15 שניות של תהילה: הניצבים בסרטים חושפים את סודות המקצוע
הם לא מרוויחים הרבה, לא נהנים מתהילה גדולה, ולפעמים למרות העבודה הקשה רק השרוול שלהם נכנס לפריים - אבל הם דווקא מרוצים: פגשנו את הניצבים בסרטים, בסדרות ובפרסומות שכולנו מכירים לשיחה על התחביב שעושה אותם מאושרים. ליא קניג מאחורייך, תרתי משמע
אם תתקלו בגיל בירמן ברחוב אולי הוא יראה לכם מוכר, אבל כמעט אין סיכוי שתצליחו להיזכר מאיפה. בירמן בן ה-52 כיכב עד היום בעשרות פרסומות, קליפים סדרות וסרטים - בכל פעם לשניות ספורות. הוא לא בדיוק שחקן, אבל אם תקראו לו ניצב הוא ייעלב – ההגדרה המדויקת לעבודה שלו היא ביט.
"מתבלבלים הרבה בין ביטים לניצבים אבל נורא קל להבדיל", מספר בירמן שביום יום מתפרנס כבעל חברת ייבוא עבור נגריות. "ניצב הוא מישהו שנוכח ביום הצילום, לא תמיד רואים אותו במלואו על המסך והוא אף פעם לא מדבר. אבל ברגע שהוא פותח את הפה ואומר מילה זה כבר נחשב ביט.
"מאז שאני ילד חלמתי להיות כוכב קולנוע, חיפשתי את החשיפה ואת האהבה של הקהל", הוא מסביר איך הגיע לתחום. "אבל האדם מתכנן ואלוהים צוחק, אז בתור פרס ניחומים לעצמי הלכתי לטייק 2, סוכנות שחקנים שמתמחה בליהוק ביטים, שהם שחקנים קטנים".
"תמיד הייתה לי חיבה לעולם הזה", מספרת שחר חתן (27) סטודנטית לתואר שני בכלכלת סביבה באוניברסיטה העברית. "השתחררתי מהצבא והתחלתי לעבוד במשרד של רואה חשבון. המעבר הזה מהאקשן של הצבא לעולם האפור של ראיית חשבון, גרם לי לרצות לעשות משהו שיכניס קצת עניין לשגרה שלי". וכך, בכל פעם כשהמלהקים חיפשו מראה ישראלי שובב, שחר ענתה על הדרישות ומצאה את עצמה מככבת בפרסומות לחלב, רשת בתי קפה ואפילו לחברת סיגריות. אולי רק כמה שניות, אבל עבורה - מספקות מאוד.
אצל רות בר-אור בת ה-78 חיידק הבמה התעורר בגיל מאוחר. בגיל 70 היא הופיעה לראשונה בהצגות שעסקו בשואה שעלו במסגרת פרויקט עירוני בגבעתיים. משם המשיכה לככב בסדרות ופרסומות – כשהשיא הוא כמובן לקבל שורה מלאה. "אני אוהבת את כל התפקידים", מספרת בר-אור. "גם אם זו ניצבות שאין צורך לשחק בה אלא רק להיות נוכחת. אני אומרת שאין תפקיד קטן, יש רק שחקן קטן".
בר-אור נהנית מכל רגע. גם אם בתוצאה הסופית רק המרפק שלה מככב, בלב - היא עדיין חולמת בגדול. "החלום שלי הוא להשתתף בסרט מהתחלה ועד הסוף. לא רק בקטעים. ייתכן שאם לא הייתי שורדת שואה, הייתי חיה חיים רגילים ובגיל צעיר מאוד פורצת למרקע ולבמה".
מכל התפקידים שלו עד היום מוריס כרים בן ה-80 מיפו נזכר דווקא בתגובות שהגיעו אחרי השניות הספורות שכיכב בסרטון שמציין 70 שנה למדינת ישראל. "אנשים ברחוב אמרו לי 'הנה, זה הבחור שעשה למדינה', וגם ערבים קיללו אותי". הוא משתף בחיוך.
ויש גם סיכון מקצועי בתפקיד: בירמן מספר איך אחרי שגילם אנס ב"בשידור חוקר" המשטרה סיפקה לו אישור מיוחד שמוכיח שהוא שחקן. האישור ניתן לו אחרי ששחקן שגילם תפקיד דומה, הוכה על ידי אנשים ברחוב שזיהו אותו בתור האנס מהטלוויזיה.
פרנסה גדולה אולי אין בזה, מודים כולם, אבל הסיפוק - גם אם מדובר בשניות בודדות - שווה הכל. "התשלום באמת מינימלי. אנחנו לפעמים משקיעים שעות ארוכות בישיבה בלי לעשות כלום", מספרת בר-אור. "אני מתביישת להגיד שאם היו לי תפקידים באמת מעניינים הייתי מוכנה לעשות את זה גם ללא תמורה. אני כל כך אוהבת את המדיה הזו ומוכנה רק להופיע, להופיע ועוד פעם להופיע".
