נסו להיזכר בחמשת או עשרת הדייטים הראשונים שיצאתם אליהם לאחרונה. בלי להכיר אתכם, אני יכולה לומר לכם בדיוק איך הם נראו - סביר להניח שלרובם קדמה שיחה (לרוב באפליקציה מקוונת או בוואטסאפ) שבה תיאמתם את הפגישה, שהתלבשתם בבגדים מחמיאים, נפגשתם בבית קפה או בבר בשעות הערב למשך שעה עד שעתיים, שתיתם משקה אלכוהולי ואולי גם נשנשתם משהו, ניסיתם לשמור על אווירה קלילה, ובכל זאת, הדייט הרגיש כמו ריאיון עבודה שבסופו הגבר שילם. נו, צדקתי?
- הדייט שלנו היה מחריד. היום אנחנו נשואים
- "הצלחתי הכול עם המגבלה, חוץ מלהשיג דייטים"
"יש לנו תסריט שאנו פועלים לפיו בדייטים. זה מעין ארגז כלים חברתי שאיתו אנחנו ניגשים לסיטואציות חברתיות, תסריט מוגדר מראש שקובע איך אנחנו אמורים להתנהג בסיטואציה מסוימת", מסבירה ניצן לונברג, שערכה מחקר על דייטים ראשונים לצורך עבודת התזה בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, בהנחייתה של פרופ' מיכל פרנקל. המחקר בדק את התסריט המקובל לדייט ראשון בקרב גברים ונשים חילונים בישראל, והתמקד באופן שבו הם תופסים את חוקיו של מוסד הדייטינג, ובאילו אופנים הם מאתגרים אותו. ובכן, מתברר שעל אף שאנחנו נוהגים פה ושם לחרוג מהתסריט שתואר, הרי שסוגיית התשלום בדייט הראשון נותרה תפקידו הבלעדי של הגבר, וכמעט שאינה מאותגרת.
המחקר התבסס על 356 משיבים לשאלון מקוון, וכן על 17 ריאיונות עומק עם נשים וגברים בגיל 31-24, ברובם סטודנטים. אל הנושא הגיעה לונברג מתוך חוויותיה הפרטיות כרווקה: "כשהייתי בת 24 יצאתי במשך חצי שנה עם בחור שנפרד ממני בדרך מכוערת", היא משתפת. "שאלתי אותו בבכי למה הוא נפרד ממני, אם רק שבועיים לפני כן הוא אמר לי שהוא אוהב אותי. הוא ענה לי שהוא לא יודע מה זאת אהבה, שהוא אמר לי את זה בפרץ רגשות אבל שהוא לא מרגיש ככה יותר. האירוע הזה גרם לי לתהות מה זאת אהבה, וזה הפך למשימת החיים שלי לחקור אהבה במובן הסוציולוגי שלה.
"בשש השנים שלאחר מכן הייתי רווקה און-אנד-אוף ויצאתי עם המון בחורים, וקרה פעם אחת שיצאתי עם מישהו מאוד חמוד. הייתה לנו שיחה על פמיניזם בדייט הראשון שלנו ואמרתי לו שאני רוצה לשלם על עצמי, אז הוא הלך לשירותים במהלך הדייט ושילם עליי מאחורי הגב. כששאלתי אותו למה הוא עשה את זה, הוא אמר שהוא הרגיש מחויב לעשות את זה. זה די עצבן אותי, ומאוד עניין אותי לדעת איך זה שהנורמה שהגבר משלם עלייך עדיין מקובלת בדייט ראשון, גם אם אתם מקיימים לאחר מכן את היחסים הכי שוויוניים בעולם".
טעויות שאנשים עושים בדייט ראשון
ומה עלה מתוך המחקר? האם הצעירים של ימינו עדיין חושבים שהגבר צריך לשלם על האישה בדייט הראשון?
"בהחלט. 60% ממשיבי השאלון אמרו שהגבר צריך לשלם בדייט הראשון, ו-40% השיבו שפעם ככה ופעם ככה. גברים ונשים ענו ממש אותו הדבר. האפשרות שהאישה תשלם סומנה רק בשאלון אחד מתוך 356 שאלונים, וזה היה על ידי אישה. הממצאים חזרו על עצמם גם בריאיונות. הנשים אמרו, 'אני לא משלמת בדייט הראשון', והגברים אמרו, 'אני לא נותן לה לשלם על עצמה בדייט הראשון. בדייטים הלאה אין בעיה, נתחלק, אבל לא בדייט הראשון'. חשוב לציין שחקרתי אוכלוסיות בגיל שבו הם בדרך כלל סטודנטים, ועל כן לא מבוססים כלכלית. זה לא שהוא מבוסס יותר ממני ואז יש לזה איזשהו היגיון כלכלי, כי אם אני סטודנטית והוא עובד בהיי-טק, אז שישלם על הבירה. זה לא היה המצב".
