כדי שיחיה בכבוד: חוב של בן 60 צומצם משמעותית

שופטת גיבשה תוכנית פירעון נמוכה לפושט רגל שגרר חוב מאמצע שנות ה-80: במקום 330 אלף שקל הוא ישלם לנושה כ-48 אלף שקל בלבד

עו"ד איתן פישמן | פסקדיןפורסם: 07.06.19 , 08:06

בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט לאחרונה על תוכנית פירעון נמוכה באופן משמעותי לבן 60 שצבר חוב של כ-330 אלף שקל, וקבע שהוא ישלם כ-48 אלף שקל בלבד. השופטת נועה גרוסמן כתבה כי בהליך פשיטת רגל "יש לאזן בין זכויות הנושים לבין צורכי החייב וזכותו למחיה בכבוד".

החייב – סב לארבעה נכדים – פתח בינואר 2017 בהליכי פשיטת רגל, ולאחר מכן נחתם צו כינוס בעניינו. הוטל עליו תשלום חודשי של 350 שקל, שבהם עמד עד היום. חובו הוא לנושה אחד ותיק, על סך של כ-332 אלף שקל. מקורו של החוב בצ'קים משנת 1985. החייב טוען שפרע את החוב ומקורו בזיוף, אולם השופטת הבהירה שאינה דנה בטענות אלה, שמקומן אינו בהליכי פשיטת רגל, כך שמבחינתה מדובר בחוב חלוט.

תביעה

"מגדל" הפסידה לחולה דמנציה - וננזפה

עו"ד שרי זלוואס | פסקדין

החברה סירבה לשלם לקשיש תגמולים בטענה שהפוליסה לא חלה על תשישות נפש. בית המשפט חייב אותה לשלם לו בריבית מיוחדת בגובה פי 20

"מגדל" הפסידה לחולה דמנציה - וננזפה

בנובמבר 2018 הוא הוכרז כפושט רגל. בדיונים שהתקיימו לאחרונה הנאמנת הגישה עדכון והציעה תכנית פירעון שלפיה החייב ישלם ל"קופת הכינוס" 60 תשלומים של 3,000 שקל. סכום זה נגזר בין היתר מעמדת הנאמנת שלפיה החייב ורעייתו, המנהלים משק בית משותף, מכניסים 15,340 שקל לחודש, והחייב אף מחזיק רכב.

לעומת זאת ביקש החייב לגזור את התשלום החודשי מהכנסה של 7,000 שקל לחודש בלבד, שכן אין לו נכסים למעט מעט חסכונות המיועדים לזקנתו. לטענתו, בעבר נוצר קרע בינו לבין רעייתו, והוא ממשיך להתגורר איתה רק משיקולים כלכליים, ומשלם לה סכום חודשי עבור דיור וכלכלה. כלומר, הם אינם מהווים משק אחד, ורעייתו אף אינה מתכוונת לשאת בחובותיו.

הנושה, שהתייצב גם הוא לדיון, ביקש לקבוע סכום של 5,000 שקל כפול 60 תשלומים (ובסך הכל 300 אלף שקל).

בפתח הכרעתה הזכירה השופטת גרוסמן שבחודשים הקרובים עתיד להיכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר שם דגש על שיקומם של חייבים. לגופו של עניין ציינה כי "תכנית הפירעון המוצעת ע"י הנאמנת בענייננו, אכן עומדת במטרה של הענקת מזור לנושים ואף למעלה מזה, אך מחמיצה במידה רבה את שאר המטרות של סיוע לחייב לפרוע את חובותיו בדרך ההולמת את מצבו הכלכלי ושיקומו".

לאחר שניתחה את הדברים היא החליטה שהחייב ישלם 48 תשלומים של 1,000 שקל. שיקול מרכזי היה העובדה שמדובר בחובות ישנים מאמצע שנות ה-80. השופטת הזכירה כי הליך פשיטת רגל אינו תחליף לתיק הוצאה לפועל. אם הנושה לא גבה את חובו במשך עשרות שנים, הוא לא יכול לצפות שתיק הפש"ר יעניק לו יותר ממה שקיבל במשך כל השנים במסגרת ההוצל"פ.

היא התחשבה בכך שמדובר בחייב מבוגר עם אופק השתכרות מצומצם. כמו כן, היא אמנם לא שוכנעה כי החייב ורעייתו הם "פרודים", אולם הסבירה שהם שתי ישויות משפטיות נפרדות, ואין להטיל על כתפיה של רעייתו את חובותיו.

"השינוי המשמעותי ביותר שחוק חדלות פירעון נושא בכנפיו, הוא שינוי תפיסתי, בין היות היחיד חייב השקוע כל חייו בחובות, לבין להיותו אדם המצוי בהליך שיקומי", סיכמה.