הבעיה של האוצר: טיפול בגירעון בידיים קשורות

בשבוע האחרון התפרסמו מספר יוזמות שמתבשלות במשרד האוצר כדי לטפל בגירעון ההולך ותופח בחודשים האחרונים. הגירעון (הפער בין הכנסות המדינה להוצאותיה) כבר מתקרב לרמה של 4% מהתוצר, וכדי לחזור ליעד סביר של כ-2.5%, נדרש להגדיל את התקציב ב-20 מיליארד שקל, שיכולים להגיע באמצעות העלאת מיסים ו/או על ידי הפחתת הוצאות.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

כחלון התעורר: יציג בפני הממשלה חבילת גזירות לטיפול בגירעון

נטו קיצוצים: התוכנית של האוצר להתמודדות עם הגירעון

חודש שני ברציפות, הגירעון הממשלתי עמד במאי על 3.8% מהתמ"ג

ביום ראשון הקרוב צפויים בכירי האוצר להציג לממשלה תמונת מצב עדכנית של מצב המשק כולל נתונים עכשוויים של הגירעון, וכן להציג את הצעדים המומלצים לטיפול בבעיה. אלא שהתזמון בעייתי במיוחד: ההחלטה לפזר את הכנסת וללכת שוב לבחירות הביאה לכך שיש כאן עדיין ממשלת מעבר, שמוגבלת בפעילותה, בוודאי בכל הקשור לעניינים תקציביים. למעשה את רוב הצעדים שמתפרסמים בימים אלה כלל לא ניתן לקדם, מאחר שלממשלת מעבר אסור לבצע חקיקת מס, או צעדים שיש בהם פגיעה או הטבה עם הציבור, שכן הדבר נתפס ככלכלת בחירות.

שר האוצר משה כחלון (צילום: רויטרס)

כמו כן, בתקופה של ממשלת מעבר לא ניתן להוביל יוזמות חקיקה. לכן, הסיכוי שגזירות כלכליות יצאו לפועל בזמן הקרוב הוא נמוך מאוד. כל צעד כזה ייבדק בזכוכית מגדלת, יהיה כרוך בייעוץ ובאישור משפטי, והחשש הוא כי ברגע שיאושר לבצע צעד אחד שחורג מהמגבלות היבשות של ממשלת מעבר הדבר יהווה פתח לקבוצות לחץ שונות לבקש שגם דרישותיהן ייענו. כך שהפרסומים האחרונים על הצעדים שמתכננים באוצר הם בעיקר בלוני ניסוי, שמטרתם גם לבדוק את הלך הרוח בציבור, ואת התגובות שלו להצעות השונות.

פרסומים אלה גם קובעים עובדות בשטח: עכשיו כבר ברור כי יש בעיית גירעון וכי נדרשים צעדים כואבים לטיפול בו, והם מאותתים לשר האוצר החדש מה המדיניות החדשה המצופה ממנו. לפי הערכות, עיקר הצעדים שיציגו באוצר לממשלה יכללו קיצוץ רוחבי במשרדים הממשלתיים, צעד שממשלת מעבר יכולה להוביל, ואמור להפחית את ההוצאות ולשפר את הגירעון. אלא שגם צעד זה אינו פשוט ליישום: פעמים רבות אחרי שמכריזים על קיצוץ רוחבי מחריגים לאחר מכן מקומות מסוימים, והאפקטיביות של הקיצוץ פוחתת. אמנם הגירעון בעלייה, אך עדיין לא מדובר במצב חירום, ויחס החוב לתוצר בישראל עדיין סביר, ולכן נראה שלא ייעשו צעדים מיוחדים שיחייבו אישורים משפטיים חריגים. הסיטואציה הסבירה יותר היא הסתפקות בקיצוץ רוחבי, ולהשאיר לשר האוצר הבא לטפל בבעיית הגירעון. בדקנו מה היוזמות השונות שהועלו לטיפול בגירעון, ומה הסיכוי שנראה אותן יוצאות לפועל אחרי הבחירות.

העלאת מע"מ: סיכוי בינוני גבוה

העלאת מע"מ היא כמעט תמיד פתרון ברירת המחדל לטיפול בגירעון. הסיבה היא שמדובר בצעד קל ופשוט לביצוע, ואת תוצאותיו רואים מהר. לפי הערכות, העלאת מע"מ ב-1% ל-18% מעשירה את קופת המדינה בכ-5 מיליארד שקל. זו גם גזירה רוחבית על כלל המשק, כך שהיא לא אמורה להביא להתנגדות מצד מגזר ספציפי. אלא שמדובר בגזירה שברוב המקרים תגולגל לצרכן, תביא לעליית מחירים ותפגע בעיקר בשכבות החלשות שרגישות יותר לעליית מחירים.

העלאת מס חברות: סיכוי נמוך בינוני

גם צעד זה פשוט וקל ליישום, אלא שלא בטוח שהיד תהיה קלה על ההדק הפעם. הסיבה היא שעלייה במס החברות היא בעלת השלכות רוחב על המגזר העסקי והכלכלה. העלאת מס החברות מנוגדת למגמה מעשרים השנים האחרונות של הפחתת המס הזה בישראל. גם במדינות ה-OECD נרשמה ירידה במס החברות, ואם ישראל תחרוג לרעה מהמגמה, הדבר ישפיע לרעה על ההשקעות בה. העלאת מס החברות עלולה לפגוע בפעילות העסקית בישראל, ולהעיב בטווח הארוך על הצמיחה, התעסוקה וההכנסות ממיסים.

