חכו עם הקמפיין
התפרקות ראשונה בעידן הרצוג לא אומרת שצריך לצעוק "געוואלד" עוד לפני הבחירות החוזרות, אבל אירועי ורשה חייבים לעורר שתי שאלות מהותיות אצל המאמן. אורי קופר על היעדר תכנית חלופית, הסיבה לכך שהפולנים קוראים לאריאל הרוש "מגבת" ושבוע שבשורה התחתונה הסתיים עם כמות הנקודות לה ציפינו
בחודשים האחרונים, בגלל הבחירות, זכינו לשמוע בחזרה בחיינו את המילה "געוואלד", קריאה לעזרה ביידיש. גם הפולנים משתמשים באותה מילה, "גוואלט", אבל אצלם הפירושים הישירים שונים לגמרי, כשהעדין ביותר מבניהם אומר "אלימות". פולין אכן הכתה את ישראל,
בכוח, אבל את קמפיין הגעוואלד תשמרו בבקשה לבחירות החוזרות. במקום זאת עדיף להכיר במציאות.
כן, ישראל סיימה את השבוע האחרון של העונה בדיוק כפי שחשבנו שתסיים אותו, מבחינת נקודות לפחות, אבל אירועי ורשה הוסיפו שאלה אחת שככל הנראה תתברר כחשובה – איך הנבחרת הזו, שזכתה למחמאות יחסיות עד כה, תתמודד עם התפרקות משמעותית ראשונה. איך עכשיו יגיבו כולם, גם בנבחרת וגם מי שמסביבה.
צפו בנבחרת ישראל מובסת 4:0 בפולין
המציאות ברורה, ידועה ולא השתנתה כבר די הרבה זמן. ישראל הרבה יותר טובה מלטביה, ישראל גם הרבה פחות טובה מפולין. המחשבה על עתיד הנבחרת היום לא אמורה להיות שונה משמעותית מאיך שהייתה לפני שבוע. משחק אחד לא משנה מציאות, לכאן או לכאן. גם לא שניים.
בחזרה למציאות. שחקני נבחרת ישראל מאוכזבים(צילום: AP)
(שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", היום)
בעוד שלמסביב התייחסנו – אפשר לצעוק נקודתית על כל מני כשלים במשחק הזה, אבל לא צריך לשבור את הכלים – יותר מעניין איך יגיב אנדי הרצוג, והמאמן חייב להתייחס לשתי סוגיות מרכזיות. הראשונה היא היעדר תכנית חלופית. יפה לראות את הנבחרת דבקה בשיטת משחק, ברעיון. המון אוהדים גם דרשו תמיד לשחק התקפית והרצוג לא ויתר על חלוץ למרות שמדובר במשחק חוץ קשה. אחלה, אבל במקביל יהיו גם משחקים כאלה, קשים לעיכול. הרצוג ניסה רק להחליף מקומות בין בירם כיאל למנור סולומון, שינוי שנכשל לחלוטין. באוסטריה ובסלובניה צריכה להיות תכנית נוספת.
העניין השני הוא השחקנים, יותר נכון השחקנים שלא משחקים קבוע. אריאל הרוש הציל את הנבחרת בהתכנסות הקודמת, אבל בתקשורת הפולנית קראו לו אתמול ręcznik, "מגבת", ביטוי במדינה שקובע ששוער שווה כמו המגבת התלויה על משקוף השער. הרוש שווה יותר, אבל הפולנים בעטו ארבע פעמים למסגרת וכל הבעיטות הפכו לשערים. המספרים האלה הם כלום לעומת האסון שרואים בתקציר.
"המגבת" אריאל הרוש עם שרן ייני(צילום: ראובן שוורץ)
בנוסף להרוש יש את ביברס נאתכו, שגם הפעם היה רחוק מלבלוט לטובה, בשני הצדדים של המגרש. בשיטת המשחק הנוכחית שלו, עם שלושה בלמים ושני קשרים אגרסיביים יחסית במרכז, הרצוג חייב קשר אחד נוסף שמתמחה בהנעת כדור. שם נכנס נאתכו ואין יותר מדי אפשרויות אחרות. הטובה שבהן היא הזזה של ניר ביטון לקישור, אבל אז שוב חסר בלם.
למזלו של נאתכו, והפעם גם של זהבי, שהגיע לשני מצבים טובים תוך דקה ותמיד מושך אש כשאינו מבקיע (והאמת גם כשכן), הרוש לקח את הפוקוס בשני השערים האחרונים, וכך גם שרן ייני, שבשני השערים הראשונים איבד, נתן לכדור לעבור לידו בדרך לרחבה וגרם לפנדל. אגב, מעניין האם משחקי הנבחרת הכניסו מחשבות לאיביץ' בנוגע להגנת מכבי ת"א באירופה.
תמיד מושך אש. ערן זהבי(צילום: רויטרס)
עם הגנה כזו מול חלוצים כאלה אי אפשר להיות תחרותיים. לבנדובסקי עם שער, פיונטק עם שער (אחרי שכבש שערי ניצחון באוסטריה ובצפון מקדוניה), גרוסיצקי עם שער, מיליק וז'ילינסקי עם בישול כל אחד. חלוצי על מול חלק אחורי, מהשוער ועד הקשר האחורי, שרחוקים מהם כרגע מרחק עצום. ככה גם נראית התוצאה – פולין כבשה במשחק הזה כמות שערים זהה לשלושת המשחקים הקודמים שלה במוקדמות יחד.
כמות שערי החובה, יש להניח, לא אומרת יותר מדי. אוסטריה כבר הפסידה בבית לפולין ויש סיכוי טוב שבמשחק הבא גם סלובניה תרשום מולה הפסד ביתי. המטרה לפני שבוע הייתה לסיים את חלון המשחקים הזה עם מינימום שלוש נקודות מתוך שש וכך קרה, אבל, ונחזור על כך, יש את אפקט התבוסה שעלול להיות גדול יותר ממה שהטבלה מראה. בשני המשחקים הראשונים, כשנכנסה לפיגור מול סלובניה ואוסטריה, הנבחרת חזרה ואילו עכשיו התפרקה.
במשחקים הבאים, מול צפון מקדוניה וסלובניה, היריבות האמיתיות של הנבחרת, נראה כמה גדולה באמת תהיה ההשפעה של מה שראינו אתמול. נקבע כמה מוקדם נקבל עוד קמפיין געוואלד אמיתי, אולי אפילו שבוע לפני הבחירות החוזרות.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
