פרשת הצוללות: המשטרה ממליצה להעמיד לדין את גנור על מתן שוחד
חשיפה: לאחר שחזר בו מעדותו והסכם עד המדינה איתו בוטל, ממליצה המשטרה להעמיד לדין את איש העסקים בחשד למתן שוחד לשורת בכירים, קבלת דבר במרמה והלבנת הון. ההמלצות נגד שאר החשודים בתיק 3000 נותרו ללא שינוי
בעקבות חזרתו של מיקי גנור מהסכם עד המדינה בתיק 3000 לפני כשלושה חודשים, נאלצה היחידה הכלכלית בלהב 433 לבצע שורה של פעולות חקירה, ולאחרונה העבירה את התיק לפרקליטות עם המלצות להעמיד לדין את גנור בשש פרשיות של מתן שוחד, קבלת דבר במרמה והלבנת הון. ההמלצות נגד שאר החשודים בפרשה נותרו בעינן למרות המפנה הדרמטי בפרשה.
גנור, שהיה נציג חברת טיסנקרופ הגרמנית בישראל, נעצר עם פתיחת החקירה בפרשת הצוללות לפני כשלוש שנים בחשד ששיחד עובדי ציבור בכירים. הוא חתם על הסכם עד מדינה, ומסר עדות מפורטת שבה הפליל אישי ציבור אותם שיחד לכאורה. בתמורה לעדותו נקבע כי ישלם קנס של עשרה מיליון שקלים וירצה שנת מאסר.
עדותו חיזקה את התשתית הראייתית נגד בכירים בשירות הציבורי, בהם המשנה לראש המטה לביטחון לאומי לשעבר אבריאל בר־יוסף; מפקד חיל הים לשעבר, אלוף במיל' אלי (צ'ייני) מרום; דוד שרן שכיהן כראש לשכת ראש הממשלה; מודי זנדברג, שעמד בראש קרן היסוד; ושייקה ברוש, איש עסקים פרטי ומקורבו של גנור.
בנוסף הוא נחשד שפעל בשותפות עם מקורבי ראש הממשלה, עורכי הדין דוד שמרון ויצחק מולכו, כדי לקדם את עסקת רכישת כלי השיט והצוללות מהחברה הגרמנית. התיק נגד עו"ד מולכו נסגר, אולם המשטרה המליצה להעמיד לדין את עו"ד שמרון.
"סיפר סיפור חדש"
באוקטובר אשתקד נחשף לראשונה ב-ynet ו-"ידיעות אחרונות" כי גנור שיגר איום כלפי המשטרה ולפיו הוא מתכוון לסגת מהסכם עד המדינה עימו, אם תנאי העסקה שנחתמו מולו לא ישופרו. לגנור התברר כי חתימתו על ההסכם הכניסה אותו למעין "רשימה שחורה" שקשורה למערכת הבנקים בעולם, ובשל כך אינו יכול לעשות שימוש בעשרות מיליוני שקלים שבהם הוא מחזיק בבנקים בקפריסין ובאוסטריה.
האיום הפך למציאות לפני שלושה חודשים, כאשר גנור התייצב במשרד היחידה הכלכלית והודיע כי הוא חוזר בו מעדותו. הוא נעצר בו במקום, ולמחרת הובא להארכת מעצר בבית משפט השלום בראשל"צ.
בפתח הדיון הודיע נציג המשטרה, רב־פקד צחי חבקין, כי גנור "סיפר סיפור חדש. למעשה, היחידה החוקרת עכשיו צריכה לחקור חשדות שהחלו להיחקר לפני שנתיים ימים עם ראיות חדשות מהותיות שמוסיף החשוד. לרבות מסירת ידיעות כוזבות".
בעקבות הצעד הדרמטי, במשטרה הודיעו לגנור שכל העדויות ישמשו נגדו ומאוחר יותר אף שלחה הפרקליטה המלווה עו"ד ליאת בן־ארי, מכתב שבו היא מודיעה לו רשמית כי ההסכם עימו בוטל.
