חזר לכם צ'ק? כך תמנעו הגבלות על חשבון הבנק
החוק בישראל מטיל סנקציות על מי שסורבו בחשבונם עשרה שיקים או יותר בתקופה של שנה. איך אפשר למנוע את זה מראש? ומה עושים אם כבר הוטלה הגבלה? עו"ד מוטי ישר הסביר על האפשרויות שעומדות בפניכם והשיב לשאלות הגולשים.
מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי בשנת 2018 חזרו בישראל כמעט 3.5 מיליון צ'קים בסכום מצטבר שמתקרב ל-40 מיליארד שקל.
סיבת החזרה של כמחצית מהצ'קים הייתה היעדר יתרה מספקת בחשבון, וכתוצאה ישירה מכך נרשמה בשנה שעברה עלייה חדה במספר חשבונות הבנק המוגבלים.
זאת, מפני שהחוק בישראל קובע כי אם במהלך תקופה של שנה מסורבים עשרה צ'קים או יותר שנמשכו מהחשבון, החשבון הופך למוגבל ובעליו הופך ללקוח מוגבל – כזה שאינו יכול בין היתר לפתוח חשבון ולהשתמש בצ'קים למשך שנה, או שנתיים במקרים חמורים.
מדובר בהגבלה קשה עבור אנשים מסוימים, והיא עלולה להיות דרמטית במיוחד עבור עסקים.
איך אפשר למנוע את זה מראש? ומה עושים אם כבר הוטלה הגבלה?
עו"ד מוטי ישר שעוסק בדיני בנקאות, חובות ופשיטת רגל, השיב:
אורית שאלה: צ'ק שלי סורב בגלל טעות של הבנק, שלבסוף הודה בטעות וכיבד את הצ'ק. אפשר לתבוע על עוגמת נפש?
בהחלט כן. סירוב שיק שבוצע שלא כדין, קרי שעה שבחשבון הבנק הייתה יתרה מספקת, היא בעצם הפרת חוזה בין הבנק לבין הלקוח. בעטיה של הפרה זו יכול הלקוח לתבוע את הבנק. אעיר כי ידועים מקרים בהם לקוחות תבעו בנק שסירב לכבד המחאה אגב טעות של הבנק בזיהוי או ביתרת האשראי והלקוח הגיש תביעה לשון הרע למשל, וזכה.
גיא שאל: החשבון שלי הוגבל בגלל צ'קים שסורבו. אפשר עוד לערער על ההחלטה בשלב הזה ולטעון נגד סירוב של צ'קים מסוימים?
עקרונית פרק הזמן להגשת ערעור ובקשה לקבלת צו מניעה בדבר החלת הגבלה הינו 20 יום טרם כניסת ההגבלה לתוקפה. כמובן שכאשר מבקשים סעד בדמות צו מניעה, חשוב לפנות לבית המשפט השלום בדחיפות, שכן אם ההגבלה תיכנס לתוקפה, אז אין עילה למתן צו מניעה זאת משום שמדובר במעשה עשוי.
יובל שאלה: קיבלתי מלקוחה שלי צ'ק שחזר מהסיבה אין כיסוי מספיק – יש איך לגבות את הכסף?
בהחלט כן. אדם האוחז בשיק שחזר או מה שקרוי בשפה המשפטית חולל יכול להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך ויכול אף לבחור בהליך מהיר יותר בדמות הגשת בקשת ביצוע ללשכת ההוצאה לפועל, במסגרת בקשה לביצוע שטר.
בהקשר זה חשוב לציין כי השיק עצמו מהווה עילה לתביעה שטרית, והגנה בפני תביעה שכזו היא הגנה שבדרך כלל קרויה הגנת בדים . במיוחד אם מדובר בשיק שסורב או חולל מחמת אין כיסוי. אולם ניתן גם להגיש תביעה בקשר עם עסקת היסוד, השיק הוא אישר את עסקת היסוד, וכאשר עסקת היסוד מופרת על ידי הצד המשלם, התובענה יכולה להיות גם מכוח עילה חוזית בהתאם להוראות חוק החוזים אגב הפרת הסכם.
אבנר שאל: הבנק שלח סמס על כך שסורבו בחשבוני 5 צ'קים. אני צריך לעשות משהו?
חוק שיקים ללא כיסוי קובע כי לקוח שסורבו מחשבונו 5 המחאות יקבל התראה. כמובן שכבר במועד זה, צריך ואולי אף חייב הלקוח לבדוק ברישומי החשבון האם הסירוב של הבנק נעשה כדין. הכוונה היא האם אכן היה הלקוח במועד הצגת השיק בחריגה לא מאושרת.
מיכאל שאל: חזר לי צ'ק. מה ההשלכות של זה על הדירוג שלי? איפה המידע הזה נרשם?
