"ויתרתי על חופשות לידה וחזרתי לעבוד מיד אחרי כי אין ברירה"

מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? משפחות מכל רחבי הארץ מספרות בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם - משפחת משפחת פטגו מקריית גת.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

"בגיל 30 נפל לי האסימון שאני עושה מה שבן גוריון דיבר עליו"

"לקחתי את הז'יטונים, שמתי על 27, בום יצא לנו 600 אירו"

"אחרי עוד ערב שפספסתי את הילדים, החלטנו לעבור לערבה"

בצילום: עזריה (38), מרים (38), טלאור (16), אלחנן (15), נהוראי (13), בניהו (10), שירה (8), הודיה (3 וחצי), מאור (שנה וחצי) וידידיה (4 חודשים).

משפחת פטגו, קריית גת(צילום: אסי חיים)

הדירה: 4 חדרים, משלמים משכנתה 2,500 שקל. עזריה: ״קנינו אותה לפני 7 שנים ב-850 אלף שקל״.

אוהבים את העיר? מרים: ״לא במיוחד. זו עוד עיר. הייתי רוצה לגור במושב. תן לי רוגע ושלווה וחצר עם בעלי חיים״. עזריה: ״רצינו פעם לגור ביישוב, אבל מתוך אידיאולוגיה החלטנו לגור ליד הקהילה. אם אברח ואדאג רק לעצמי, מה יהיה על הקהילה? אבל עכשיו הגיע הזמן לשלב הבא ואנחנו חושבים על מעבר לדירה עם חצר פה בעיר״.

מה עושים? מרים: ״יש לי משפחתון עם 21 ילדים כבר 10 שנים״. עזריה: ״היא המפרנסת העיקרית״. מרים: ״אני מטפלת בתינוקות כי זו המומחיות שלי, אבל את הניירת עזריה עושה. אחרת זה לא היה עובד״. עזריה: ״אני מנהל מיזם חברתי של סדנאות והרצאות לבתי ספר וקבוצות, כדי לשנות קצת את הדעות השליליות על החברה האתיופית. לצערי הדור הצעיר מכיר אותנו רק ממה שנכתב בתקשורת. אתיופיה זו מדינה מודרנית ויש מערכת חינוך גבוהה וערים גדולות, אבל היהודים בחרו לגור בכפר ולא ללמוד בבתי הספר המקומיים כדי לא להתבולל. העדיפו לשמור על הזהות במחיר אישי מאוד גבוה. אם אנחנו רוצים להשתלב חייבים היכרות הדדית. אני מאמין ששינוי עושים דרך חינוך ולא דרך חקיקה או הפגנות״.

נולדתם באתיופיה? מרים: ״עלינו בגיל 10. אני זוכרת את המסע לסודן כי זה היה טראומטי. היינו בכלא חלק מהזמן, איימו עלינו בנשק ואת הצליל הזה אני לא יכולה לשכוח. הייתי רוצה לזכור יותר מהמקום בו גרנו אבל אין לי חלום או רצון לחזור לראות״. עזריה: ״אני זוכר הרבה אבל לצערי בדור הבא הכל הולך לאיבוד. אם לא נעשה משהו עכשיו נפספס. אנחנו חייבים לתעד את המבוגרים ולהקליט את הסיפורים כי עוד מעט הכל ייעלם״.

איך מנהלים תקציב משפחתי עם 8 ילדים? עזריה: ״ברגע שאתה מבין שהמשפחה זה הדבר הכי חשוב הכל מסתדר". מרים: ״אנחנו שמחים בחלקנו והברכה שורה. יש כאלה שמרוויחים 40 אלף שקל ומרגישים שאין להם מספיק. צריך להיות שמח בחלקך ומסתדרים. אנחנו לא מרגישים שחסר לנו משהו או לילדים״. עזריה: ״החוגים פה לא יקרים ויש סבסוד גדול אז מי שרוצה חוג ־ אין בעיה וחלקם אכן בוחרים ללכת. הגדולים בתנועת נוער והבת הגדולה באולפנה״.

מינוס? עזריה: ״תלוי באיזה חלק של החודש״.

החלטה שמצטערים עליה? עזריה: ״הדירה שלנו הייתה פעם המשרד של העמותה שניהלתי והציעו לי לקנות אותה לפני 12 שנים ב-320 אלף שקל וויתרנו. אחרי כמה שנים חיפשנו דירה ואיכשהו הגענו שוב לאותה דירה שעמדה למכירה רק שהפעם היא כבר היתה 500 אלף שקל יותר״. מרים: ״אני לא מצטערת. יש עת לכל דבר״.

על מה אתם מוותרים? מרים: ״חופשת לידה לאישה. אני חוזרת לעבוד ממש אחרי הלידות כי אין ברירה״.

ועל מה לא מוותרים? מרים: ״הקיץ ביחד. שבוע שבו אנחנו לא נפרדים כל המשפחה. בדרך כלל עושים קמפינג בצפון ומטיילים. זה פרויקט אבל זה כיף. המזל שאנחנו כולנו אוהבים שטח. לצאת לבית מלון זה לא נתפס במחיר״.

אתם צריכים מיניבוס. מרים: ״זו הסיבה שאנחנו משכנעים את האחים שלי להצטרף. אנחנו מסנג׳רים אותם בגלל הטרמפ״.

חופשה זוגית? מרים: "היינו באילת ליום הנישואין וזו הייתה חוייה בלתי נשכחת. אני מוכנה כבר שוב. אם רוצים משפחה יציבה חייבים לחזק את השורשים, שזה אמא ואבא״.

חו״ל? מרים: ״עוד לא חוויתי את הארץ אז חו״ל לא מעניין אותי״. עזריה: ״מה שעולה לילה באילת אפשר כמעט שבוע בחו״ל ואני חושב על זה הרבה. בסוף אשכנע אותה לצאת״.

חלום? מרים: ״אני חיה את החלום שלי כבר עכשיו. עצם המחשבה שיש למי לקום בלילה, לתפוס את הדבר הכי יקר לך ולנשק אותו - זו עוצמה בלתי רגילה ואני מאושרת״.