המדינה מודה: דחיית פינוי שדה דב תפגע בצה"ל
חוות דעת סודית של מנכ"ל משרד הביטחון שומטת את הקרקע מתחת לתירוץ הביטחוני לדחיית פינוי שדה התעופה. במקביל קובע היועמ"ש כי הדחייה תגרום למדינה הפסד של כ-12 מיליארד שקל. בתוך כך, ראש עיריית אילת הודיע כי לא יתייצב לפגישה עם לשכת רה"מ בנושא - והיא בוטלה. יצחק הלוי לאולפן ynet: "פגישה ללא שום תועלת"
דחיית הפינוי של שדה דב תפגע בפעילות צה"ל: "לדחיית מועד הפסקת הפעילות (בבסיס הצבאי בשדה דב - א"ג) מעבר ל-1.7.2019 תהיינה משמעויות ביטחוניות שליליות משמעותיות, זאת לאור היערכות צה"ל למימוש הפסקת הפעילות במועד זה בהיבטים של סד"כ, תשתיות, אמל"ח ועוד". זו השורה התחתונה במכתב קצר ודרמטי שכתב מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') אודי אדם, לראש הממשלה ושר הביטחון, בנימין נתניהו, ב-16 באפריל השנה, ונחשף לראשונה כעת. המכתב מסכם בקצרה ממצאי בדיקה שביצעה מערכת הביטחון, בהתאם לתיקון לחוק שדה דב שקיבלה הכנסת ב-30 בדצמבר 2018.
אילת תקרוס עם סגירת שדה דב? ממש לא בטוח
משרד רה"מ נגד דחיית סגירת שדה דב: "הבעיה של אילת - מלונות מלוכלכים"
יו"ר ההסתדרות לנתניהו: התערב בסגירת שדה דב
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על פי החוק, שר הביטחון יכול להורות על דחייה בפינוי החלק הצבאי של שדה דב - רק אם יש לכך הצדקה ביטחונית. אלא שהחוק גם מצמיד את מועד פינוי שדה התעופה האזרחי למועד פינוי הבסיס הצבאי, באופן שבו כל דחייה בפינוי שדה התעופה משמעה שהמדינה תעבור על החוק - ותספק עילה משפטית לבעלי הקרקע הפרטיים לבטל את ההסכם עמה. מחיר ביטול ההסכם: לפחות 12 מיליארד שקל.
הכנסת נרתמה לעקוף את בג"ץ ולדחות את הפינוי
חוק שדה דב נחקק באפריל 2017, כדי לאפשר את המשך פעילות שדה התעופה האזרחי עד לפינוי הבסיס הצבאי. על פי הסכם עם בעלי הקרקע הפרטיים - שאותם מייצגים חמישה עורכי דין שמכונים מנהלי הגוש הגדול - הטיסות האזרחיות אמורות היו להפסיק ביוני 2016, אך מועד זה נדחה לאפריל 2017. הסכמות אלה קיבלו תוקף של פסק דין.
במרץ 2017 ביקשה המדינה שוב לדחות את מועד הפסקת הטיסות, אך בג"ץ דחה את בקשתה. ביוזמת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ואיציק שמולי אישרה הכנסת בתוך שעות חוק העוקף את פסיקת בג"ץ - ומאפשר לשדה התעופה האזרחי להמשיך לפעול כל עוד ממשיכות הטיסות מהבסיס הצבאי. מנהלי הגוש הגדול תבעו את המדינה בטענה להפרת ההסכם. הדיונים עדיין מתנהלים, והמדינה טוענת כי לא נגרם נזק משום שהטיסות הצבאיות נמשכות.
