שתף קטע נבחר

רכב שכור הוחרם בחקירת רצח – השוכר נתבע

טבח שכר מאזדה מחברת "פרץ", וזאת נתפסה ע"י המשטרה כחלק מחקירת פשע שבוצע במסעדה שלו. המשכירה תבעה ממנו פיצוי. ביהמ"ש דחה את רוב התביעה של החברה - ולימים התקבל הערעור שלה

עדכון: פסק הדין בכתבה בוטל לאחר ערעור. לעיון בהחלטה בערעור - לחצו כאן

 

בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה את רוב התביעה שהגישה חברת ההשכרה "פרץ" נגד אדם ששכר ממנה מכונית ולא החזיר אותה בזמן משום שהמשטרה תפסה אותה כחלק מחקירת רצח. הרשמת הבכירה ורדה שוורץ קבעה כי מאחר שהאפשרות להחזיר את כלי הרכב נמנעה מהשוכר שלא באשמתו, אי אפשר לאכוף את החוזה השכירות, כך שהוא לא חייב לחברה דבר למעט תשלום הוצאות גרירה של כ-300 שקל.

 

השוכר קיבל מכונית מאזדה לחמישה ימים בעלות של 1,450 שקל, והתחייב להחזיר אותה ב-20 בנובמבר 2016. בסופו של דבר המכונית חזרה לחברה רק כחודשיים לאחר מכן לאחר שגררה אותה מתחנת המשטרה. התברר שכלי הרכב נתפס כחלק מחקירת רצח שאירעה במסעדה שבה עבד השוכר כטבח והמשטרה סירבה להחזירו לידיו.

 

החברה תבעה מהשוכר 23,600 שקל עבור עלות החזקת הרכב, עלויות הגרירה וקנס על אי החזרתו במועד. הוא טען בתגובה שהתנהלות המשטרה לא הייתה בשליטתו והוא ניסה לעשות כל שביכולתו כדי לשחרר את כלי הרכב בזמן, אך המשטרה סירבה לבקשותיו, בין היתר משום שטענה כי חברת ההשכרה צריכה לעתור לשחרור.

 

בתוך כך הוא הגיש הודעת צד שלישי נגד המשטרה וביקש לחייב אותה להחזיר לו את הכסף במידה שיחויב בפיצוי. המשטרה טענה בתגובה כי פעלה בהתאם לסמכויותיה, וכי השוכר והחברה אפילו לא טרחו לנהל הליך משפטי להחזרת המכונית שיכול היה להקטין את הנזק. מכל מקום, ההחלטה על שחרור כלי הרכב ניתנה שבועיים לפני שהחברה טרחה לקחת אותו.

 

אבל הרשמת שוורץ כתבה כתבה ש"תפיסת הרכב על ידי משטרת ישראל, הינו אירוע שאף צד להסכם השכירות לא יכל היה לשער בנפשו מראש ואין ספק כי הנתבע אף לא יכול היה למנוע אותו".

 

היא קבעה שהשוכר הפר את ההסכם בניגוד לרצונו כתוצאה מאירוע לא צפוי. במקרה כזה, מדובר בהסכם שסוכל ולא ניתן לאכוף אותו לפי חוק החוזים, ולכן אי אפשר לחייב את הנתבע לשלם על החזקתו אצל המשטרה או לפצות את חברת ההשכרה על הפרת ההסכם. הרשמת צינה כי התשלום היחיד שיהיה על הנתבע לשאת בו הוא הכספים שהוציאה החברה בפועל שמסתכמים ב-303 שקל עבור גרירה.

 

על רקע זה נדחתה גם הודעת הצד השלישי, ואולם בפסק הדין הובהר כי לו השוכר היה מחויב בפיצוי - היא הייתה מקבלת את ההודעה ומחייבת את המשטרה להחזיר לו את הכסף לפחות עבור חלק מהתקופה.

 

בהקשר זה ציינה הרשמת כי אינה בטוחה שהמשטרה הייתה רשאית להחזיק במכונית זמן כה רב, ובתוך כך רמזה כי לו התביעה הייתה מוגשת נגדה - ייתכן שהייתה מתקבלת לפחות בחלקה, שכן המשטרה לא הודיעה לחברה על ההחלטה לשחרר את הרכב תוך התעלמות מוחלטת מזכויותיה הקנייניות.

 

בסיכומו של דבר, נוכח דחיית חלק הארי של התביעה, חויבה חברת ההשכרה בתשלום הוצאות משפט של 6,000 שקל בקיזוז הוצאות הגרירה.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד ערן זוהר
  • ב"כ הנתבע: עו"ד אורן גבריאלי
  • צד ג': עידן גולדמן, מתמחה
  • עו"ד רונן טיב עוסק בדיני חוזים
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: הרצל יוסף
אילוסטרציה
צילום: הרצל יוסף
עו"ד רונן טיב
מומלצים