ביקשה אפוטרופוס לאמה כדי לא להפסיד דירה

השופט ארז שני נזף בבת שביקשה להגביל את הכשרות המשפטית של אמה בת ה-87, וביקר את ה"פטנט" שנועד להבטיח נכסים בירושה

עו"ד ד"ר רן מובשוביץ | פסקדיןפורסם: 24.06.19 , 07:55

(צילום: Shutterstock)

בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה בקשה שהגישה בת למנות אפוטרופוס לאמה בת ה-87: השופט ארז שני קבע כי מצבה של האם כלל לא מצדיק את הגבלת הכשרות המשפטית שלה, ושהמטרה האמיתית של הבת במהלך הייתה להבטיח שהיא תקבל דירה בירושה.

הבת ביקשה את מינוי האפוטרופוס בטענה שאמה סובלת מירידה חדה בזיכרון ומבעיות פסיכיאטריות קשות, ויש צורך באדם שינהל את הדירה שבבעלותה ויטפל בהשכרתה ובתחזוקתה.

באת כוחו של היועמ"ש מטעם משרד הרווחה והאפוטרופוס הכללי הציגה בתגובה חוות דעת פסיכיאטרית הקובעת במפורש שהאם אינה אדם עם מוגבלות, וכן תעודת שחרור מאשפוז בבית החולים שגם בה נכתב כי האם נמצאת במודעות מלאה ומצבה הרגשי תקין.

השופט שני הבהיר כי הבת לא הגישה חוות דעת פסיכיאטרית התומכת בטיעוניה למעט מכתב מרופאת משפחה, שלפיו האם סובלת מחרדה ודיכאון. לו היה צריך למנות אפוטרופוס לכל קשיש שסובל מדיכאון, כתב, היו עשרות אלפי מינויים כאלה.

בפסק הדין הובהר כי גיל מבוגר, כשלעצמו, אינו סיבה למינוי אפוטרופוס, ודאי שלא במצב החוקי הנוכחי שבו בתי המשפט מצווים להימנע ככל האפשר משלילת כשרות משפטית של אדם.

למעשה התגלה שהמטרה האמיתית של הבת הייתה למנוע מאמה למכור את דירתה. כך, קבע השופט שני, במקום שההליך ינוהל לתועלת האם, פעלה בתה מטעמים אנוכיים כדי שהדירה אותה היא חפצה לרשת תישאר בעיזבון.

"ה'פטנט' של מי שרואה עצמו יורש פוטנציאלי, למנות למוריש בחייו אפוטרופוס כדי להבטיח את זכייתו בעיזבון הוא מעשה הראוי לגנאי", כתב השופט והדגיש כי מטרת הבקשה אינה חוקית, אינה ראויה ומעוררת סלידה עזה.

בתוך כך הוא הבהיר כי הבקשה המיותרת גרמה לבזבוז כספי ציבור וזמן שיפוטי יקר. "מערכת בתי המשפט שהיא בבעלות עם ישראל כולו היא בגדר משאב מוגבל ומשכך הליכי סרק לא ייתקלו עוד בסלחנות יתרה שעשה באים להשחית לריק את זמנו של הציבור", כתב וחייב את הבת בהוצאות משפט של 12 אלף שקל שיחולקו בין המדינה לבין אחיה (שנדרש בעל כורחו לתת עמדה בהליך).