המחנכת ספדה בדמעות: "לא ידעתי שאפשר לאהוב ככה ילד"
ענבל בן נחום, מורתו של טימופיי אשוטיה שנפל אל מותו מצוק בבת ים, נפרדה ממנו כשהיא חנוקה מדמעות: "ביום ההולדת קנית לי רפאלו וקולה, ביום האישה הבאת פררו רושה. צחקתי שמרוב אהבה אקרא לילד שלי טימופיי"
ענבל בן נחום, מחנכת הכיתה של טימופיי אשוטיה שמת השבוע לאחר שנפל מצוק בחוף הים בבת ים, נפרדה ממנו בצהריים (שישי) בהלווייתו שנערכה בבית העלמין הנוצרי ביפו. בדברי הפרידה שהקריאה תיארה המורה את הקשר המיוחד שהתפתח בינה לבין תלמידה האהוב, על מחוותיו אליה ולחבריו ועל העתיד שצפתה לו.
"טימופיי שלי, אפרוח שלי. ילד של אהבה, ילד מלא שמחת חיים. אני כותבת לך, אולי לא כל כך מעכלת את מה שקרה", פתחה המחנכת את דבריה כשהיא חנוקה מדמעות.
"אני כותבת לך את המכתב הזה בחיוך, כי כשחושבים עליך אי אפשר שלא לחייך, ועם החיוך זולגות להן הדמעות. טימופיי שלי, כל האנשים שקרובים אליי מכירים את שמך, מכירים את הסיפורים שלך. אתה ילד שנכנס כל כך עמוק ללב, אני זוכרת שהגעת השנה באיחור כי חזרת מאוקראינה", סיפרה על היכרותם.
"הגעת אחר הצהריים ביום של אסיפת ההורים. אמא שלך הכירה בינינו והסתכלת עליי בפרצוף כזה רציני שדי הפחיד אותי. מהר מאוד הפחד הזה נעלם - והפך לאהבה כל כך חזקה אליך. לא ידעתי שאפשר לאהוב ככה ילד. במהלך השנה ראיתי איזה לב ענקי יש לך, איזו נשמה ענקית יש לך.
"כל ילדי הכיתה קיבלו ממני טופי. אתה חצית את הטופי שלך ונתת לחבר שאמרת לו 'אתה עוזר לי, אז מגיע לך עוד'. אני בטח לא מדייקת במילים שלך אבל זה המקרה. ביום ההולדת שלי דאגת לקנות לי רפאלו וקולה. אמרת לי שזה מה שאקבל ליום ההולדת ה-28 וליום ההולדת ה 29 תקנה לי לק. ביום האישה הבאתי לי פררו רושה. החמאת, חיבקת, אהבת, התמסרת.
"אתה ילד של אהבה. אתה ילד של שמחה, פתחת את ליבי למימדים עצומים. אתה כל כך מוכשר בריקוד, בספורט. כל כך אהבת לחקור ולהתנסות. ילד שובב, אנרגטי, מלא בחיים. כל כך אהבתי אותך שאפילו צחקתי עם המשפחה והחברות שלי שבסוף מרוב אהבה אליך אקרא לילד שלי טימופיי. אהבת את המשפחה שלך, את החברים שלך, את הסובבים אותך. אתה ילד של אהבה, אתה ילד של שמחה.
"אתה יודע מה הכי אהבתי? את היכולת המדהימה שלך לשנות מצבי רוח, גם בתוך כעס תמיד משהו הצחיק אותך, משהו שימח אותך. בכל דבר היה סיבה לצחוק ולשמחה. באותו יום בבית הספר נראית לי מאושר. השתתפת כל כך יפה. שבוע שעבר עשינו תחרות ריצה בכיתה וכמובן שזכית, אנרגטי שלי. אין לך מושג כמה הרחבת את ליבי, כמה נכנסת לליבי. לא חשבתי שאני מסוגלת לאהוב ככה. לימדת אותי כל כך הרבה. אתה חבר טוב, אתה ילד מדהים.
"זכינו בך, אפילו לקצת אבל זכינו בענק. ילד כמוך אי אפשר לשכוח! ילד כמוך לא מפספסים בסביבה. צפיתי לך עתיד מדהים, מלא בחברים, מלא בבחורות. הייתי מפליגה לפעמים במחשבות על איזה גבר תהיה. איזה ג'נטלמן, איזה כבוד תתן לאישה שלך. גם דיברת על העתיד ועל איך תפנק את האישה שלך. אין לי ספק שמילד כמוך היינו שומעים בענק בעתיד, תודה על השנה הזאת לצידך.
"אני אוהבת אותך בכל ליבי. אני מדמיינת אותך במחשבות שלי. את החיבוק החם והכל כל אוהב שלך. יש לי עוד כל כך הרבה מה לכתוב ומה להגיד לך. תנוח ילד מתוק שלי, למרות שאתה בטח מחייך, צוחק ורוקד לך במקום אחר. אני אוהבת אותך כל כך. אהבה לא של מורה וילד, אהבה של נפשות".
טימופיי למד בכיתה ג' בבית הספר גורדון בבת ים והותיר אחריו הורים ושני אחים: האח הגדול סרגיי בן 13 והאח הקטן דוד, פעוט בן שנתיים. עשרות בני משפחה, קרובים וחברים השתתפו בהלווייתו.
האסון אירע כשטימופיי הגיע שלשום לחוף סי-פאלאס כדי להשתתף במסיבת פרידה של החונך שלו, חניך בשבט צופי הים של בת ים, שעתיד להתגייס בקרוב לצה"ל. הוא נפל מגובה שמונה מטרים ופונה במצב אנוש לבית החולים וולפסון בחולון, שם נקבע מותו בתום מאמצי החייאה.
לפנייה לכתב/ת 
