אחרי 30 שנה: ברזיל חולמת להניף בבית

בפעם האחרונה שברזיל אירחה את הקופה אמריקה, בשנת 1989, הייתי עיתונאי צעיר שנסע בפעם הראשונה לסקר מקרוב את אליפות דרום אמריקה. זו הייתה חווית חיים.

זה היה טורניר מדהים, שבו שיחקה אלופת העולם דאז ארגנטינה עם דייגו מראדונה. זה היה הטורניר שאליו נסע מאמן נבחרת ישראל יצחק שניאור ז"ל כדי לעקוב אחר נבחרת קולומביה, היריבה המיועדת במוקדמות המונדיאל. כששניאור ראה בפעם הראשונה בחייו את קרלוס ולדרמה הוא אמר לי: "הוא מזכיר לי את אורי מלמיליאן".

רומאריו. שער נגיחה שהביא גביע(צילום: גטי אימג'ס)

זה היה טורניר שבו ברזיל שיחקה את שלושת משחקיה הראשונים בעיר הצפונית סלבדור מול יציעים כמעט ריקים. תושבי סלבדור החרימו את הנבחרת מאחר שהמאמן סבסטיאו לזארוני החליט לנפות מהסגל את שארלס, השחקן היחיד של הקבוצה המקומית, באהיה. הם לא רק החרימו, אלא גם שרפו את דגלי ברזיל ואיחלו לה להפסיד.

זה לא עזר כמובן. ברזיל הגיעה בסופו של דבר אל המשחק המכריע בסיום בית הגמר, מול אורוגוואי. הייתי אחד מבין 150 אלף צופים שראו את ברזיל מנצחת במרקנה את אורוגוואי 0:1 משער נגיחה של רומאריו, אחרי הגבהה של תגלית הטורניר, המגן הימני הצעיר מאזיניו. זו הייתה הפעם הראשונה שברזיל זוכה בקופה אמריקה אחרי הפסקה של 40 שנה והתואר הראשון שלה בכלל אחרי 19 שנות בצורת – מאז הניצחון על איטליה בגמר מונדיאל 1970. החגיגות אחרי המשחק היו אדירות, ביציעים של המרקנה ולמעשה בכל רחבי המדינה הענקית. למרות שעבר הרבה מאוד זמן מאז, קשה לשכוח את המראות והקולות.

30 שנה לאחר מכן, ברזיל שוב מארחת את הקופה אמריקה. וכמו אז, ב-1989, היא מקווה לסיים את הטורניר עם זכייה בתואר. כך קרה בכל ארבע הפעמים שהמדינה הגדולה בדרום אמריקה אירחה את הטורניר – ב-1919, 1922, 1949 וכאמור ב-1989. מקרי או לא, אבל שלוש מארבע הזכיות הקודמות של הסלסאו בתואר הגיעו בשנה שמסתיימת עם הספרה 9. כמו 2019. האם זה מה שיביא את הגביע לברזיל בפעם השמינית, והראשונה מזה 12 שנה?

חלוקה שוויונית בעומס

כן, 12 שנים עברו מאז שברזיל זכתה בתואר האחרון שלה, כשניצחה 0:3 בגמר במרקאיבו, ונצואלה, את ארגנטינה הנהדרת והפייבוריטית, בה כיכב לאו מסי בן ה-20 לצידו של המאסטרו הוותיק חואן רומן ריקלמה. זה היה עוד גמר קופה אמריקה שנכחתי בו.

זו הייתה זכייה מפתיעה של ברזיל, שהגיעה לטורניר בלי שני כוכביה הגדולים, רונאלדיניו וקאקה. מי שהיה אז בנבחרת המנצחת ומשחק בה גם היום הוא דני אלבס, שבגמר מול ארגנטינה נכנס כמחליף והבקיע את השער השלישי. היום, בגיל 36 ועם 107 הופעות, הוא השחקן הוותיק ביותר בסגל של המאמן צ'יצ'י.

דני אלבס (משמאל). הוותיק ביותר בסגל(צילום: getty images)

ברזיל היא הפייבוריטית לזכייה, ולא רק בשל הביתיות. על הנייר היא הנבחרת הטובה ביותר והמאוזנת ביותר. מאז שהפסידה לבלגיה 2:1 ברבע גמר המונדיאל ברוסיה בקיץ שעבר, ברזיל ניצחה בתשעה מעשרת משחקי הידידות שקיימה (בעוד אחד סיימה בתיקו), כבשה בהם 25 שערים וספגה רק שניים.

