הכוח חזק איתם: טורונטו ניצחה בזכות האגרסיביות
הרפטורס קיבלו יופי של תפוקה מכל הכלים שלהם, ובעיקר הראו שהם לא מוכנים לוותר על שום כדור. וגם: הרכות הלא אופיינית של גולדן סטייט בהגנה והטרף הקל שנקרא דמרקוס קאזנס
זה ריטואל שכבר הפך לחצי בדיחה. בכל ראיון, בכל שלב של המשחק, בכל ליגת כדורסל מה-NBA ועד העל שלנו, תשמעו את השחקן האמריקאי עונה לכל שאלה שהיא בנוסח פחות או יותר זהה: "לא היינו אגרסיביים מספיק/ אנחנו צריכים להיות יותר אגרסיביים/ חזרנו למשחק בזכות האגרסיביות". כאילו איפשהו בין החטיבה לקולג' הם מקבלים דף מסרים שיש בו מילה אחת.
דריימונד גרין: "כולם רוצים לראות אותנו מפסידים"
אבל בסופו של דבר יש במילה הזו המון אמת. טורונטו תפסה ערב נהדר וכל הכלים שלה הפגיזו, אבל היא עלתה ל-1:2 בעיקר בגלל שהיא באה לשחק בכוח. הכדורים האבודים נחתו בידיים שלה, הריבאונד בהתקפה, החסימות. אותן שתי התקפות רצופות בהן קווין קוק היה צריך להשיג ארבע נקודות בליי-אפים וחטף בלוקים אימתניים מדני גרין ומסרג' איבקה הידהדו חזק.
אבל כמו שטורונטו שיחקה חזק, היה פשוט מדהים לראות את הרכות של הווריורס. החברים של סטף קרי לא איכזבו אותו בגלל שהשאירו אותו להילחם לבד בהתקפה, אלא בגלל שהמאמץ ההגנתי שלהם היה בדקות רבות מביך. זו הייתה משימה בלתי אפשרית ברגע שפסקל סיאקם שוב קיבל, כמו במשחק הראשון, חופש להסתובב בצבע ולנצל את האתלטיות שלו, והשמירה הנרפית על קייל לאורי נענתה בשלשות.
הרכות הזו לא הייתה מוגבלת לצד אחד של הפרקט. דמרקוס קאזנס, אחד מהסנטרים המשפיעים בליגה בשנים האחרונות, לא סיפק אפילו מהלך פיזי אחד שיבסס את הסמכות שלו בצבע והיה טרף קל לרפטורס. ג'ורדן בל, שבלי ריצות קלות לדאנקים חופשיים במשחקים חסרי חשיבות בפברואר נראה כמו שחקן חיזוק עתידי של עירוני נהריה, נתן לכל אחד לעבור אותו ופישל בסגירה לכדורים חוזרים. שאר הווריורס צריכים בעיקר להתבייש בכך שבפיגור דו-ספרתי, מספר דקות לסיום, שני השחקנים היחידים שהמשיכו להתנפל על טורונטו בניסיון לחטוף כדורים היו קרי ודריימונד גרין המותשים.
קווין דוראנט וקליי תומפסון (וכן, גם קוון לוני) חסרו מאוד לגולדן סטייט, אבל האלופה הייתה יכולה לנצח בלעדיהם גם בערב כזה של טורונטו. היא פשוט לא רצתה את זה כמו האורחים מקנדה.
לאורי עוצר את קוק
צילום: רויטרס
מומלצים