדות להשכלה גבוהה, תורמים לחברה, לוקחים פיקוד ומובילים אותה לעתיד טוב יותר".
ספרי על חוויה מרגשת מעבודתך.
"חינכתי פעם תלמיד שהיה מופנם, בודד והוא הרבה להיעדר מהלימודים. ניסיתי להתקרב אליו, על-ידי שילובו בפרויקטים. גיליתי שהוא שולט בכלים דיגיטליים, ולאט לאט התלמידים החלו לבקש את עזרתו. וכך נרקמה ביניהם מערכת יחסים חברית. התלמיד רכש בטחון עצמי ואף התחיל להנהיג את הכיתה. אף פעם לא ויתרתי עליו ותמיד דיברנו על העתיד היפה שמחכה לו. כיום התלמיד הזה עובד בתחום ההיי־טק, וההצלחה שלו מרגשת אותי מאוד".
מה תרם לך המקצוע?
"להיות יותר מכילה ופחות שיפוטית, להישאר בעצמי תלמידה באופן תמידי על מנת להתעדכן בחידושים ולהתאים את ההוראה לרוח המאה הנוכחית".
מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?
"צמצום מספר הלומדים בכיתות. לאפשר למורה בניית אחוז מסוים מתוכנית הלימודים באופן חופשי. שיח מתמיד בין מערכת החינוך למערכות סביבה".
"בתחום החינוכי והתרבותי יש לנו עוד הרבה ביצות לייבש"
המורה למקצועות הקודש ישראל אוחיון (34) מישיבת אמי"ת ג' באשדוד, שואף להצמיח דור שיש לו זהות יהודית ציונית ערכית ויציבה וחדור באידיאל של ארץ ישראל ותורת ישראל
ישראל אוחיון (34) גדל במשפחה של 8 אחים ואחיות, שרובם ככולם מורים, כך שהדרך להוראה הייתה ברורה. "ובארוחת השבת השיחות נסובות כמובן על חינוך", אומר אוחיון בחיוך. "חשוב לי לחנך את הנוער היום – נוער שהולך ושוקע בתרבות של פנאי, סלפי, שופינג, סלולרי ומילים כמו ציונות, תורה, מסירות נפש, מדינה וחברה, הולכות ונעשות זרות עבורו".
מה משך אותך להוראה?
"שליחות. נדמה ש-71 שנים אחרי שהקמנו מדינה, המלאכה הסתיימה ואפשר לנוח. אז זהו שלא. בתחום החינוכי, תרבותי, ערכי ותורני יש עוד הרבה ביצות לייבש".
בזכות מה אתה מורה טוב?
"אוזן קשבת, מעורבות. אני משתדל לחנך מתוך המון אהבה וסובלנות ומתוך שיח אישי רגשי ועמוק".
מה החזון שלך?
"לגדל ולהצמיח דור שיש לו זהות יהודית ציונית ערכית ברורה ויציבה וחדור באידיאל של עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל".
ספר על חוויה מרגשת מעבודתך.
"יום אחד התקשרתי לברר אם תלמיד שנראה אבוד במשך תקופה די ארוכה, הגיע לכיתה. כמובן שהתשובה הייתה שלילית. למרות שזה היה יום חופש מבחינתי, נסעתי משדרות לביתו של התלמיד באשדוד. הוא הופתע מאוד היה בהלם. לקחתי אותו לחוף הים, ושאלתי מה עובר עליו. פתאום נפתח סכר של דמעות
ושל סיפור חיים קשה. ומאז אותה שיחה הייתה עלייה דרמטית כמעט בכל הפרמטרים. כמובן שכל הזמן עודדתי ותמכתי בו. בסוף השנה הוא הביא לי שי עם פתק ובו משפט אחד: 'אתה אבא שלי - בזכותך נולדתי מחדש'".
מה תרם לך המקצוע?
"התחדשות, ההתפתחות תמידית מול אתגרי המציאות, פיתוח תכונות אישיותיות של רגשיות, הקשבה, הכלה ואמפתיה".
מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?
"שיפור מעמד המורה. יש הרבה מה לעשות בהקשר של תנאי עבודה ושכר".
"להפוך את התלמיד לאדם המעורב בחברתו, ונותן מכישוריו לקהילה"
המחנכת ורכזת האנגלית יפה גלוסקא, מחטיבת רשיש בפתח-תקוה, מרבה לחקור את השפה והופכת את המקצוע לאהוב על תלמידיה
"מסורה לעבודתה ולתלמידיה ללא גבול", "משתמשת בדרכים חווייתיות להעביר את החומר והופכת את המקצוע לאהוב", מייצרת הזדמנות לתלמידים להתנדב בקהילה", "אישיות ומורה יוצאת דופן בכל קנה מידה", אלה הן רק קומץ מהמחמאות וההמלצות שהורעפו על יפה גלוסקא, בדרכה לגמר "המורה של המדינה".
כבר 34 שנים שגלוסקא מלמדת אנגלית, והיא לא מפגינה שמץ של שחיקה. "אני מורה שלא מסתכלת על השעון. אוהבת לחקור את השפה ונפעמת מחדש מגילויים בלשניים, שאני כמובן מעבירה לתלמידים".
מה משך אותך להוראה?
