פצצת הגירעון: מגדל הקלפים של נתניהו וכחלון החל לקרוס
הלך הספין: הגזירות הכלכליות לטיפול בגירעון ההולך ותופח חושפות במערומיהן את אמירות נתניהו כחלון, שלפיהן המשבר התקציבי "מדומיין", פרי האשמות של "חמוצים". פרשנות
החשבון הגיע: מגדל הקלפים שבנו ראש הממשלה ושר האוצר עם שי באב"ד, מנכ"ל האוצר, ואבי שמחון, יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, החל להתמוטט. כל התיאוריה המלומדת שלפיה המשק הישראלי עובר בימים אלו את שעתו היפה, שהמשבר התקציבי הוא מדומיין וחלק מתעמולת בחירות קורסת - נחשפה במערומיה.
קרבות הבוץ של סוגיית הגירעון
משרד האוצר מציג: קיצוצים ומיסים כדי לשמור את הגירעון מתחת ל-4%
תוכנית הקיצוצים של האוצר היא רק ההתחלה
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1. מתוק לי: כבר לא רק המצאות של פריבילגים וחמוצים למיניהם
אל תיתנו לשמות הבומבסטיים "שיבוב הביטוח הלאומי", "מיסוי הממיסים" ו"קפיטציה של מס על רכבים היברידיים" לטמטם אתכם. ביום חמישי הוצגו הצעדים לצמצום הגירעון שאליו הגיעה ממשלת נתניהו־כחלון, אלא ש"חבילונת" הגזירות הזו משמעה אחת: החל להתפורר מגדל הקלפים שבנו ראש הממשלה ושר האוצר, מנכ"ל האוצר שי באב"ד ויו''ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון.
נחשפו במערומיהן כל האמירות שלפיהן המשק הישראלי נמצא בימים אלו בשעתו היפה; שהמשבר התקציבי הוא מדומיין וחלק מתעמולת בחירות (באב"ד); המצאות של פריבילגים (כחלון); או אשמות של גיס חמישי חמוץ שמחבל בכלכלת ישראל (נתניהו); ואם בכלל יש בעיה ננסית, קל מאוד לתקן אותה, בלי דרמות גדולות (שמחון).
2. חכו, יש עוד: הצמצומים הכואבים הם רק הפרומו של הפרומו
ה"חבילונת" כוללת צמצומים כואבים בהיקף של 3.25 מיליארד שקל, סכום לא מבוטל בימים כתיקונם. עם זאת, מנכ"ל האוצר הצהיר על כך: "אין כאן צעדים גרנדיוזיים", "הדברים הגדולים יגיעו בתקציב 2020", "אף אחד מאיתנו לא חושב שזה גירעון ראוי" ו"לא נהיה במסגרות כאלו, ואנו עושים את מה שניתן כדי לשמר את המצב ולא לתת לבעיה להחמיר". בעברית פשוטה: הצעדים האלו הם לא הפרומו, אלא הפרומו של הפרומו. אם אתם מתבאסים שאנו מעלים לכם את המס על רכבים היברידיים, תתאזרו בסבלנות כי בעוד כמה חודשים נעלה לכם גם את המע"מ וגם את מס הכנסה וגם וגם.
כשנשאל באב"ד מה גורלו של גירעון 2019, הוא השיב: "אין טעם לתחזית כזו". זו היתה יכולה להיות תשובה מצחיקה, אלמלא היתה מעציבה ומבישה: 4% תמ"ג (תשובה רשמית), וזה לא כולל את העלות המטורפת של מחיר למשתכן, שלפי נתוני הלמ"ס האחרונים גם לא הצליחה להוריד את מחירי הדיור. לו כחלון היה מממן את אותה תוכנית שערורייתית מהתקציב, ולא מוויתור על תקבולי הפרטה (דבר שלא נרשם בחישוב הגירעון), הגירעון היה מגיע לרמות שמצדיקות הורדת דירוג אשראי מיידי.
בשורה התחתונה: גם באב"ד נאלץ להודות כי לרוב הצ'ופרים שחילק כחלון, כמו הטבות במיסים וצהרונים מסובסדים, לא היה מקור תקציבי. ממשלת נתניהו־כחלון הגיעה לגירעון שערורייתי לא בגלל "תקלה" ולא בגלל "משבר או מיתון". רק בגלל חוסר אחראיות תקציבית.
