מבקיעות שער: האתגר של הנבחרות האפריקניות
ההצלחה המעטה של נבחרות הנשים מאפריקה במונדיאל מלמדת על הדרך המתישה שהן פורצות. "כדורגלנית נחשבת למקצוע לא ראוי ואומרים לנו להישאר במטבח", הסבירה אסיסאט אושואלה, כוכבת ניגריה וברצלונה
בדומה למה שהתרחש במונדיאל הגברים ברוסיה בקיץ שעבר, גם נבחרות הנשים האפריקאיות לא ממש מטביעות את חותמן על גביע העולם לנשים שמתקיים בימים אלה בצרפת.
לקראת פתיחת הסיבוב האחרון בשלב הבתים היום, המאזן של שלוש נציגות היבשת די עגום: חמישה הפסדים משישה משחקים (קמרון ודרום אפריקה עומדות על 0 מ־2 עם הפרש שערים זהה של 4:1), כשהנקודות היחידות הגיעו מ־0:2 של ניגריה, הנבחרת האפריקאית הטובה ביותר, במשחק מול דרום קוריאה.
ניגריה היא גם היחידה שנותר לה סיכוי להעפיל לשמינית הגמר, אבל הוא קלוש לאור העובדה שהמשחק האחרון שלה היום יהיה מול המארחת החזקה צרפת, והיא זקוקה לתוצאה טובה כדי להישאר ברביעייה הראשונה של הנבחרת בעלות המאזן הטוב ביותר במקום השלישי.
ולמרות כל זאת - זה לא ממש חשוב. השחקניות מאוכזבות כמו כל ספורטאית שמפסידה, לוקחות ללב ומחפשות לתקן, אבל במקום מסוים, הן גם יודעות שחשוב שיהיו שם בשביל להחזיק את הדלת פתוחה לילדות שאחריהן. באירופה, דרום וצפון אמריקה וחלקים גדולים באסיה, כדורגל הנשים הוא כבר חלק מתרבות הספורט ומקור לגאווה. באפריקה המצב של הכדורגלניות עדיין קשה מאוד.
"באפריקה השמרנית הדברים זזים בקצב איטי"
אסיסאט אושואלה (24), חלוצת נבחרת ניגריה וברצלונה (שאפילו הבקיעה בהפסד 4:1 לליון בגמר הצ'מפיונס האחרון), היא שם מוביל בכדורגל הנשים האפריקאי, ויודעת לספר על הבעיות שעוברות היא וחברותיה: "לא רק בניגריה חושבים שכדורגלנית זה לא מקצוע ראוי עבור אישה, אלא באפריקה כולה. הנשים אמורות להיות עקרות בית, להישאר במטבח, וזו הבעיה. אנחנו מנסות לשנות את המנטליות הזו".
זו משימה לא פשוטה. אי־אפשר להתעלם מהעובדה שבכל העולם היה דרוש זמן והסתגלות של הקהל הרחב כדי לקבל את כדורגל הנשים, אבל באפריקה, בה רבות המדינות שמתנהלות באופן מסורתי ושמרני, הדברים זזים בקצב איטי יותר.
קחו לדוגמה את קמרון, אחד ממוקדי הכדורגל המפוארים ביבשת, אבל היחס לנשים שם שונה מאשר לנבחרת הגברים (אלופת אפריקה המכהנת). בחודשים שלקראת המונדיאל ההתאחדות לא סיפקה את הסחורה והשחקניות כמעט לא השתתפו במשחקי הכנה, דבר קריטי עבור החיבור ולמידת הסגנונות השונים שמחכים בטורניר. שחקנית העבר ויקטורין פומום תקפה: "יש פער ענק בין כדורגל הנשים והגברים בקמרון, והנשים תמיד זוכות ליחס שערורייתי. האימונים היו צריכים להתחיל מזמן, לא רק במארס. הליגה התחילה מאוחר והיה קשה למאמן לעקוב אחרי שחקניות. אנחנו חייבים להבין שלב העניין אינו ההעפלה למונדיאל, אלא מה שעושים שם".
בלוב הקהל צועק לשחקניות לכסות את עצמן
הדבר המתסכל עבור כדורגל הנשים האפריקאי הוא שמדובר בשלוש נבחרות מסודרות יחסית שהצליחו להתברג בטופ היבשתי. רק 24 נבחרות נשים נרשמו למוקדמות אליפות אפריקה (ששימשה בעצמה בתור המוקדמות למונדיאל), וחלק מהתוצאות היו מביכות והראו פערים עצומים ונבחרות שלא מתאימות עדיין לשחק במשחק רשמי. נבחרת לוב, שהודחה במוקדמות אחרי שספגה 15:0 בסיכום שני המשחקים מול אתיופיה, סופגת מדי אימון במדינה קריאת גנאי מקהל שמגיע לאזור וצועק על השחקניות לכסות את עצמן ולחזור הביתה.
"יש לנו עוד דרך ארוכה כדי לתקן את המצב", אמרה חלוצת ניגריה פרנסיסקה אורדגה. "אנשים במדינה אפילו לא יודעים שהמונדיאל מתקיים כי אין סיקור". אולי הזמן ישנה את זה, אבל שדרוג מקצועי והצלחה הם בדרך כלל אלו שמכניסים עוד אוהדים לתמונה, וייתכן שכשזה יקרה, נראה את השממה האפריקאית פורחת.
לפנייה לכתב/ת 