ביוני 2018 הודיע אביגדור ליברמן, שר הביטחון באותה העת, כי הפעילות הצבאית בשדה דב תיפסק סופית ב-1 ביולי 2019, מה שיחייב הפסקה של פעילות שדה התעופה האזרחי באותו המועד. אבל ארבעה חודשים לאחר הצהרת ליברמן, שוב נרתמה הכנסת למאמץ לדחות את פינוי השדה - הפעם באמצעות תיקון חדש, לפיו שר הביטחון יוכל לשנות את מועד הפסקת הפעילות אם יחול שינוי בנסיבות הביטחוניות. על פי התיקון, על שר הביטחון לקבל החלטתו לאחר שיתייעץ עם גורמים במשרד הביטחון, עם היועץ המשפטי לממשלה ועם הממונה על התקציבים באוצר.
אלא שעתה נחשף כי שלושת הגורמים הללו שלחו, כל אחד בנפרד, חוות דעת לפיה אין לדחות את פינוי שדה התעופה. מנכ"ל משרד הביטחון בחן אם חל שינוי נסיבות ביטחוני, המצדיק את המשך הפעילות הצבאית. מסקנתו הייתה שלא רק שאין לכך הצדקה, חמור מכך - צעד שכזה אף יגרום נזק ביטחוני.
חוות הדעת של אדם לא נחשפה עד עתה בשל ההליכים המשפטיים המורכבים שמנהלת המדינה מול מנהלי הגוש הגדול. חשיפת המסמך מונעת, למעשה, מהמדינה להיתלות בנימוקים ביטחוניים כדי לדחות את פינוי שדה התעופה. ללא נימוקים ביטחוניים, כל דחייה של הפינוי מפרה את ההסכם של המדינה עם הגוש הגדול, וכך מאפשרת למנהליו להתנער מההסכם עם המדינה ולבטל אותו - ולזה יש השלכות כלכליות כבדות משקל.
מנדלבליט מתנגד לדחיית הפינוי: "החלטה חשודה"
במסגרת הליך הבחינה מחדש - על נתניהו, כשר ביטחון, לקבל חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט. מסמך זה אינו מותיר מקום לספק. על המסמך חתום מנדלבליט עצמו, והשורה התחתונה בו היא שהחלטה על דחיית פינוי שדה דב לא תישען "על נימוקים ביטחוניים כבדי משקל, תיחשב כחשודה ברצון להמשיך את פעילות השדה האזרחי ועלולה לגרום בסבירות קרובה לוודאי לביטול ההסכם עם מנהלי הגוש הגדול ומשכך לנזק גדול, ובכלל זה בהיבט התקציבי. בהיעדר דיון כולל וסדור בעניין זה, בממשלה תחרוג מההחלטה כאמור אף ממתחם הסבירות".
מנדלבליט מוסיף כי "החלטה (על דחייה - א"ג), שהתכלית שלה אינה הגנה על אינטרס ביטחוני, עלולה להיחשב ככזו שהתקבלה בחוסר סמכות ודינה בטלות". מנדלבליט מדגיש כי לא מספיק שינוי מינורי בנסיבות הביטחוניות כדי להתמודד עם טענה של מנהלי הגוש הגדול על הפרת ההסכם. לדבריו, "הישענות על נימוק ביטחוני יכולה להיות טענת הגנה רק בתנאים חריגים, של צורך מובהק ודחוף, שלא הוכר במועד קבלת ההחלטה המקורית (על הפסקת פעילות ב-1 ביולי 2019 - א"ג)".
ההסכם עם המנהלים נחתם לראשונה בשנות ה-80 של המאה הקודמת, וב-2007 נחתם הסכם נוסף במסגרתו העבירו המנהלים למדינה 50% מזכויותיהם בקרקע וויתרו על דמי שכירות בה. בתמורה, התחייבה המדינה לפנות את השדה ולפעול לתכנון שכונת מגורים בשטח.