נכון שלא צריך להתייחס יותר מדי לתוצאות של משחקי ידידות, אבל ברזיל שיחקה מצוין בשני משחקי ההכנה האחרונים שלה בשבוע שעבר, בהם ניצחה את קטאר 0:2 והביסה את הונדורס 0:7.

הסיפור הגדול במשחק מול קטאר היה כמובן הפציעה של הכוכב הגדול ניימאר, שייעדר כחודש ובעצם יחמיץ את כל הטורניר. צריך לזכור שהקופה אמריקה היה הדבר החשוב מבחינת ניימאר השנה, במיוחד אחרי שנפצע ולא שיחק במדי פ.ס.ז' מאז ינואר ועד למחזורי הסיום של הליגה בצרפת. יש הטוענים שההיעדרות של ניימאר רק תשפיע לטובה על הנבחרת ועל סיכויי ההצלחה שלה - אם כי לא מעט פרשנים בברזיל סבורים בדיוק ההפך.

ניימאר. ההיעדרות תשפיע לטובה?(צילום: getty images)

ניימאר הוא השם הגדול ביותר בכדורגל הברזילאי ואין חולק על כך שהוא אחד השחקנים הטובים בעולם. אולם מאז שעזב את ברצלונה לפני שנתיים והצטרף לפ.ס.ז' הוא מעורב ביותר מדי עניינים ופרשיות, עבר כבר שלוש פציעות משמעותיות, וסובל מתדמית שלילית.

הפרשה החדשה, בה הוא מואשם באונס, תופסת כבר למעלה משבוע את הכותרות הראשיות בתקשורת בברזיל. ודי ברור שאם ניימאר היה כשיר, הסיפור היה מפריע לו להתרכז בכדורגל ובמשימה הלאומית, והחגיגה התקשורתית סביבו הייתה עשויה להשפיע לרעה על הנבחרת כולה.

למרות הכל, צ'יצ'י שמח אם ניימאר היה עומד לרשותו. "מבחינתי הוא השחקן השלישי הכי טוב בעולם, אחרי מסי ורונאלדו" הוא אמר. "אפשר להשוות אותו לאדן הזאר, אבל לניימאר יש יתרון על הזאר. שניהם חושבים אותו דבר, אבל ניימאר משחק מהר יותר. הוא השחקן שאנחנו צריכים. ואני מדבר על הספורטאי, לא על כל העניינים האחרים. ואמרתי לו את זה".

צ'יצ'י עם ניימאר. "השחקן השלישי הכי טוב בעולם"(צילום: AP)

ניימאר, צריך להזכיר, כבש 60 שערים במדי הנבחרת והוא מדורג במקום השלישי בכל הזמנים בטבלת המבקיעים. רק פלה (77) ורונאלדו (62) כבשו יותר ממנו. הוא היה גם זה שכיכב בזכייה של ברזיל במדליית הזהב באולימפיאדת ריו לפני שלוש שנים. נכון, בדרך כלל לא מדובר בתואר הכי משמעותי, אבל עבור ברזיל זה היה חשוב מאוד, שכן הזהב האולימפי היה התואר היחיד בו היא מעולם לא זכתה – עד 2016.

אבל כאמור, לא מעט פרשנים בברזיל סבורים שההיעדרות של ניימאר רק תעזור לנבחרת, שכן לא יהיה בה כוכב-על אחד שכולם יצפו ממנו להציל את המולדת בכל פעם מחדש. כמו שקורה למשל בארגנטינה של מסי.

הציפייה היא שהעומס והאחריות יתחלקו באופן שוויוני, מה שיסייע לברזיל לשחק כדורגל יותר קבוצתי. את זה נוכל לראות כבר ביום הלילה (3:30, בין שישי לשבת, כשברזיל תפתח את דרכה בקופה אמריקה בסאו פאולו מול בוליביה החלשה. מי שאמור לקחת את המושכות ולהיות האיש המרכזי של ברזיל בהיעדרו של ניימאר הוא חברו הטוב פליפה קוטיניו – שאמור היה למלא את החלל הגדול שהותיר בברצלונה, אבל ללא הצלחה.

