זכה בחצי מיליון דולר בפוקר: "באופוריה, מרגיש שאני מרחף"
רפי אלהרר סיים שלישי בטורניר הגדול בהיסטוריה וגרף מעל חצי מיליון דולר: "פחות חשבתי על הכסף, לפני המשחק התרגשתי ובקושי ישנתי. עדיין שואף למקום הראשון, זה משאיר אותי עם המוטיבציה להמשיך"
"אני עדיין באופוריה מההישג, פחות חשבתי על הכסף", אמר אלהרר. "המטרה שלי היא להיות השחקן הכי טוב שאני יכול והכסף זה בונוס די נחמד. ההישג הוא ההישג".
"ביום האחרון ניסיתי לבודד את עצמי מכל הרעש והמצלמות. זה לא היה קל, לא ישנתי כל כך הרבה בלילה ולפני המשחק עצמו התרגשתי, אבל ברגע שהתיישבתי בשולחן והסתכלתי ליריבים שלי בעיניים והסתכלתי על הקלפים, זה הרגיש לי כמו עוד פעם שאני יושב בשולחן. מנסה להביא את המשחק הכי טוב שלי, להיות מרוכז, ולא לחשוב על כל הדברים החיצוניים האלה, זה קשה כי זה הרבה מאוד כסף, אבל נראה לי שהלך די טוב".
רף הכניסה לטורניר נמוך, 500 דולר, ולכן מתחילים אותו כ"כ הרבה מתמודדים.
"נכון. יש חגיגות 50 שנה של אליפות העולם בפוקר והם פירסמו את זה בעזרת טורניר של 500 דולר כשמובטח למקום הראשון מיליון דולר, שזה סכום מטורף לדמי הכניסה וזה הביא עשרות אלפי שחקנים, אפשר להיכנס מספר פעמים, אני בעצמי נכנסתי שלוש פעמים, בניסיון השלישי גם רשמתי באיזה פוסט "שיהיה להם לבריאות על 1,500 דולר" – כשכמובן זה היה בהתחלה ולא ידעתי שאצליח לרוץ ככה. אז כן, היה טירוף. היו גם ימים קשים, כי כל הפסקה זה 20 דקות של לעמוד בתורים – לקחת שתיה, אוכל, ושירותים, ואי אפשר לנצל את ההפסקה. אני כמובן לא מתלונן, אבל אם ההישג לא היה מגיע, הייתי זוכר את אותם ימים כפחות נוחים וקלים".
איך הגעת למצב שאתה מצליח כל כך בתחום?
"רוב הזמן אני חשבתי יותר על כסף וכשהגעתי למצב שאני מרוויח בפוקר, לא התאמנתי מספיק ולא למדתי מספיק תיאוריות חדשות. פוקר זה תורת המשחקים, וכל הזמן משתנות התיאוריות, הגישות והאסטרטגיות. גישה נבנית על גישה חדשה, ככה שהיא מנצחת את האסטרטגיה הקודמת, וזה משהו שלא עשיתי כי הכסף היה סבבה. אבל אז החלטתי שלא מעניין אותי הכסף, אני רוצה להיות השחקן הכי טוב שאני יכול, אני רוצה להשתפר כמה שיותר, ובחודשים האחרונים, אולי שנה, בעקבות כמה דברים שגרמו לי לרצות שאני רוצה להשתפר, למדתי הרבה. בניתי איזשהו לו"ז, שמונה רשימת טורנירים בלאס וגאס, הטורניר של ה-500 דולר היה הראשון ביניהם והוא פתח את האירועים".
אתה שחקן פוקר מקצועי, מה התחושה לדעת שעשית את ההישג הזה וכמה רחוק היית מהמקום הראשון?
"התואר הזה של להיות במקום הראשון מביא איתו צמיד אליפות, שזה משהו שאני עדיין שואף אליו וזה בעצם מה שיביא אותי להמשיך את החודש הבא שלי בלאס וגאס, להיכנס לעוד טורנירים ולקום בבוקר עם אותה מוטיבציה שאיתה הייתי לפני שלושה-ארבעה ימים. אני באופוריה כבר כמה ימים, אני מרגיש שאני מרחף, אני רוקד כל זמן שאני שומע מוזיקה, אני נהנה מהרגע".
"הייתי מאוד קרוב למקום הראשון, היה מצב שהובלתי בטורניר והייתי ממש קרוב להדיח מישהו - היה לי יתרון של 84%, היו לו 16% לנצח את היד ובסופו של דבר הוא קיבל את הקלף הזה שהוא היה צריך, ואם הייתי מנצח את היד הזאת יכול להיות שהיינו מדברים היום על מקום ראשון עם צמיד".
לכל אלו שחולמים להגיע למקום הזה, מה הטיפ?
"לנצח ידיים. לעבוד קשה על המשחק. לנסות להשתפר. רשמתי בכמה פוסטים שלי שהדמי לימוד כדי להגיע לרמה הזאת הם מאוד מאוד יקרים ולא תמיד יש את היד המכווינה, לפעמים מתפתים לשחק על סכומים גבוהים יותר, ובגלל שאצלנו במדינה זה לא ממוסד אז קל מאוד להתפזר עם העניין הזה".
כשמדברים על פוקר במונחים של משחק מזל, זה מרגיז אותך?
"זה לא מרגיז אותי כי אני מבין מאיפה זה בא. יש מדינות שמיסדו את הפוקר בצורה מאוד נמוכה מבחינת כספים, ורק כדי להוציא לאנשים שאוהבים את המשחק הזה את הגירוי לשחק במקום ממוסד, מסודר, בלי הלוואות מכל מיני שווקים.
בסופו של דבר אם אנשים יוכלו לשחק על סכומים נמוכים אז הם לא יצטרכו ללכת ולקחת הלוואות ולשחק כל סכומים גבוהים, ואני מאוד מאמין שזה צריך לקרות במדינה".
אבל אתה אומר שזה בעיקר עניין של תורת המשחקים.
"כן, אבל יש משהו מאוד יפה. כשאנשים מתחילים לשחק פוקר כולם מבינים קצת את המשחק, חושבים שהם טובים, חושבים שהם יכולים להיכנס לטורנירים ב-1,000 דולר כניסה, ואחרי שרואים עוד סרטון באינטרנט, קוראים מאמר או מדברים עם חבר, מגלים משהו חדש, חושבים שעכשיו אפשר להביא את הזכייה הגדולה. בסופו של דבר זה השכר לימוד, כל הכניסה לטורנירים האלה, וזה יכול להיות מאוד מאוד כואב".
המטרה הבאה שלך?
"צמיד אליפות עולם, זה מה שמחזיק אותי פה בלאס וגאס עוד חודש".
לפנייה לכתב/ת 
