חברות הביטוח נגד משרד האוצר: פתרון לגירעון - לא על הגב שלנו
אחד מסעיפי תוכנית הקיצוצים שהציג האוצר מדבר על הסדר תשלומים חדש של חברות הביטוח מול הביטוח הלאומי שיחול רטרואקטיבית מ-2014. איך זה יקרה והאם ביטוח הרכב יתייקר?
תוכנית הקיצוצים שפירסם בסוף השבוע שעבר משרד האוצר לא הייתה דרמטית לציבור. מכיוון שהממשלה הנוכחית היא ממשלת מעבר, היא מוגבלת בגזירות שמותר לה להטיל - כך שהגזירות הקשות ייאלצו לחכות לתקציב 2020 ולממשלה החדשה שתקום. מי שעבורו התוכנית התבררה דווקא כדרמטית למדי הוא מגזר חברות הביטוח. באוצר בונים על כך שחברות הביטוח יעבירו 3 מיליארד שקל לביטוח הלאומי, מתוכם כמיליארד שקל כבר בשנה הבאה כתוצאה משיטת התחשבנות חדשה. הגדלת הכסף שיקבל הביטוח הלאומי, יאפשר לאוצר לצמצם את התקציב שהוא מעביר לו.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
משרד האוצר מציג: קיצוצים ומיסים כדי לשמור את הגירעון מתחת ל-4%
תוכנית הקיצוצים של האוצר היא רק ההתחלה
נטו קיצוצים: התוכנית של האוצר להתמודדות עם הגירעון
החשש מהסכומים הגבוהים שחברות הביטוח יצטרכו לשלם הרתיע את המשקיעים בשוק ההון, ומניות חברות הביטוח איבדו בממוצע כ-3% מאז הודיע האוצר על התוכנית ביום חמישי שעבר.
סוגיית ההתחשבנות בין שני הגופים ארוכה ומורכבת, וכבר נמצאת במסלול הסדרה. אלא שהשינוי הוא שבמשרד האוצר רוצים להחיל את ההסדר החדש רטרואקטיבית משנת 2014, מה שיגדיל את תשלומי חברות הביטוח לאוצר בסכום המוערך בכמיליארד שקל.
"ההחלטה להחיל את ההסדר רטרואקטיבית לא הגיונית, ונראה שבאוצר פשוט חיפשו עוד פתרון לבעיית הגירעון באמצעותנו", אומר גורם בכיר בענף הביטוח. בענף צפויים להילחם בכוונה להחיל את ההסדר רטרואקטיבית, ועשויים להגיע עד לבג"ץ במקרה הצורך. בשלב הראשון יציגו את טענותיהם במסגרת שימוע שייערך להם באוצר בחודש הבא בנושא זה.
מזה 40 שנה ישנה בעיית התחשבנות בין הצדדים בכל הקשור לתשלום לנפגעי תאונות דרכים (במיוחד אלו שביצעו את התאונות במסגרת עבודתם). במקרה של תאונת דרכים יכול הנפגע לתבוע הן את הביטוח הלאומי והן את חברת הביטוח שאחראית על ביטוח החובה לרכב.
בפועל, הסיטואציה שנוצרה היא שהלקוח תובע קודם את הביטוח הלאומי, שגם נוטה לשלם למבוטח את הסכום מהר יותר מחברות הביטוח, וגם מעניק קצבאות במידת הצורך. בשלב הבא המבוטח היה מגיע אל חברת הביטוח, והיא הייתה מחשבת את הנזק, מפחיתה ממנו את הסכום שהביטוח הלאומי שילם לנפגע, ומשלמת רק את ההפרש.
עשרות אחוזי הנחה
בשל הסיטואציה הזו לביטוח הלאומי קיימת "זכות השיבוב", לפיה הוא יכול להתקזז מול חברת הביטוח ולדרוש ממנה להחזיר לו את הסכום שהוא שילם לנפגע, שכן רשמית חברת הביטוח היא שאמורה לשאת במלוא הנזק במקרה של תאונה. אלא שבפועל לאורך השנים גביית הכספים של הביטוח הלאומי מחברות הביטוח הייתה נמוכה למדי בשל ביורוקרטיה משפטית וקשיים תפעוליים שונים.
לפני 40 שנה נקבע הסדר שלפיו חברת הביטוח והביטוח הלאומי דילגו על הביורוקרטיה של בתי המשפט, וחברות הביטוח שילמו את הסכומים לביטוח הלאומי ללא התערבות משפטית - אך תוך קבלת הנחה נאה של עשרות אחוזים בממוצע על הסכום שהביטוח הלאומי כבר שילם למבוטח.
מאז נעשו ניסיונות לשפר את שיטת ההתחשבנות, ואז הועלה פתרון חדש: במקום הנחות שונות ומשונות, חברות הביטוח ישלמו מראש מדי שנה לביטוח הלאומי סכום מסוים מתוך סך הפרמיות שהן מקבלות מלקוחותיהן, ושאמורים לכסות על הסכומים שהביטוח הלאומי משלם לנפגעי תאונות הדרכים.
לצורך כך נעשו חישובים שונים. לפי חברות הביטוח הסכום צריך לעמוד על 7%-8% מסך הפרמיות שמשלם הלקוח לחברת הביטוח, ואילו משרד האוצר פירסם בסוף השבוע מסמך לפיו הסכום צריך לעמוד על 9.74% מהפרמיות.
מדובר בסכום המוערך בכחצי מיליארד שקל בשנה, כאשר ההסדר אמור לשפר את הסכום שמקבל הביטוח הלאומי מחברות הביטוח בסדר גודל של כ־100 מיליון שקל לעומת המצב כיום.
מחירי הביטוח יטפסו?
הפער בין דרישות האוצר לעמדת חברות הביטוח בנוגע לשיעור התשלום מסך הפרמיות אינו דרמטי, אולם עיקר המחלוקת צפוי לעמוד על הדרישה של האוצר להחיל את ההסדר רטרואקטיבית משנת 2014. על דרישה זו צפויות חברות הביטוח להילחם.
עם בג"ץ או בלי, עם רטרואקטיביות או בלי - ההסדר החדש ייצא כנראה לדרך בחודשים הקרובים. השאלה היא מי יישא בסוף בעלות הזו? האם חברות הביטוח, שטוענות כי ממילא הרווחיות בתחום ביטוחי החובה לרכב היא נמוכה, או הציבור. לא נתפלא אם אחרי כניסת ההתחשבנות הזו לתוקף נראה זחילה כלפי מעלה במחירי ביטוח הרכב.
וכך גזירה שמטיל האוצר על חברות הביטוח תהפוך בסופו של דבר לגזירה המוטלת על הציבור.
לפנייה לכתב/ת 
