האיסלאמיסט שרצה מהפכה ומת בכלוב. סיפורו של מורסי
מוחמד מורסי עשה היסטוריה כשנבחר לנשיא מצרים, אבל היה מועמד של פשרה וזכה לכינוי "גלגל רזרבי". המצרים בחרו בו כמחאה נגד אנשי מובארק ותקופת שלטונו התאפיינה במחלוקות עמוקות בחברה המצרית, משבר כלכלי משתק ומחאות קטלניות. סיפורו של גיבור האחים המוסלמים
מוחמד מורסי שהתמוטט ומת אמש (יום ב') בכלוב הנאשמים בבית המשפט היה הנשיא הראשון בהיסטוריה של מצרים שנבחר בהליך דמוקרטי. הוא שימש בתפקיד שנה אחת בלבד, סוערת במיוחד, לאחר ההתקוממות ב-2011 עד שהודח על ידי הצבא. הדחתו של האיסלאמיסט מהאחים המוסלמים לוותה בדיכוי ברוטלי והרג של מאות תומכי הארגון, ופגעה קשות באיסלאם הפוליטי.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
במאי 2015 נידון מורסי למוות בשל חלקו בפרשת הבריחה מבתי הכלא בעיצומה של ההתקוממות נגד חוסני מובארק. מורסי וחבריו באחים המוסלמים היו בעצמם בין האסירים שברחו אז. הוא ועמיתיו ברחו יומיים אחרי שנעצרו במסגרת הניסיון של כוחות הביטחון של מובארק לשים קץ להפגנות נגדו. יותר מ-100 בני אדם נאשמו בפרשה, שבמסגרתה נטען כי גורמי חוץ, בהם חיזבאללה וחמאס, סייעו לבכירים באחים המוסלמים - ובהם מורסי - לברוח מכלא ואדי נטרון.
מורסי הקפיד להדגיש כל העת כי הוא אינו מכיר בלגיטימיות של בית המשפט ורואה בעצמו נשיא גם אחרי ההדחה. עם זאת, הוא כן ערער על עונשו. בנובמבר 2016 ביטל בית משפט לערעורים את פסק הדין והורה על משפט חדש לנאשמים. הוא המתין להכרעה הסופית במשפט החוזר, ואתמול התמוטט בדיון בבית המשפט בקהיר.
מורסי היה בנו של חקלאי, אקטיביסט ופרופ' להנדסה. הוא נולד ב-8 באוגוסט 1951 בכפר אל-עדווה שבמחוז שרקיה בצפון מצרים. ב-1975 סיים את לימודי ההנדסה באוניברסיטת קהיר. הוא קיבל תואר ד"ר מאוניברסיטת דרום קליפורניה, שם הוא היה גם עוזר פרופ' ועסק במחקר בתחילת שנות ה-80 של המאה שעברה. ב-1985 הוא שב למצרים.
מורסי נכנס לראשונה לזירה הפוליטית בשנת 2000, כאשר נבחר לפרלמנט כמועמד עצמאי, לאור ההגבלות בתקופת שלטונו של מובארק על מועמדים מארגון האחים המוסלמים. הוא שימש כמחוקק עד 2005, וב-2006 נכלא לשבעה חודשים בשל השתתפות בהפגנת תמיכה בשופטים רפורמיסטים. בשנת 2010 הפך מורסי לדובר של האחים המוסלמים וחבר במפלגה הפוליטית של הארגון.
הוא לא היה הבחירה הראשונה של האחים המוסלמים לנשיאות. בינואר 2012 זכתה מפלגת החופש והצדק של הארגון ב-41% מהמושבים בבחירות לפרלמנט. מורסי נבחר כמועמד לנשיאות כפשרה, אחרי שמועמדותו של חייראת א-שאטר נפסלה מסיבות טכניות, וזכה לכינוי "גלגל רזרבי". רבים מהמצרים הצביעו למורסי כמחאה נגד ראש הממשלה של מובארק, אחמד שפיק, ומורסי ניצח ברוב דחוק.
עם כניסתו לתפקיד ביוני 2012, הבטיח האיסלאמיסט המזוקן והממושקף להיות "הנשיא של כל המצרים", וזכה לתשואות ההמונים שהריעו לו בכיכר תחריר בקהיר. אבל עד מהרה הואשם בכך שהוא לא מייצג באמת את כל המצרים, ורומס את האידיאלים של ההתקוממות נגד מובארק. שלטונו התאפיין במחלוקות עמוקות בחברה המצרית, משבר כלכלי משתק ולעתים קרובות – מחאות של האופוזיציה שהפכו לקטלניות.
מתנגדיו של מורסי לעגו לו וכינו אותו "בובה של האחים המוסלמים". הוא הרגיז את המצרים אחרי שמינה חברים בארגון למשרות ניהוליות מרכזיות. חודשים אחרי שנבחר, הוא אף הוציא צו שמגן למעשה על החלטותיו מביקורת שיפוטית, והצית עימותים קטלניים מחוץ לארמונו.
ב-3 ביולי 2013 הודח מורסי על ידי שר ההגנה שלו ומפקד הצבא דאז, עבד אל-פתאח א-סיסי, לאחר שמיליונים יצאו לרחובות בדרישה להתפטרותו. סיסי הפך לנשיא כעבור שנה. מורסי גינה את ההפיכה ותומכיו התעקשו שהוא עדיין הנשיא הלגיטימי של האומה המאוכלסת ביותר בעולם הערבי.
מאות נהרגו בעימותים שפרצו כאשר כוחות הביטחון פיזרו שני מחנות של תומכי מורסי בקהיר באוגוסט 2013. אלפים מתומכיו נכלאו וארגוני זכויות אדם האשימו את משטרו של סיסי בדיכוי גרוע עוד יותר מזה שהיה בתקופת שלטונו של מובארק.
בשנים שלאחר הדחתו מהשלטון, אירעו גלים של פיגועים ואירועי ירי לעבר כוחות הביטחון, בעיקר בצפון חצי האי סיני, מעוז של ארגון דאעש. הג'יהאדיסטים אומרים שההתקפות הן נקמה על הסנקציות נגד האיסלאמיסטים.
אמש, הוא התמוטט בכלוב הנאשמים במהלך הדיון בבית המשפט. התובע הכללי במצרים אמר שמורסי הגיע לבית החולים ללא רוח חיים. לפי הדו"ח הרפואי, לא נמצאו פצעים על גופו של מורסי. הוא היה נשוי, אב לחמישה ילדים וסב לשלושה נכדים.
לפנייה לכתב/ת 
