שתף קטע נבחר

אב שחי בחו"ל ישלם מזונות עבור בנו בישראל

המחוזי קבע כי ישראלי שמגיע לארץ פעמיים בחודש כדי לבלות עם הילד ישלם גם 1,500 שקל מדי חודש לאם, שנאלצת לממן את רוב הוצאות בנה

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה בקשת רשות ערעור שהגישה אם לילד בן 10, וקבע כי אביו המתגורר בחו"ל ישלם עבורו מזונות זמניים עד להכרעה בתביעתה. בכך הפך השופט נפתלי שילה את החלטת בית המשפט למשפחה, שסבר כי בשלב זה אין לחייב את האב במזונות.

 

האם שייכת לדת השינטו היפנית ואילו האב יהודי-ישראלי. הם הכירו ב-2006 בארץ זרה (חסויה בפסק הדין), והתחתנו בנישואים אזרחיים. ב-2009 נולד בנם וב-2011 הם עברו להתגורר בישראל. ב-2016 חזר האב להתגורר בארץ שבה הכירו. כיום האם והבן מתגוררים בישראל, ופעמיים בחודש האב מגיע ארצה ולוקח את בנו לסוף שבוע. בין ההורים מתנהלים הליכים בנוגע למשמורת על בנם, המצריכים החלטה באיזו ארץ הוא יגדל.

 

במסגרת הליכים אלה מונתה פקידת סעד ומומחים מטעם בית המשפט על מנת לבדוק את מצבו הנפשי של הבן, שלטענת אימו מאיים בהתאבדות אם ייאלץ לשוב לארץ שממנה הוא בא. בנוסף להליכי משמורת הגישה האם באוקטובר 2018 תביעה לחיוב האב במזונות הבן, ובמקביל הגישה גם בקשה לפסיקת מזונות זמניים עד להכרעה בהליך.

 

היות שמדובר בבני זוג שאחד מהם אינו יהודי, הדין החל עליהם אינו הדין העברי, אלא חיוב המזונות חל על ההורים באופן שווה בשיעור יחסי להכנסותיהם ויכולתם הכלכלית, ובהתאם לזמנים שבהם הבן נמצא עם כל אחד מהם.

 

לפני כחצי שנה דחה בית המשפט לענייני משפחה את בקשת האם, אך הדגיש שמדובר בהחלטה זמנית. נקבע כי צורכי הילד עומדים על 2,550 שקל בחודש, האב משתכר 18 אלף שקל בחודש, ואילו האם משתכרת כ-6,000 שקל בחודש.

 

למרות פער זה, בית המשפט סבר כי ברקע הנסיבות החריגות, שבהן האב משלם כ-8,000 שקל בחודש על מנת להגיע ארצה ולשהות עם בנו כשישה ימים בכל חודש, יש לראות בהוצאות אלה חלק מצרכיו של הבן, ואין להטיל על האב חיוב נוסף בנסיבות שבהן האם אינה שרויה במצוקה כלכלית.

 

אלא שבעקבות פניית האם למחוזי קבע השופט שילה כי "הותרת הקטין ללא תשלום מזונות כלל, אינה עומדת בקנה אחד עם טובתו". לדבריו, אכן יש לקחת בחשבון את הכנסתו הפנויה של האב, אך אין מקום לפטור אותו ממזונות, במצב שבו כמעט כל נטל הטיפול והגידול על כתפי האם, גם אם הדבר גורם לו להוצאות נכבדות.

 

לאחר הפחתת הוצאות הנסיעה של האב לישראל, נמצא כי הכנסתו הפנויה עומדת על 10,000 שקל בחודש – הגבוהה בכשני שליש מהכנסת האם. הנתון השני החשוב הוא זמני השהות: הבן שוהה עם אביו כשישה ימים בחודש, כלומר שוהה עם אימו כ-80% מהחודש ועם האב כ-20% מהחודש.

 

בהתחשב בנתונים אלה – זמני השהות והפער בין הכנסות הצדדים לאחר ניכוי הוצאות הנסיעה והשהות של האב – קבע השופט שילה שהאב ישלם 1,500 שקל מזונות זמניים עבור בנו. המזונות ישולמו רטרואקטיבית החל מיום הגשת הבקשה למזונות זמניים ועד ה-10 בכל חודש. בנוסף, האב חויב לשלם לאם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד איתי רוזין, עו"ד יניב כהן
  • ב"כ הנתבע: עו"ד שי גולדנברג, עו"ד טל פריינטה
  • עו"ד זהר מימוני עוסק בדיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: אלון בלומברג, אייל הפקות
עו"ד זהר מימוני
צילום: אלון בלומברג, אייל הפקות
מומלצים