עשה מיליונים מהזוועות: זה האוליגרך של אסד
נחשד בהזמנת רצח בטורקיה - ולא נכלא. מכר לאיראן - וקנה מלון יוקרה מנסיך סעודי. סחר עם דאעש - ועם הכורדים. מהקמת "עיר החלומות" עד בית זיקוק לסוכר, מתחנת טלוויזיה עד מפעל פלדה: סאמר פוז בנה אימפריה מהמלחמה בסוריה, ורק כעת הוטלו עליו סנקציות. התחנה הבאה - הנשיאות?
איך מעורבים ברצח בטורקיה ולא נכנסים לכלא? איך עושים עסקים גם עם דאעש וגם עם הכורדים? איך סוחרים עם איראן ושומרים על יחסים טובים עם סעודיה? איך מסייעים למשטר אסד להתחמק מסנקציות, מבלי להיכנס לרשימה השחורה? עד לאחרונה, איש העסקים הסורי סאמר פוז היה אולי היחיד שיכול לתת תשובות לשאלות האלה. אבל השבוע ארצות הברית הטילה עליו לראשונה סנקציות, תוך שהיא מכנה אותו "אוליגרך שהפך את זוועות המלחמה למיזם ליצירת רווח".
משרד האוצר האמריקני הודיע השבוע כי פוז בן ה-46 וכמה מהחברות שלו נכנסו לרשימה השחורה עקב מתן סיוע ומימון למשטרו שלה הנשיא בשאר אסד. ההחלטה להטיל סנקציות על מי שכונה בסוריה "לווייתן העסקים ו"עשיר המלחמה" התקבלה בהמשך לפעולה דומה של האיחוד האירופי בינואר השנה.
אסטרטגיית עושק האדמות של אסד
ב-2012 חתם אסד על צו גירוש לאזרחים באזורים העניים יותר של דמשק, כדי לאפשר פרויקטים נדל"ניים יוקרתיים של בנייה מחדש, ובהם "עיר החלומות" "מארוטה סיטי" ברובע אל-מאזה. המשטר יצר קשר עם אנשי עסקים פרטיים, ביניהם פוז. הטקטיקה הזו - עושק אדמות מאזרחים סורים והעברתם לעשירים המקורבים למשטר במטרה לפתח אותם ובתמורה לשותפות ברווחים - הפכה לפי האמריקנים לאסטרטגיה המובילה של אסד בפיתוח בסוריה.
החברה של פוז, "עמאן הולדינג", נכנסה לשותפות כזו ב-2017 עם משטר אסד והוקמה חברה חדשה - "עמאן דמשק". לחברה זו הוענקו זכויות לבנות שלושה גורדי שחקים וחמישה בניינים יוקרתיים בחוזה המוערך ב-312 מיליון דולר.
אבל פוז ממש לא מתעסק רק בנדל"ן, והוא רחוק מלשתף פעולה רק עם אסד. פוז הוא הבעלים של "עמאן הולדינג", ששולטת ומחזיקה בתריסר חברות נוספות. בחלק מהן הוא מחזיק בבעלות משותפת עם אחיו, עאמר פוז וחסין פוז. בין החברות שבבעלותו שעליהן הוטלו סנקציות הן "פוז לסחר", זרוע המסחר של "עמאן הולדינג", שאחראית על משלוח מטענים לסוריה בים וביבשה; "מנה קריסטל סוכר", אחד מבתי הזיקוק לסוכר הגדולים במזרח התיכון; ו"מיין-פארמה", שנאמדת ב-20 מיליון דולר.
רבים מאנשי העסקים נמלטו בסוריה בשנות המלחמה, אבל פוז נשאר - וסחר כמעט עם כל הצדדים המעורבים. הוא העביר חיטה לאזורים שבשליטת דאעש, וגם לאלו שבהם שולטים הכורדים. עד השנה הוא היה מהיחידים שהצליחו להתעשר בסוריה מבלי שהוטלו עליהם סנקציות, ולכן הפך לצינור החשוב ביותר של משטר אסד לעשיית עסקים.
"ברגע שעשית מספיק כסף, אתה מתחיל לחשוב מה אתה יכול לעשות עבור המדינה שלך", אמר פוז בריאיון נדיר שהעניק אשתקד ל"וול סטריט ג'ורנל". "אם אני לא אחשוב על שיקום המדינה שלי, מי יחשוב?". קשה להעריך מה שוויו של פוז, אבל סורים אמרו כי הפך לאחד האנשים העשירים במדינה, ורשימת תחומי העיסוק שלו כמעט בלתי נגמרת וכוללת גם בעלות על מפעל פלדה וכריית זהב.
"מכין עצמו בחשאי לכהונת נשיא סוריה"
בריאיון בשנה שעברה התעקש פוז שאין בכוונתו להיכנס לפוליטיקה, אבל ב"ידיעות אחרונות" פורסם במרץ האחרון כי גורמי ביון מערביים וערביים מעריכים כי הוא מכין עצמו בחשאי לכהונת הנשיא הבא של סוריה. "אם תהיה הזדמנות, הוא יקפוץ בבת אחת לתוך הפוליטיקה הכי גבוהה של סוריה, ויפתיע את כולם".