פליפה קוטיניו (מימין). השחקן המרכזי(צילום: רויטרס)

מי שהרעיף שבחים על קוטיניו הוא הבלם תיאגו סילבה, חברו של ניימאר בפ.ס.ז': "כולם יודעים שקוטיניו עבר עונה קשה בברצלונה. הוא עבר תקופה לא פשוטה והאוהדים שרקו לו בוז הרבה פעמים. אבל בנבחרת ברזיל הוא השחקן המרכזי בהיעדרו של ניימאר".

סילבה בן ה-34 הוסיף: "קוטיניו קורא את המשחק מצוין. בשני משחקי ההכנה האחרונים הוא היה השחקן הטוב על המגרש, לא רק בגלל המסירות והשערים, אלא גם בעזרה שלו להגנה. כאן בנבחרת הוא מצא שוב את השמחה. אני שמח מאוד בשבילו למרות שקצת לא נוח לי לדבר עליו, כי אנחנו מאוד קרובים. במשחק נגד קטאר ניסיתי להרגיע אותו. אנחנו זקוקים לו, במיוחד עכשיו, אחרי הפציעה של ניימאר".

זה לא סוד שבברצלונה התייאשו מקוטיניו והגיעו ככל הנראה להחלטה שאין ברירה וצריך למכור אותו, אחרי שרכשו אותו מליברפול לפני שנה וחצי ב-150 מיליון אירו. השמועות טוענות שבברצלונה ישמחו לעסקת חליפין עם פ.ס.ז' – לקבל בחזרה את ניימאר תמורת קוטיניו. לזה יש עוד זמן. מה שבטוח זה שטורניר מוצלח של קוטיניו, והוא שוב יהיה שחקן שקבוצות בכירות רבות יחשקו בו.

תיאגו סילבה במאבק אווירי. מפרגן לקוטיניו(צילום: AFP)

הלהיט החדש מאיאקס

קוטיניו יהיה אולי השחקן המרכזי של ברזיל בקופה אמריקה, אבל הוא לא ישחק בתפקיד של ניימאר בהרכב. כפי שזה נראה כרגע קוטיניו ישחק מאחורי שלישיית חלוצים שתכלול את רישארליסון מימין, דויד נרס משמאל וגבריאל ז'סוס במרכז. כך בדיוק פתחה ברזיל ביום ראשון, כשהביסה את הונדורס 0:7 במשחק ההכנה שנערך בפורטו אלגרה.

רישארליסון בן ה-22, שעבר עונה אדירה באברטון במדיה הבקיע 14 שערים, ערך את הבכורה שלו בנבחרת רק באוגוסט, אבל מאז הספיק להבקיע שלושה שערים בשמונה משחקים ותפס מקום של קבע בהרכב.

רישארליסון. מאז הבכורה באוגוסט כבש שלושה שערים בשמונה משחקים(צילום: AP)

הסיפור של דויד נרס עוד יותר מפתיע. למען האמת, מעטים בברזיל ידעו על קיומו עד העונה, כאשר איאקס החלה לעשות דברים מדהימים בליגת האלופות. הזימון הראשון של נרס לנבחרת היה לפני שלושה חודשים בלבד, וגם זה קרה רק בעקבות הפציעה של ויניסיוס ג'וניור מריאל מדריד (שבסופו של דבר לא זומן לקופה אמריקה).

נרס נראה נהדר בבכורה שלו, במשחק הידידות מול צ'כיה, בו בישל שער והיה המצטיין ב-27 הדקות בהן שיחק. נגד הונדורס הוא שיחק את כל 90 הדקות והתכבד בשער הבכורה שלו, במשחקו השלישי בלבד במדי הסלסאו. המשחק ביום שישי מול בוליביה יהיה מרגש במיוחד עבור נרס, שכן הוא יתקיים באצטדיון מורומבי, המגרש הביתי של סאו פאולו. נרס שיחק במדי סאו פאולו ב-2016, לפני שעבר כאלמוני כמעט מוחלט לאיאקס. מי יכול היה להאמין אז שכעבור שנתיים וחצי הוא יחזור כשחקן פותח בנבחרת הלאומית.

צ'יצ'י התלבט לא מעט בקשר לזהות החלוץ המרכזי שלו. תחילה נראה היה שזה יהיה רוברטו פירמינו מליברפול. אבל כרגע עושה רושם שזה יהיה ז'סוס ממנצ'סטר סיטי. נכון שמבחינה אישית פירמינו עשה עונה טובה יותר מז'סוס, שהיה בעיקר שחקן מחליף אצל פפ גווארדיולה. הוא פתח רק בשמונה משחקי ליגה, ב-21 נכנס כמחליף, והבקיע שבעה שערים בלבד.