כיום במסגרת חוק נתוני אשראי ואיסוף אשראי, נרשם דירוג הלקוחות על פי מדרג שלילי ומדרג חיובי. מערכות הבנקים וכך גם חברות האשראי (לרבות גופים כגון חברות כרטיסי האשראי וחברות הביטוח) בוחנות על פי הרישומים את רמת הסיכון של כל לקוח ולקוח. כמובן שרישום לקוח במרשם שיקים ללא כיסוי יש בו להוות כתם על מדרג אשראי. כיום יש חברות שתפקידן לאגור מידע אודות הלקוח, כגון חברת BDi.
אוהד שאל: קיבלתי טלפון מהבנק שחזרו 10 צ'קים בחשבון ולא קיבלתי לפני כן שום התראה. מותר להם להגביל את החשבון במצב כזה?
על פי חוק שיקים ללא כיסוי לקוח שסורבו בחשבונו עשרה שיקים חשבונו יוגבל. אין כלל משמעות אם הלקוח קיבל הודעה ובלבד שהבנק שלח הודעה. קרי, המחוקק פוטר את הבנק בכך שיצא ידי חובתו בשליחת ההודעה ולא בהכרח אם הלקוח קיבלת את ההודעה אם לאו.
צריך לזכור, חוק שיקים ללא כיסוי הוא חוק חברתי הנועד להתמודד עם מכת מדינה של שיקים שחוזרים. כאן המחוקק בעצם מטיל דרישה ואחריות על הבנקים ליישם את הוראות החוק לעיתים אף בניגוד לאינטרס עסקי שבין הבנק לבין הלקוח.
תמר שאלה: בעצת עורך הדין שלי ביטלתי צ'ק שנתתי לחברה שפשטה את הרגל. זה ייחשב לצ'ק ללא כיסוי?
חוק שיקים ללא כיסוי קובע כי במניין השיקים המסורבים לצורך החוק יבואו בחשבון שיקים שחזרו מחמת אין כיסוי. משמעות הדבר, כי בהינתן שהשיק בוטל על ידי הלקוחה כאשר חשבונה אפשר את משיכתו ואם השיק היה מוצג הוא היה נפרע כדין, והלקוחה ביטלה אותו על רקע טענות הסכמיות חוזיות כגון כישלון תמורה, השיק לא יבוא במניין שיקים ללא כיסוי.
ניר שאל: לאן מערערים על החזרת שיק? אפשר לעשות את זה בלי עו"ד?
ראשית כמו בהרבה מקרים, בהליכים משפטיים אין חובת ייצוג. זכות הגישה לערכאות היא אחת מעקרונות היסוד שבשיטת המשפט הישראלית. יחד עם זאת, מאחר ויש גם צורך בניהול הליכים מורכבים בדמות צו מניעה, הגשת ראיות ותצהירים ולעיתים חקירות, מומלץ להיוועץ בעו"ד.
אסי שאל: כשלקוח של בנק מנסה לבצע עסקה באשראי מעבר למסגרת הוא נתקל בסירוב לעסקה ובעצם נמנעת בכך חריגה נוספת בחשבון. האם בנק מחויב גם להתריע לפני סירוב למשיכת צ'ק על מנת שניתן יהיה לטפל בבעיה?
לא. ככלל האחריות לניהול החשבון היא של הלקוח. לא אחת ולא שתיים עולה הטענה שלפיה בין הלקוח לבין הבנק יש מסגרת אשראי. חרף זאת, מעת לעת הבנק אישר חריגות מעבר למסגרת האשראי. צריך לזכור שגם אם הבנק אישר את החריגות אין מדובר בהסכמה גורפת. מקרה זה הינו הנפוץ והשכיח ביותר בקרב הטענות המובאות לבית המשפט. מחד, טוען הלקוח להסכם חדש שנוצר בהתנהגות מול הבנק ופתאום כרעם ביום בהיר שינה הבנק מדרכו המקלה. עניין זה נתפש כציפייה של הלקוח להסכם חדש. על כך לא אחת ולא שתיים נדרשו בתי המשפט לנתח עניין זה על פי כוונות הצדדים, משך הזמן בו הותרה החריגה ועוד. אולם דרך המלך היא הגדרת מסגרת האשראי ולפעול על פיה.
מאור שאל: דאגתי להפקיד כסף לחשבון באותו יום שבו צ'ק שלי הופקד לביצוע. למרות זאת הצ'ק חזר בגלל שתאריך ביצוע ההפקדה נרשם רק ביום העסקים הבא. יש קייס לערעור?
בהתאם להוראות החוק שיק מסורב אם בחשבון לא הייתה יתרה מספקת. מכאן, שעל הלקוח לדאוג לביצוע ההפקדה או לחלופין כי תהא יתרה מספקת בעת בו הוצגה המחאה לפירעון. לכן לא תישמע טענה למשל כי באותו מועד שבו הוצגה ההמחאה הפקיד הלקוח כסף לחשבון.
עורך דין מוטי ישר, מייצג בדיני בנקאות וחדלות פרעון
הכתבה באדיבותאתר המשפט הישראלי פסקדין
*המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
