תביעה: בת הזוג של בעלי הפיצה עליי שקרים

אישה בהליכי גירושים טענה שזוגתו הנוכחית של בעלה התקשרה לבוסית שלה וייחסה לה עבירות פליליות. היא תפוצה ב-25 אלף ש' על לשון הרע

עו"ד אליהו ידיד | פסקדיןפורסם: 19.06.19 , 07:35

בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה פיצויים של כ-25 אלף שקל לאישה הנמצאת בהליכי גירושים, שהגישה תביעת דיבה נגד מי שלטענתה היא בת הזוג הנוכחית של בעלה בנפרד. השופט אבישי רובס קבע כי בת הזוג לכאורה פנתה למקום העבודה של האישה וייחסה לה ביצוע עבירות פליליות כמו שימוש במידע חסוי והטרדות, מבלי שהצליחה להוכיח זאת.

בתביעה שהוגשה לפני כשלוש שנים טענה האישה כי כמה חודשים קודם לכן התקשרה בת הזוג של בעלה למנהלת שלה בעבודה והפיצה עליה שקרים בוטים שפגעו במעמדה ובקריירה שלה. לדבריה, בת הזוג סיפרה למנהלת שהתובעת משתמשת במידע חסוי שדלתה ממאגרי הנתונים השמורים במקום העבודה כדי להטריד אותה, את בני משפחתה ואת חבריה לעבודה. הדבר הוביל לכך שהתובעת זומנה לבירור ונערך לה "חידוד נהלים" אף שלדבריה לא עשתה דבר ממה שנאמר עליה.

לשון הרע:

"מתחזה כדי לשכב עם יהודיות"

עו"ד עופר רוזנבלום | פסקדין

פעילה בקבוצת הווטסאפ "שי חי צבא האמת" תקפה חבר ערבי לקבוצה בגזענות וללא בסיס עובדתי. הוא תבע אותה ויזכה לפיצוי של 20 אלף שקל

לשון הרע: "מתחזה כדי לשכב עם יהודיות"

בנוסף, הנתבעת הגישה נגד התובעת מכתב תלונה למחלקת פניות הציבור שהציג אותה כמטרידה סדרתית. בתביעה נטען שמדובר במעשים שבוצעו בזדון כדי לפגוע בשמה הטוב ולכן יש לפסוק לה פיצויים כפולים לפי חוק איסור לשון הרע (כ-140 אלף שקל).

מנגד טענה הנתבעת שמטרת התביעה היא להפעיל עליה לחץ כדי שתודה במערכת יחסים עם בעלה של התובעת, אף שהדבר אינו נכון.

היא הודתה שהתקשרה למקום העבודה של התובעת אך הבהירה כי דיווחה אמת במטרה להביא להפסקת ההטרדות החוזרות והנשנות מצדה. לדבריה, הדרך היחידה של התובעת לדלות את המידע עליה ועל בני משפחתה היה דרך המאגרים במקום העבודה שלה.

אבל השופט רובס קבע כי אף שלא הוכח בוודאות שהנתבעת מנהלת זוגיות עם בעלה של התובעת, אין ספק שיש ביניהם קשר כלשהו שגרם לסכסוך שהוביל בסופו של דבר לתביעה.

הוא פסק כי שיחת הטלפון ומכתב התלונה ייחסו לתובעת עבירות פליליות כמו הטרדה ושימוש במאגרי מידע חסויים, ונחשבים ללשון הרע. לפיכך, כדי לדחות את התביעה היה על הנתבעת להציג ראיות משמעותיות והיא לא עמדה בנטל זה.

נקבע שהנתבעת לא ציינה מה היה תוכן ההטרדות, כמה מקרים אירעו, מי מבין בני המשפחה שלה נפל קורבן ולא הביאה אף אחד מהם לעדות. היא לא הציגה ראיות אובייקטיביות המעידות על כך שהתובעת אכן עומדת מאחורי הטלפונים המטרידים או השתמשה באופן לא חוקי במאגרי מידע חסויים.

לפיכך נקבע כי הנתבעת צריכה לפצות את התובעת על הפצת דיבה. השופט לא סבר שנגרם לתובעת נזק תעסוקתי או שמדובר במעשי זדון, ולפיכך פסק לה פיצויים של 20 אלף שקל בלבד, בנוסף להוצאות משפט ו-5,000 שקל שכר טרחת עו"ד.