מעניין.
"כן. גם הרבה מהמרואיינים דיברו על כך שלא נוח להם עם התפקיד המגדרי הזה, ועם כך שהם משעתקים תפיסות מגדריות שהם לא מאמינים בהן, אבל שהם חייבים ושאין להם ברירה. ואגב, למרות שאני רואה בקבוצות הפמיניסטיות שאני חברה בהן גברים מתרעמים ש'אם אתן פמיניסטיות, למה אני משלם עליכן?', הרי שבמחקר ההתרעמות הייתה גם מצד הנשים. אחד הגברים אמר, 'אני לא חושב שאני צריך לשלם עליה, אין לי יותר כסף ממנה, אבל אני יודע שאני אמור לעשות את זה', ואחת הנשים אמרה, 'אני לא חושבת שהוא צריך לשלם עליי אבל אני יודעת שהוא אמור, אז אני לא מתווכחת עם זה'. או אישה אחרת שאמרה, 'אני לא מאמינה בזה אבל זה רע הכרחי'".
מדוע גברים ונשים מרגישים שהם חייבים לציית לנורמה שקובעת שהגבר משלם בדייט הראשון, גם כשאינם מעוניינים לפעול על פיה?
"מצד גברים עלה הפחד שהבחורה תחשוב שהוא קמצן. היה אחד שאמר, 'ישראל זו מדינה קטנה. אני יודע שאם לא אשלם עליה, אחרי זה היא תלך ותספר לחברות שלה, ואז כולן יחשבו שאני קמצן'. הפחד הזה הוא מבוסס, כי כששאלתי את הנחקרים מהן התכונות הרצויות והלא רצויות בעיניך בדייט ראשון, נשים סימנו קמצנות כתכונה מאוד לא מושכת, ועלה שלנשים חשוב יותר שהגבר לא יהיה קמצן מהמידה שבה לגברים חשוב שהאישה לא תהיה קמצנית".
לונברג מסבירה כי חלק מהמשיבים במחקר השתמשו במונחים כלכליים. "הגברים הסבירו שאם הם לא ישלמו בדייט הראשון, אז הבחורה תחשוב שהם לא מעוניינים, כי יש פה אלמנט של יחסי מסחר: את נותנת סחורה - את הזמן שלך, את עצמך, את הבידור שלך - והוא משלם. להבדיל, אם הוא לא ישלם זה עשוי להיראות כאילו שהוא לא מרוצה ממה שהיא נתנה לו, ואז הבחורה תחשוב שהוא לא מעוניין. אחד המשיבים ממש דיבר במונחים כלכליים, ואמר שאלה יחסי שוק ושהוא מרגיש בדייט כאילו שהוא בבורסה של סחורות".
אם גברים תופסים את התשלום על הדייט כמו רכישת סחורה בשוק, האם ישנה ציפייה מהאישה לספק משהו בתמורה?
"בהחלט. אחד המשיבים אמר, 'כשאתה משלם על בת זוג בדייט, זה יוצר ציפייה שקנית אותה'. הנשים מצידן אמרו שהן מרגישות שהן חייבות לו משהו – מגע פיזי, סקס, לתת לו חיבוק, לנשק אותו בסוף הדייט וכולי, רק כי הוא שילם עליהן. הייתה אחת שהרגישה כמו רוכל שעובר מדלת לדלת ומציע את מרכולתו, שבכל הדייטים היא הסחורה ושהם משלמים על הסחורה הזאת ומצפים לקבל תמורה. היא אמרה, 'יש בזה משהו שמרגיש כמו זנות. הוא קונה אותך, משלם ואז את מרגישה שאת חייבת לו. לא נעים לך להגיד לו שלא בא לך לראות אותו שוב או שלא בא לך שהוא ינשק אותך, כי הוא קנה אותך'. היא גם סיפרה שפעם מישהו קנה לה בקבוק יין ב-200 שקלים ומכיוון שהוא הוציא עליה סכום כזה גבוה, היא הרגישה מחויבת אליו".
האם יש בכלל מי שנהנה לשלם בדייט?
"כן, יש כאלה שנהנים לשלם על הדייט כי זה גורם להם להרגיש שהם שולטים בסיטואציה. אחת המשיבות סיפרה שהיא יצאה פעם עם אישה לדייט. זו הייתה הפעם הראשונה של שתיהן בדייט עם אישה. הגיע הסוף, ושתיהן יושבות ומסתכלות על מרכז השולחן ולא יודעות מי צריכה להוציא את הארנק. המרואיינת סיפרה שבסוף היא זו שהוציאה את הארנק ושילמה, ושזה גרם לה להבין למה גברים משלמים. היא אמרה שזה גרם לה להרגיש שהיא בשליטה על הסיטואציה, ונתן לה מידה של שליטה שאין לה בתוך יחסים מול גבר".