מנדלבליט אף מזכיר את הפגיעה שתיגרם לפרויקט מעבר צה"ל לנגב, אם יבוטל ההסכם עם מנהלי הגוש הגדול. שדה דב הוא אחד משמונה בסיסי צה"ל שנכללו בהסכם שוה"מ 3 שעליו חתם משרד האוצר עם משרד הביטחון במרץ 2015. על פי ההסכם, הבסיסים יועתקו לנגב כדי לפנות מקום לבניית 60 אלף דירות. בשדה דב מתוכננות לקום 16 אלף דירות - המספר הגדול מבין כל הבסיסים שבהסכם - 10,000 מהן אמורות להיות שייכות למדינה עקב זכויות שיש לה בקרקע.
חלק מהכסף שיניב שיווק הקרקעות לקבלנים ישמש למימון העתקת בסיסי צה"ל לנגב. בגלל מספר הדירות הגדול שמתוכננות בשדה דב, ובזכות שווי הקרקע ששוכנת באזור היקר בארץ, תוכנית זו קריטית למימון שוה"מ 3. בחוות הדעת של מרידור מובהר כי המדינה צפויה לאבד הכנסות של כ-12 מיליארד שקל משיווק הקרקעות לבנייה. כחמישה מיליארד שקל מהסכום הזה מיועדים למימון הסכם שוה"מ 3, כך שביטול ההסכם עם מנהלי הגוש הגדול מאיים על המשך פרויקט מעבר צה"ל לנגב.
ראש עיריית אילת סירב להגיע - והפגישה בוטלה
בתוך כך, אמש שלח ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, מכתב לאנשי לשכת ראש הממשלה, ובו הודיע להם כי לא יגיע הבוקר (א') לפגישה בנושא סגירת שדה דב. מדובר בפגישה אליה הוזמנו גורמים שונים, ובהם אנשי רשות שדות התעופה ומנהלי הגוש הגדול. בעקבות הודעתו, לשכת ראש הממשלה ביטלה את הפגישה עד למועד חדש.
במכתב, שנשלח למנכ"ל משרד ראש הממשלה ולראש הלשכה, כתב הלוי כי בשיחה שקיים עם נתניהו אמר לו רה"מ שליבת הנושא של שדה דב היא משפטית ושהוא היה רוצה שיימצא פתרון. "לכן הוא ביקש לתאם לנו ישיבה דחופה עם היועץ המשפטי לממשלה על מנת לנסות לסדוק את עקשותו".
"ברמה האישית", הוסיף יצחק הלוי, "אגיד לכם שאם לא הייתי 'בא בימים' בחיים הפוליטיים, הייתי נעלב מהדרך בה בחרתם לקיים את הוראת ראש הממשלה. בכל מצב, אם ותתואם פגישה עם היועץ המשפטי עצמו, נגיע בשמחה. ההצעה שלנו, האומרת שיש להתקדם בתכנון (כשנתיים-שלוש) ובהמשך בבנייה (מספר שנים), על פי תוכנית רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב, תוך הקצאת הדירות לגוש הגדול ולבעלי קרקעות פרטיים, פותרת את כל הבעיות. אם תחקרו ותתעמקו בנושא תגלו בוודאי שאני צודק".
באולפן ynet אמר הלוי כי "ישבתי עם ראש הממשלה לדיונים 20 פעם, זה שאנשי הסגל לא תיאמו לנו את הפגישה עם היועץ המשפטי לממשלה זה אמבוש. כל עניינה להמשיך ולספר את אותם סיפורים. לא מדובר בפגישת המשך עם ראש הממשלה אלא לפגישה שאין בה שום תועלת עם אנשי רשות מקרקעי ישראל ואנשי האוצר".
הלוי הזכיר כי מחר צפויה להתקיים הפגנה של תושבי העיר אילת מול בית ראש הממשלה בירושלים. לאחר ההפגנה יאיישו תושבי אילת את אוהל המחאה שיוקם בגן הוורדים מול הכנסת.
בהכנת הידיעה השתתפו דני שדה, מאיר אוחיון, אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש
לפנייה לכתב/ת 