במשך שבועות עמל צוות חקירה מיוחד ביחידה הכלכלית על חקירתו המחודשת של גנור, ובסיכומה מצאה המשטרה תשתית ראייתית נגד גנור בחמש פרשיות שונות של מתן שוחד, ומקרה נוסף של קבלת דבר במרמה בפרשת בנק קרדיט סוויס. המשטרה טוענת כי גנור שיחד את צ'ייני, בר־יוסף, ברוש, זנדברג ושרן. גם בפרשה בה נמצאה תשתית ראייתית נגד דוד שמרון על תיווך לשוחד, גנור יהיה חשוד במתן שוחד. אל כל העבירות האלה יש להוסיף את העבירה הנלווית של הלבנת הון.
במשטרה סבורים בתום חקירתו של גנור, הפעם כחשוד, כי כל ההמלצות שהיו בתיק נגד החשודים האחרים תקיפות ושרירות והם עומדים עליהן.
שרשרת של שוחד
האלוף (מיל') מרום חשוד שבעת שכיהן כמפקד חיל הים פעל יחד עם בר־יוסף להביא למינוי גנור לנציג התאגיד הגרמני. לאחר שחרורו מצה"ל הוא קיבל לכאורה כספים מגנור בכסות של שירותי ייעוץ בסך כ־600 אלף שקל.
תא"ל (מיל') בר־יוסף - ששימש בעבר מנהל ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, וכמשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) - חשוד שהציע לגנור לסייע בידו להפוך לנציג התאגיד הגרמני, ולביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע.
עו"ד דוד שמרון חשוד שפעל בשליחותו של גנור על מנת לקדם את עסקת ספינות המגן בין ישראל לתאגיד טיסנקרופ, תוך שהוא עושה שימוש במשתמע במעמדו ובקרבתו לנתניהו, אל מול גורמי ממשל ועובדי ציבור שמולם פעל. כל זאת מבלי שדיווח על כך ליועמ"שית משרד ראש הממשלה, ובניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עורכי הדין שלו.
על פי החשד, בתמורה לפעילותו בשליחות גנור קיבל ממנו שמרון תשלומים שהוגדרו כ"שכר הצלחה" בכמה פעימות ובסכום כולל של כ־270 אלף שקל. נגד עו"ד שמרון התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של תיווך בשוחד ("שוחד הנעה") בכל הנוגע למערכת יחסיו עם גנור.
השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג חשוד שבעת שכיהן כיו"ר קרן היסוד פעל לקידום ענייניו של גנור כנציג התאגיד הגרמני בישראל, בתמורה לכספי שוחד שקיבל מגנור בכמה פעימות ובסכום המצטבר לכדי יותר מ־100 אלף שקל.
דוד שרן — שכיהן בעבר כראש המטה של שר האוצר דאז יובל שטייניץ ובהמשך היה ראש הסגל של ראש הממשלה נתניהו, ולסירוגין כיהן בתפקידים בכירים בחברת קצא"א - חשוד שפעל לטובת האינטרסים של גנור בעסקאות כלי השיט, וקיבל ממנו בין השנים 2013–2016 סכומי כסף בסכום מצטבר של כ-130 אלף שקל, באמצעות מתווכים שהוצבו במטרה להסוות ולטשטש את קשר השוחד.
בנוסף נחשד שרן בגיוס תרומות דרך אנשי קש לקמפיין הבחירות של השר שטייניץ בשנת 2012. נגד שרן התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות על פי חוק מימון מפלגות ובחירות.
תא"ל (מיל') שייקה ברוש, איש עסקים וחברו הקרוב של בר־יוסף, חשוד ש"הוכנס" בכוונת מכוון על ידי בר־יוסף כגורם מתווך לגנור במהלך עסקה לרכישת כלי שיט, כדי לטשטש את קשר השוחד בין השניים. בהמשך, סבורה המשטרה, נחתם בין גנור לברוש הסכם ייעוץ פיקטיבי על סך 120 אלף יורו, שנועד להוות כסות להעברת כספי השוחד. נגד ברוש התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בצוותא, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות הלבנת הון.
סניגורו של גנור, עו"ד מאיר ארנפלד, מסר בתגובה: "אני לא לא מופתע מהמסקנות, ומאמין שהדברים יתבהרו בהמשך".
לפנייה לכתב/ת 