3. לאן הלך הכסף: מרביתו הלך להוצאה ציבורית, במקום לתשתיות
עכשיו מגיע החשבון (תמיד הוא מגיע). אך ליתר דיוק, בשלב זה מדובר ב"טיפ" בלבד, כי לפי מסמך הנומרטור, "כדי לעמוד בתקרת הגירעון תידרש הממשלה לבצע צעדי התכנסות בצד ההכנסה או צעדי התכנסות בצד ההוצאה בהיקף של כ־22.6 מיליארד שקל ב־2020".
למי שכבר הספיק לשכוח, ממשלת נתניהו־כחלון קיבלה קופה גדושה ומלאה. אגב, רוב הכסף לא יועד להשקעה ממשלתית בכבישים, תחבורה ציבורית, הכשרה מקצועית, מימון רפורמות מבניות שהיו מגדילים את פוטנציאל הצמיחה לשנים הבאות והיה מאפשר לכולנו, בעיקר לילדינו, להרוויח יותר ולהעלות את רמת חיים. רוב הכסף הלך על הוצאה ציבורית, לרבות העלאת קצבאות (שלא לדבר על תוספות שכר מוגזמות לגמלאי המשטרה בגין חוסר יציבות תעסוקתית בעלות של עשרות מיליארדים). מה ההבדל בין איש חכם לבין איש פחות חכם שמקבלים מיליון שקל: החכם משקיע אותם, הפחות חכם שורף אותם מהר.
4. הכיוון למטה: הכלכלנית הראשית באוצר מורידה את תחזית הצמיחה
שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית באוצר, קבעה בפשטות: החגיגה נגמרה ומזמן. אף שהצמיחה בשנים הבאות תגיע לכ־3%, ההאטה כבר כאן וכדי להישאר. לדבריה, מרבית הצמיחה בשנים האחרונות התבססה על צריכה פרטית, בעיקר מוצרים בני קיימא (בעיקר מכוניות שמומנו מהלוואות ולא מכסף אמיתי) ועל צריכה ציבורית, ושני המנועים האלו מתחילים להאט משמעותית. היא גם הסבירה כי אף ששוק העבודה נמצא בתעסוקה מלאה, העלייה בתעסוקה בתקופה האחרונה התמתנה, ועיקר הגיוסים הגיעו מהמגזר הציבורי ולא מהפרטי. גם השכר עלה מעבר לפריון, כלומר מגמת העלייה לא תימשך לאורך זמן. גרינברג גם הסבירה כי התמונה הגלובלית מורכבת, וכי האטה בארה"ב עלולה לפגוע בהייטק על רקע מלחמת הסחר.
בשורה התחתונה היא שוב זרקה פצצות: הורידה את תחזית הצמיחה של ישראל לכמעט 3% לשנים הקרובות, וכן הורידה את תחזית ההכנסות ממיסים. מנגד, היא העלתה שוב את תחזית הגירעון לשנתיים הבאות ל־3.8% מהתמ"ג, לעומת יעד של 2.5%.
5. קשה לתקן: עד כמה שקשה לחתוך בבשר החי, זה קשה פי כמה בתקופת בחירות
ספק גדול מאוד אם הממשלה תצליח לאשר היום את הקיצוץ הרוחבי בתקציבי המשרדים, שכלל אינו מופיע בסדר היום של הממשלה (ליצמן כבר מתנגד וגם במערכת הביטחון כבר עושים שרירים). ועוד פחות סביר שכחלון יחתום על צווי העלאת מיסים, אם הממשלה לא תאשר את הקיצוץ הרוחבי, כך שכל נושא הגזרות מוטל בספק.
בניגוד מוחלט לדבריהם של שמחון וכחלון, לא כל כך קל "לתקן" אחרי מעשה. אחרי שנתת הטבה או צ'ופר, קשה מאוד לקחת אותם בחזרה. זאת בדיוק הסיבה שפקידי האוצר נאלצו להרחיק לכת למחוזות של "ממיסים" ו"שיבוב" (כפוף לשימוע שייקח שנה לפחות): עד כמה שקשה לחתוך בבשר החי, קשה פי כמה לעשות זאת תוך כדי קמפיין בחירות.
ולסיום, ציטוט של שמחון מראיון ל"כלכליסט" בסוף 2018: "הקופה לא ריקה. אי אפשר להאשים את הממשלה הזאת בהתנהגות לא אחראית, נהפוך הוא. שנת 2019 עוד לא התחילה ואני לא רואה בעיות. יש לנו כריות ביטחון מצוינות. הדבר האחרון שצריכים לעשות זה להעלות מיסים, ואני בטוח שלא תהיה העלאת מיסים. אני מאמין בהסתברות גבוהה מאוד שגם לא נזדקק לקיצוצים בתקציב".
לפנייה לכתב/ת 