"המחנכת שלי בתיכון הייתה גם המורה לאנגלית. מאוד אהבתי אותה ואת הדרך שהיא לימדה. היא הייתה משמעותית לי ורציתי ללכת בעקבותיה. לעצב משהו מכלום".
בזכות מה את מורה טובה?
"האהבה שלי לילדים, המקצוענות והחדשנות. כשאתה מגיע לכיתה ואתה מקצוען, מתייחסים אליך כאל מקצוען".
מה החזון שלך?
"כרכזת מסלול מחוננים, החזון שלי הוא להפוך את התלמיד המחונן לאדם המעורב בחברתו, ונותן מכישוריו לחברת התלמידים ולקהילה שלו".
ספרי על חוויה מרגשת מעבודתך.
"בשנים האחרונות הבאתי לארץ את תחרות The world scholras cup. זו תחרות אקדמית המשלבת למידת חומר תיאורטי ברמה גבוהה מאוד ודיבייטים. כשהתחלנו את כל התהליך לא האמנתי שנגיע רחוק. אבל משנת 2013 אני שולחת פעמיים בשנה נבחרות להתחרות בחו"ל מול תלמידים ששפת האם שלהם היא אנגלית. היינו כבר בשלל מקומות בעולם: סינגפור, בנגקוק, ברצלונה, אתונה, אירלנד, ארצות הברית ועוד.... כיום, תלמידים חדשים שנרשמים לבית הספר שואלים: 'מתי כבר אפשר להצטרף לנבחרת?'. כשתלמיד אומר לי ש'הנבחרת היא הדבר שהכי שינה לו את החיים', זה הסיפוק שלי".
מה תרם לך המקצוע?
מקצוע ההוראה זה נתינה אינסופית, אבל גם קבלה אינסופית. הוא לימד אותי גמישות מהי ויצירתיות".
מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?
"צריך לעשות הכול שיותר אנשים איכותיים יגיעו למערכת החינוך. צריך להאדיר את עבודת המורה כי החינוך הוא תשתית הכול".
"לחפש את המפתח לכל ילד, ולעולם לא לוותר על אף תלמיד"
המורה לחינוך גופני איתן בורשטיין (61) מבית-ספר כרמל זבולות בקיבוץ יגור, מעודד את תלמידיו לכבוש שיאים, ליהנות מההצלחות וללמוד מהכישלונות
כבר 36 שנה עוסק איתן בורשטיין (61) בהוראה, והוא לא נח לרגע, כיאה למורה לחינוך גופני. הוא מפתח יוזמות, מחנך לידיעת הארץ ולאהבת הארץ דרך טיולים, וגם מוצא זמן להתנדב ולתרום לקהילה. "חשוב לי לתת דוגמא אישית ולהעביר את הערכים והמסרים שלי במעשים ולא רק במילים. אני מרגיש שבכל שנה ני הופך מורה יותר טוב. אני מתבגר יחד עם התלמידים וצובר ניסיון. לאורך השנים הפכתי לאבא ולסבא. התמיכה והאהבה של אשתי, הילדים והנכדים הופכת אותי לאדם ומורה טוב יותר", הוא מספר.
מה משך אותך להוראה?
"עוד מגיל צעיר היה בי הרצון לחנך ולתרום לדורות הבאים. להעביר הלאה את הערכים בהם אני מאמין. לעודד את הילדים והנוער להיות אזרחים יותר טובים, מנהיגים ומובילי דרך".
בזכות מה אתה מורה טוב?
"אני מאמין שכל ילד הוא עולם ומלואו ואני דואג לחפש את המפתח לכל ילד, להיות המבוגר המאמין והתומך שלו ודואג שיידע שלעולם לא אוותר עליו".
מה החזון שלך?
"לתת לתלמידים כלים לשאוף למצוינות ולכבוש שיאים, להתמיד במעשיהם, ליהנות מהצלחות וללמוד מכישלונות ולא לוותר".
ספר על חוויה מרגשת מעבודתך.
"במהלך עבודתי בביה"ס נחשפתי לקהילת כבדי השמיעה, והחלטתי לקחתי על עצמי פרויקט לימוד רכיבה על אופניים עבור אותם תלמידים. יום אחד נחשפתי לתלמיד עם קשיים פיזיולוגים וחברתיים. בזכות עבודה מאומצת ואימונים רבים הוא סיים בהצלחה את לימודי הרכיבה. בזכות לימודי האופניים, התלמידים כבדי השמיעה משפרים תכונות כמו ביטחון עצמי, הישגים לימודיים, מיומנויות שונות וקשרים חברתיים".
מה תרם לך המקצוע?
"אושר ושמחה. המקצוע מרגש אותי בכל יום מחדש. לאורך כל השנים אני נפגש בכל הארץ ואפילו בעולם בבוגרים שלי ותמיד מתרגש מחדש לשמוע מה הם עושים היום. לכל בוגר יש לי פינה חמה בלב".
מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?
"הוספת שעות הוראה איכותיות. עידוד, השקעה ותמיכה במורים חדשים ואכפתיים. השקעת משאבים נוספים לחינוך ושילוב טכנולוגיות ושיטות לימוד חדשניות".
5 מורים נוספים יוצגו ב-10 ביוני, הזוכים יוכרזו ב-13 ביוני
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים
לפנייה לכתב/ת 