מדוע מרבית הנשים אינן מתעקשות לשלם על הדייט, אם העובדה שהגבר משלם גורמת להן לחוש חוסר שליטה?
"פה נכנס נושא האי-ודאות במפגש עם בן אדם חדש. את לא יודעת איך בן אדם חדש יקבל את זה אם תגידי לו שאת רוצה לשלם, במיוחד כשמדובר בהיכרות כל כך שטחית כמו בדייט הראשון. המרואיינות גם אמרו שהן פוחדות לצאת בעייתיות או להיתפס כפמיניסטיות לוחמניות. גם כשהן תופסות את עצמן כפמיניסטיות, הן לא רוצות שהוא יחשוב שהן מערערות על תפקידי המגדר המסורתיים. הרבה נשים העידו על עצמן שהן נשים חזקות ומשכילות, אבל שבדייט הראשון יש נסיגה חזקה אל נורמות מגדריות מסורתיות, ושזה קורה גם בקרב נשים וגברים שהעידו שהם לא מתנהלים ככה בחיי היומיום שלהם, ושהדייט שלהם הוביל לזוגיות יחסית שוויונית".
באילו עוד מובנים, חוץ מהתשלום, יש נסיגה כזו בדייט הראשון?
"אישה פחות תיצור קשר - לא תיזום עוד פגישה. התפקיד הגברי הוא היוזם והפעיל, והתפקיד הנשי הוא פסיבי. מרואיינות אמרו שהן מאפשרות לגבר לקבוע את הטון, והן עצמן מובלות".
איך משהו שמתחיל כמראה של יחסי הכוחות המגדריים יכול להתפתח למערכת יחסים שוויונית?
"הדייט הוא תסריט שכתבו עבורנו, אבל למערכת היחסים כבר אפשר להביא את סולם הערכים שלנו. אנחנו כבר מכירים את האדם הזה, ומרגישים בנוח להתבטא ולבטא את עצמנו. בסופו של דבר, אנחנו לא מתנהלים לפי הנורמות של הדייט הראשון בשאר הקשר, וזה מה שהופך את הדייט הראשון לעוד יותר מעניין – כי למה דווקא פה? למה אם אני לא חיה ככה ולא מאמינה בזה, וזה לא נראה ככה בקשר שלנו, למה זה נראה ככה בדייט הראשון?"
ומה התשובה?
"התשובה שאני הגעתי אליה היא מאוד פשוטה: מכיוון שמדובר בבן אדם זר, את מחפשת את הפרפורמנס. זה פרפורמנס מגדרי. את לא רוצה לצאת מהנורמה מול אדם שאת לא מכירה, כי יש לזה סנקציות חברתיות. אגב, מעניין לציין שכשזה לא נגע לעניין התשלום, המשתתפים הציעו במחקר תסריטים אלטרנטיביים לתסריט הדייט הראשון. למשל, הייתה אישה שסיפרה שהדייט הראשון שלה ארך עשר שעות ולא שעה וחצי כמקובל, והייתה אחרת שסיפרה שהיא הלכה לישון אצלו כבר בדייט הראשון. כלומר, יש יציאה מהשבלונה של הדייט הראשון, ומרואיינים שהציעו תפיסה שונה במקום התסריט שמבוסס על יחסי המגדר המסורתיים".
היציאה מהשבלונה אפשרית, לפי המרואיינים, בתחומים שונים. "למשל, היו נשים שהתלבטו אם לשתות בירה או משקה 'נשי' יותר כמו קאווה, או תהו אם כדאי להתאפר למרות שלרוב הן לא מתאפרות. במקרים האלו התגלתה יותר גמישות, יותר נכונות לסטות מהנורמות המגדריות המצופות. אבל בתשלום לא הייתה גמישות".
אז מה יש בו בנושא התשלום, שדווקא הוא גורם גם לנשים ולגברים בעלי מודעות פמיניסטית להתכנס חזרה לתפקידי המגדר המסורתיים?
"כל הסיטואציה של הדייט הראשון הייתה הרבה יותר נזילה ממה שציפיתי שתהיה, למעט עניין התשלום. אני חושבת שזה המקום שהכי קשה לזוז ממנו. תחשבי על כל השינויים שגברים עברו מאז שהרעיון של הדייט הומצא בתחילת המאה ה-20. הדבר היחיד שלא השתנה כמעט הם תפקידי המגדר של הגבר בעל הכוח הכלכלי, תפקידו של הגבר כמפרנס. למרות התזוזה בעשרים השנים האחרונות, גברים עדיין מרוויחים יותר ממך, לגברים עדיין יש יותר כוח וסיכויי קידום. זו חברה פטריארכלית וזו סיטואציה פטריארכלית, ולכן בנושא התשלום חל הכי מעט שינוי".
