חוק המזומן: החבל על מעלימי המס מתהדק

החוק לצמצום השימוש במזומן בישראל הוא רק צעד אחד במלחמה ארוכה ונחושה שמנהל העולם המערבי נגד העלמות המס זה כעשור. המשבר הפיננסי של 2008 הותיר מדינות רבות (ובראשן ארצות הברית) עם צורך למלא את הקופה אחרי מאות המיליארדים שהזרימו לגופים הפיננסיים פושטי הרגל.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

חוק המזומן כבר משפיע: זינוק בעסקאות באשראי 

עתירה: לחייב את הבנקים לאתר בעלי חשבונות רדומים

נוגסים במזומן: כ-40% מעסקאות אשראי בסכום ממוצע של 23 שקל

ארצות הברית הבינה שכספים רבים מסתתרים בחשבונות בנק של אמריקאים מחוץ לארצות הברית עליהם ניתן לגבות מסים וקנסות, ויצאה במהלכים אגרסיביים למציאתם. למלחמה גויסו גם הבנקים: במסגרת הסכם בינלאומי אליו הצטרפה ישראל, בעוד כשבועיים ידווחו הבנקים הישראלים לראשונה לרשות המסים על לקוחות בעלי תושבות זרה עם אחת ממדינות ה-OECD. הרשימה תעבור לרשויות בחו"ל, שיעבירו לרשות המיסים כאן מידע על לקוחות ישראלים עם חשבונות במדינותיהן.

רשות המיסים. החוק לצמצום השימוש במזומן בישראל הוא רק צעד אחד במלחמה ארוכה ונחושה שמנהל העולם המערבי נגד העלמות המס(צילום: אלכס קולומויסקי)

המטרה: לחשוף כספים לא מדווחים. הבנקים, שבעבר שיתפו פעולה בקריצת עין עם לקוחות זרים שהחביאו אצלם כספים, הפכו בעל כורחם ל"מלשינון" לרשויות המס.

המלחמה כוללת גם צעדים לצמצום שימוש במזומן: היקף הכלכלה השחורה בארץ מוערך בכ-80 מיליארד שקל (מעל 6% מהתוצר), פוטנציאל לגביית מס של 20־30 מיליארד שקל. סביר שנראה צעדים נוספים שיצמצמו עוד יותר שימוש במזומן. האם הוא ייכחד לחלוטין? יש מדינות שמנסות להוביל מהלכים כאלה, אולם להיפטרות מהמזומן יש גם השלכות - בעיקר על אוכלוסייה חלשה שלא זכאית לפתוח חשבון בנק, כך שהדרך להיעלמותו עוד ארוכה. מה שבטוח: ב-2019 העלמת מס הרבה יותר קשה מ-2009, והחבל על מעלימי המס רק ילך ויתהדק.