פוז, שנולד ב-1973 בעיר החוף לטקייה, למד באוניברסיטה האמריקנית בפריז בתחילת שנות התשעים ולקח קורסים באוניברסיטאות בבוסטון ובסן דייגו. "צרפת נתנה לי את השנים הטובות בחיי", אבל את האמביציה הוא קיבל משהותו בארצות הברית. "שם, אתה יכול ללכת בגדול. בצרפת אתה לא יכול. הכול – פטיט, פטיט, פטיט".
אביו זוהיר היה מקורב לנשיא חאפז אל-אסד וחבר במפלגת הבעת'. עם שובו של הבן סאמר לסוריה הוא הרחיב את עסקי משפחתו, אבל לא פרץ בגדול. הכול השתנה במלחמת האזרחים.
יותר מ-500 אנשי עסקים נחטפו על ידי המורדים בשנה השנייה למלחמה, ורבים מהם - וגם אחרים - נמלטו אחר כך מסוריה. פוז ניצל זאת להגדלת הרווחים. "עבדתי במשך ארבע שנים בלי מתחרים", אמר. על הבודדים שכן התחרו הוטלו סנקציות. אחד המפורסמים שבהם הוא ראמי מחלוף, בן דודו של אסד שהפך לאיל תקשורת.
לפי אדם מלטקייה המכיר אותו, פעם קנה פוז חיטה ישנה ושורצת שרצים מדאעש, אחסן אותה בטורקיה, שינה את פרטיה כאילו הובאה מרוסיה, ומכר אותה בחזרה לאזורים בצפון סוריה. פוז טוען כי מדובר בשקר. לפני שש שנים הוא העביר את אשתו וארבעת ילדים לטורקיה, וקיבל אזרחות טורקית לאחר שהשקיע שם.
נעצר בחשד לרצח איש עסקים שלא שילם
בסוף 2013 נמצאה בטורקיה גופתו של איש העסקים המצרי-אוקראיני רמזי מאטה, שלא העביר לפוז משלוח חיטה בשווי 14 מיליון דולר. בטורקיה עצרו אותו בחשד להזמנת החיסול, אבל חצי שנה לאחר מכן הוא שוחרר בערבות. עוד חצי שנה עברה, ולפי כתבות מאותה עת בית המשפט גזר עליו יותר מארבע שנות מאסר על שיבוש ראיות. אבל ריצוי העונש נדחה, ופוז טוען כי הוא בכלל לא נשפט. בכל מקרה, את משפחתו העביר מאז לדובאי.
ב"פייננשל טיימס" נכתב אשתקד כי "גורמי אופוזיציה אמרו שפוז משתמש בדובאי כמרכז עסקים, מה שמאפשר לו לפתח את העסקים עם איראן. בדמשק היו שאמרו כי במקביל הוא מתקרב לאנשי עסקים רוסים, בעת שרוסיה מקדמת את המאמצים להשקיע בסוריה". פרט להקמת רשת ייבוא ענקית מאיראן, פוז פעל גם בלבנון, שם תהו השבוע - בעקבות הטלת הסנקציות - אם הוא נושא אזרחות לבנונית, לאחר שהגיש לאחרונה בקשה לקבל אזרחות שכזו.
ארבע העונות, חמישה כוכבים
אחת העסקאות שהביאה את פוז לכותרות הייתה רכישת מלון היוקרה ארבע העונות, מלון חמישה כוכבים שנחשב לאחד המפוארים בדמשק. פוז קנה אותו מידי הנסיך הסעודי אל-וליד בן טלאל, שנעצר לפני כן על ידי הרשויות בסעודיה ולפי דיווחים שוחרר רק לאחר ששילם 6 מיליארד דולר. במלון שוהים לא פעם בכירים זרים.
הסורי הממוצע מכיר את פוז גם כבעלים של תחנת הטלוויזיה "לאנא TV". בניגוד לאיסורים על הערוצים הרשמיים, היא שידרה סדרות עם שחקנים שהמשטר הורה להחרימם, ואנשיו של אסד כנראה העלימו עין.
אבל הפרויקט המוכר ביותר שבו פוז כנראה מעורב הוא בניית אותם מגדלי יוקרה במארוטה סיטי, או "פרויקט 66", על שם הצו הנשיאותי לפינוי העניים. גורמים מערביים אמרו כי הבעלים הקודמים אמנם פוצו כספית, אבל בסכום נמוך מזה שיאפשר להם לגור במגדלים.
פוז הגן על מעורבותו בפרויקט, וטען כי הבתים שנהרסו נבנו באופן לא חוקי, והוא לא היה זה שהפקיע אותם. "אם מטילים עליי סנקציות, צריך להטיל סנקציות על האו"ם", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" לפני שנה. אבל עכשיו, גם הוא נמצא ברשימה השחורה.
לפנייה לכתב/ת 
