לא ייאמן: כמה סוכר יש בלימון, בתפוח אדמה ובעגבניה
התזונה המערבית מתבססת בעיקר על פחמימות, מה שאומר שאנו צורכים כמויות סוכר אדירות, וברגע שלגוף אין מספיק מקום "לאחסן" את הסוכר, הוא אוגר את עודף הסוכר כשומן. דיאטנית בכירה מציגה את "סרגל הסוכר" שמראה כמה כפיות סוכר יש בכל מה שאתם אוכלים
התזונה המערבית כיום מתבססת בעיקר על פחמימות ולא על שומנים, ולאורך השנים לימדו אותנו כי שומן משמין והמליצו לנו על דיאטות דלות שומן ועשירות בפחמימות.
בפועל, הגוף שלנו לא נועד להתמודד עם כמויות הסוכר האדירות שאנו מכניסים לגוף. זה נכון שלחם היה הבסיס לתזונת האדם, אבל זה כך רק ב-10,000 השנים האחרונות. אנשים שאוכלים לחם, פעמים רבות אינם מודעים לכך שהם למעשה אוכלים סוכר.
כיום, אדם ממוצע אוכל לחם כ-3 פעמים ביום, פירות בשפע ומוצרים מעובדים שונים שהגוף שלנו פשוט לא יודע להתמודד איתם. וברגע שלגוף אין מספיק מקום "לאחסן" את הסוכר, הוא אוגר את עודף הסוכר כשומן.
כשיש לנו מזון ארוז ומסומן אנחנו יכולים לדעת כמה פחמימות הוא מכיל (חשוב לשים לב לגודל המנה למשל אם מופיע 5 גרם פחמימות ל-100 מל חלב צריך לזכור שבכוס חלב יש 200 גרם).
הטבלה המצורפת מסייעת להעריך את כמות הפחמימות במזונות שאינם מסומנים.
הטבלה נקראת "סרגל הסוכר" שמאפשר לנו להעלות למודעות מזונות שאנחנו צורכים, אבל לא יודעים שהם מכילים כמויות סוכר כל כך גדולות. כך למשל, יש אנשים שאוכלים סלט ענק שכמות הפחמימות שבו תעבור את ההגבלה היומית בתזונה.
פחמימות - לא בלי הגבלה
כשיש הפרעה במשק הסוכר, טרום סוכרת או סוכרת, כמות הפחמימות בארוחה וסך הפחמימות שאנחנו צורכים ביום מאוד משמעותית.
כך למשל, תזונה קטוגנית היא אחת השיטות היעילות לאיזון סוכרת והיא דוגלת בהתמקדות בבשר, ביצים, עוף ודגים בתוספת שומנים בריאים - שמן זית, חמאה ושמן קוקוס, ובהימנעות מלחם, דגנים, קטניות, פירות ודברי מתיקה.
ניתן לצרוך ירקות, שוקולד מריר, פטל, תותים, שמנת חמוצה, גבינות שמנות, אגוזים, שקדים, אבוקדו, זיתים וטחינה, אך יש הגבלה בצריכתם משום שבכל אחד מהם (גם במלפפון או בלימון) יש פחמימות.
ד"ר מריאלה גלאנט, מקימה ומנהלת מרכז גלאנט לטיפול בסוכרת, מוסיפה ואומרת כי "רמות אינסולין גבוהות הן המכנה המשותף לרוב המחלות הכרוניות שאנו סובלים מהן בעשורים האחרונים: מחלות לב וכלי דם, שבץ, אלצהיימר, סוכרת ועוד.
"רמות האינסולין עולות מסיבות רבות, הכוללות סטרס וחוסר שינה, אך בעיקר אכילה של פחמימות. פחמימות על סוגיהן השונים באופן בסיסי מתפרקות בגוף למולקולות של סוכר, בינהן פרוקטוזה, גלוקוז ולקטוזה.
הפרוקטוזה, הנמצאת לדוגמא בדבש, בפירות ובסוכר הלבן (וגם החום) גורמת לטעם המתוק. לעומת זאת, הפחמימות שבמאכלים כדוגמת לחם ופסטה מתפרקות בעיקר לגלוקוז, והם אינם מתוקים מאחר שאינם מכילים פרוקטוזה. לפיכך, אנשים שאוכלים לחם פעמים רבות אינם מודעים לכך שהם למעשה אוכלים סוכר".
הכותבת היא דיאטנית קלינית בכירה במרכז גלאנט לטיפול בסוכרת
לפנייה לכתב/ת 