מיסוי קרנות השתלמות: סיכוי נמוך

לפחות 10 שנים עולה מדי פעם היוזמה למסות את קרנות ההשתלמות, אחת מהטבות המס המרכזיות של מעמד הביניים. היקף ההטבה השנתי נכון לשנת 2018 מוערך במעל ל-5 מיליארד שקל. נראה כי באוצר שוב מנסים להחיות את היוזמה הזו, אלא שלאור התנגדויות חריפות בעבר מצד גורמים שונים ובראשם ההסתדרות, הפעם מוצעת גרסה מרוככת יותר. כעת מוצע להפחית את גובה התקרה להפקדה פטורה ממס מ-7.5% ל-6% מהשכר, והטלת מס על רווחי הקרן החל משנתה השביעית. אלא שלמרות שמדובר בהצעה מתונה לעומת ביטול גורף על פטור ממס, יש סיכוי נמוך שהצעה זו אכן תצא לפועל, מאחר שההסתדרות צפויה להתנגד.

מיסוי ענקיות טכנולוגיה: סיכוי נמוך בינוני

ללא קשר לסוגיית הגירעון, פועלת רשות המיסים זה למעלה משנה כדי לקדם מהלך של גביית מס מחברות רב לאומיות כמו גוגל ופייסבוק. היא כבר החלה בתהליכי גבייה, וכעת עולה גם יוזמה לגבות מע"מ מהורדת אפליקציות. גביית מס מחברות רב לאומיות היא מקור מצוין לשיפור הכנסות המדינה, אך היא אינה משימה פשוטה. מדובר באתגר בינלאומי, ומדינות רבות מנסות לטפל בסוגיה. גורמים משפטיים מעריכים כי תהיה זו מלחמה עקובה מדם מול החברות הגדולות, שלא ימהרו לפתוח את הכיס ולשלם. זה גם פתרון לטווח הארוך לשיפור הכנסות המדינה, ולא משהו שיכול לטפל מיידית בבעיית הגירעון.

ביטול פטור ממע"מ על פירות וירקות ובאילת: סיכוי קלוש

סוגיה נוספת שעולה לשולחן הדיונים כשנדרשים קיצוצים היא ביטול הפטור ממע"מ, כאשר לרוב נבחן הפטור ממע"מ על פירות וירקות והפטור ממע"מ בעיר אילת. ממילא לרוב הסיכוי של יוזמה כזו לעבור הוא נמוך, אבל בסיטואציה הנוכחית הוא נראה קלוש עוד יותר. שווי הפטור ממע"מ על פירות וירקות מוערך במעל 3 מיליארד שקל בשנה, כך שמדובר במקור הכנסות לא מבוטל. אלא שמחירי הפירות והירקות (ובעיקר הפירות) רשמו בעשור האחרון עלייה של יותר מ-50%, והנושא נמצא בכותרות ללא הפסקה בתקופה האחרונה.

בקרוב יבוטל הפטור ממע"מ באילת?

קשה לראות את הממשלה מבצעת צעד שיביא להתייקרות לא מבוטלת נוספת במחירי הפירות והירקות, ויפגע בשכבות החלשות. גם לא נראה שהממשלה תרצה לפתוח חזית נוספת מול תושבי אילת, שנלחמים בימים אלה נגד סגירת שדה דב בתל אביב שאמורה להיכנס לתוקף בסוף החודש, בטענה שמדובר במכה קשה לעיר, מאחר ששדה התעופה הזה מהווה עורק מרכזי בין אילת לאזור המרכז.

"קשה לראות את הממשלה מבצעת צעד שיביא להתייקרות לא מבוטלת נוספת במחירי הפירות והירקות"(צילום: אלכס קולומויסקי)

 

אגרות גודש: סיכוי נמוך

בימים אלה מנסים במשרד האוצר וברשות המיסים לקדם יוזמה של הטלת אגרת גודש, שתכלול הטלת מס על רכבים בכניסה לערים הגדולות, בעיקר בתל אביב ובירושלים. התעריפים ייקבעו בהתאם לשעת הנסיעה והמיקום, ותינתן הנחה או פטור בהתאם למספר האנשים שייסעו באוטו, במטרה לעודד נסיעה משותפת. המטרה היא גם להגדיל את ההכנסות ממיסים, וגם לפעול להפחתת עומסי התנועה. אלא שיוזמה זו צפויה להתמודד עם התנגדות של משרד התחבורה, שטוען כי כל עוד אין בישראל אלטרנטיבה של תחבורה ציבורית ברמה הקיימת באירופה, אין להטיל מס מסוג זה. ללא שיתוף פעולה מצד המשרד, קשה לראות את היוזמה הזו יוצאת לפועל. בכל מקרה מדובר בתוכנית לטווח ארוך יותר, שלא תפתור מיידית את בעיית הגירעון.

אגרות גודש בכניסה לערים?(צילום: דנה קופל)

 

מבצע לשחרור רווחים כלואים: סיכוי גבוה

אחת הסיבות לעלייה בגירעון בתקופה האחרונה היא היעדר מבצעים משמעותיים של רשות המיסים. כך למשל, בשנים 2012 ו-2017 היה מבצע לשחרור רווחים "כלואים" בתוך חברות שאינם מחולקים כדיבידנד. הוצע לחברות לחלק החוצה את הרווחים בתמורה לתשלום מס מופחת. המבצע היה מוצלח והניב לפני כשנתיים הכנסות של מעל ל-4 מיליארד שקל. לא מן הנמנע כי ברשות המיסים יציעו לשר האוצר החדש לצאת במבצע דומה ואולי אף נרחב יותר. אלא שמבצע כזה משפר באופן חד פעמי את הגירעון, והוא אינו צעד שלטווח הארוך ישפר את המאזן בין ההכנסות להוצאות של המדינה.