בג"ץ: דיון נוסף בפסיקה ששללה מאישה שבגדה בבעלה זכויות בדירה

אסתר חיות(צילום: שמיר אלבז)

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הורתה היום (ג') לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בעתירה נגד פסק הדין של בית הדין הרבני, ששלל מאישה שבגדה בבעלה את חלקה ברכוש המשותף. הדיון הנוסף ייערך בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, בהם שלושת השופטים שדנו בנושא קודם לכן.

ההוראה ניתנה בעקבות בקשה שהוגשה לדיון מחודש, לאחר שפסיקת בג"ץ מחודש נובמבר האחרון אישרה את החלטת בית הדין הרבני.

בנובמבר אשתקד קבע בית המשפט העליון, בהחלטה חריגה, שאין להתערב בפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול ולפיו האישה לא תקבל זכויות בדירה המשותפת - בין היתר כי בגדה בבעלה.

תחילת הפרשה בסכסוך בין גבר ואישה, הורים לשלושה ילדים בגירים. הבעל גילה כי אשתו בגדה ובו ובעקבות זאת הגיש תביעת גירושין נגדה.

בית המשפט העליון. ארכיון(צילום: אלכס קולומויסקי)

בני הזוג היו נשואים 30 שנה והתגרשו ב-2013. הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, ובה כרך גם ענייני רכוש. הוא פירט עילות לגירושין בשל טענות לאישה ש"נאפה", "אישה מורדת שלא מקיימת עמו יחסי אישות" וגם "לא דואגת לניקיון וארוחות".

בית הדין האזורי בחיפה חייב את הגבר להתגרש, האישה סירבה ואף נעצרה וחויבה בהוצאות. לבסוף הגיעו הצדדים להסכמות להתגרש אבל נושא חלוקת הרכוש כולל דירתם לא הוסכם.

הבעל הביא לנישואין מגרש שקיבל בירושה עוד לפני החתונה, ולאחר שקבלן בנה על המגרש מבנה - גרו בני הזוג בדירה קרוב ל-20 שנה.

בית הדין הרבני האזורי דן בשאלה האם להכיר בשיתוף הבית וקבע כי האישה זכאית למחצית הזכויות בו. אלא שהבעל ערער לבית הדין הרבני הגדול, שקיבל את הערעור שלו וקבע כי לאישה לא מגיע כל חלק בבית כי הנכס היה בידי הגבר טרם הנישואין. במקרה כזה נדרש להוכיח "דבר מה נוסף" עלמנת לאשש את השיתוף בנכס.

בית הדין נימק בין היתר שהאישה בגדה בבעלה וסבר שיש להתחשב בשאלת הבגידה לצורך שלילת זכותה בנכס מכוח כוונת השיתוף. אחד הדיינים קבע שזו פגיעה חמורה במרקם הנישואין המצדיקה חזרה מכוונת שיתוף הדירה.

בעקבות זאת, עתרה האישה לבית המשפט העליון. העתירה נדונה על-ידי השופטים דוד מינץ, אלכס שטיין ויצחק עמית ונדחתה בדעת רוב על ידי שטיין ומינץ. שטיין כתב בפסק הדין: "שניים מתוך שלושת דייני בית הדין הכריעו בשאלת השיתוף בבית לחובת האישה לאחר שבחנו את מכלול היחסים בין בני הזוג באספקלריה של הסכם מכללא. מכלול זה כלל את מעשה 'הבגידה' של האישה כשיקול אשר בא לשלול או לאיין את כוונת הבעל לשתפה כשותפה שוות זכויות בבית".

השופט עמית, שהתנגד לפסיקת בית הדין הרבני, כתב: "מצא בית הדין הרבני הגדול להפליג אל הדין הדתי ולהסביר מדוע, לשיטתו, יש נפקות לבגידת העותרת בסוגיה שלפנינו.

"דומני כי הדבר ממחיש כי הגם שבית הדין שילם מס שפתיים לדין האזרחי, הרי שנתן משקל מכריע לבגידת האישה, ולאחר 30 שנות נישואין שלל ממנה למפרע את הזכות לשיתוף ספציפי בבית המגורים. בכך הכניס את בית הדין את רכיב האשמה לעניני רכוש דרך הדלת הראשית, למצער, דרך החלון, תוך דחייה למעשה, ואף הלכה למעשה, של הלכת השיתוף הספציפי בבית המגורים".