דויד נרס. נראה נהדר בבכורה(צילום: AP)

אבל כשהגיע לנבחרת, הסיפור היה שונה. בשלושת המשחקים האחרונים שלו ז'סוס הבקיע לא פחות מחמישה שערים – צמדים נגד צ'כיה והונדורס ועוד שער מול קטאר. המאזן של ז'זוס בנבחרת הוא אדיר: 16 שערים ב-29 משחקים. פירמינו אמנם הבקיע נגד קטאר והונדורס, שער בכל משחק, אבל הוא פחות מתאים לשיטת המשחק של צ'יצ'י.

אוהדי ליברפול בכל מקרה יכולים להיות רגועים. לפחות בין הקורות יש עדיפות לשוער שלהם על פני זה של מנצ'סטר סיטי. מעמדו של אליסון, גיבור הניצחון של ליברפול בגמר ליגת האלופות, ברור לכולם. אדרסון אומנם שוער נהדר אבל אליסון פשוט טוב ממנו.

תיאגו סילבה ומרקיניוס, שני בלמי פ.ס.ז', ישחקו יחד במרכז ההגנה וכמובן שהתיאום ביניהם קרוב לשלמות. גם המחליפים שלהם לא רעים: מירנדה הוותיק מאינטר ואדר מיליטאו, הרכש החדש של ריאל מדריד. דני אלבס קשישא, שהחמיץ את המונדיאל בגלל פציעה, ירוץ בהגנה מצד מימין ומשמאל יהיה זה כנראה פליפה לואיס מאתלטיקו מדריד.

גבריאל ז'סוס. 16 שערים ב-29 משחקים(צילום: רויטרס)

קסמירו, עוד שחקן של ריאל מדריד, הוא הקשר האחורי כשלצידו אמור היה לשחק ארתור מברצלונה. אבל ארתור נפצע מול הונדורס והוחלף, וכפי שזה נראה כרגע מי שישחק במקומו מול בוליביה יהיה פרננדיניו, הקשר הוותיק של מנצ'סטר סיטי.

בניגוד לארגנטינה, אורוגוואי וקולומביה, המועמדות האחרות לתואר, לברזיל יש עומק מרשים על הספסל, בעיקר בקישור. חוץ מפרננדיניו עומדים לרשותו של צ'יצ'י שחקנים בעלי שם עולמי כמו אלן מנאפולי, וויליאן מצ'לסי ולוקאס פאקטה ממילאן.

רק שלושה שחקנים בסגל מגיעים מהליגה בברזיל ואף אחד מהם לא אמור לשחק: שני שחקני קורינתיאנס, השוער השלישי קאסיו והמגן הימני פאגנר, והחלוץ אברטון מגרמיו, שזכה יחד עם ארתור בגביע הליברטדורס ב-2017.

צ'יצ'י. זכייה היא האופציה היחידה(צילום: EPA)

צ'יצ'י אמר כי קביעת 23 שחקני הסגל הייתה הפעם הרבה יותר קשה מאשר לפני המונדיאל ברוסיה. עובדה: הוא השאיר לבסוף בחוץ כוכבי על כמו מרסלו מריאל מדריד, פאביניו מליברפול ולוקאס מורה מטוטנהאם, גיבור הניצחון בחצי גמר ליגת האלופות על איאקס.

מבחינת ברזיל יש רק אופציה אחת: זכייה. שום דבר פחות מכך לא יתקבל בהבנה. צ'יצ'י כנראה ישלם במשרתו אם הנבחרת לא תניף את הגביע ב-7 ביולי. הוא שרד בתפקיד אחרי ההפסד ברבע גמר המונדיאל מול בלגיה, אבל כעת הטורניר הביתי מוסיף לחץ. אף אחד לא שכח מה קרה לברזיל בפעם הקודמת שהיא אירחה טורניר גדול: התבוסה 7:1 לגרמניה בחצי גמר המונדיאל ב-2014.

"ההיסטוריה מספרת שיש יותר לחץ כשמשחקים בבית", אמר אתמול צ'יצ'י במסיבת העיתונאים המסכמת לפני משחק הפתיחה. "אנחנו מודעים לכך, יודעים איזו אחריות יש עלינו. הלחץ קיים, אבל בלי שמחת חיים זה לא יעבוד. אנחנו חייבים לעשות את העבודה".