הנרקומן שהציל צעירים מפיגוע בחוף הצליח להשתקם
ב-20 ביוני 1997, עם פתיחת החופש הגדול, גנב מוטי אשכנזי תיק מאחד הרוחצים בחוף ירושלים. כשפתח אותו גילה לתדהמתו מטען חבלה והצליח למנוע אסון גדול. היום הוא מעביר סדנאות לבני נוער על גמילה מסמים. "אמרתי פה זה הסוף - או החיים או המוות"
עד לפני קצת יותר מ-22 שנה היה מוטי אשכנזי אימת המתרחצים בחופי תל אביב, וכשהיה מתקרב הפקחים היו מזהירים את הרוחצים מפני גניבות חפצים. ב-20 ביוני 1997, עם פתיחת החופש הגדול, יצא אשכנזי, אז נרקומן שהיה זקוק נואשות לסם, לעוד "יום עבודה", הפעם בחוף ירושלים. הוא מצא תיק, חטף אותו ורץ לרחוב גאולה הסמוך. כשפתח את התיק גילה לתדהמתו מטען חבלה. לאחר שהתעשת הזעיק את המשטרה ובכך מנע אסון גדול.
היום (יום א') התארח אשכנזי באולפן ynet ושחזר את היום הגורלי: "באותה תקופה הייתי במעצר בית. כוח עליון משך אותי לצאת החוצה ולחפש עוד תיק כדי לממן לי עוד מנת סמים ולהמשיך את היום. יצאתי לרוטינה היומית שלי בחוף הים. לצערי הרב הייתי פגע שם. הגעתי לחוף גורדון, ראיתי שהפיקוח שם עליי את העין וראו אותי שם אז המשכתי ללכת.
"בדרך כלל אני עולה לכיוון הכביש שלא יראו אותי בחוף הים אבל החלטתי להמשיך על החוף. הגעתי לחוף ירושלים, זה היה היום הראשון של החופש הגדול, היו שם אולי מאות תלמידים. באיזשהו שלב התיישבתי על הכיסא, לנקות את החול מהנעליים, שאם חס וחלילה המשטרה תתפוס אותי שלא יראו שהייתי בים. ואז מתוך איזה נס, מתוך אלפי תיקים שהיו בים, משך אותי תיק שעמד שם ליד עוד ערימת תיקים של איזה בית ספר".
-לא תיק חשוד?
"ממש לא. תיק נורמלי, זוג כפכפים, מגבת פרושה, צרור מפתחות זרוק. בן אדם שנכנס למים להתרטב, בדרך כלל הייתי מתצפת, מי שם את התיק ואז הייתי לוקח. פה לא ראיתי את הבן אדם ששם את התיק, למרות כל זה, למרות שיכול להיות שהייתי לוקח והבן אדם היה ליד, היה משהו יותר חזק ממני, שהניע אותי, אני גורר את התיק אליי, מחפש את הארנק. ואז אני מרגיש כל מיני מסמרים וחתיכות ברזל. לא הבנתי מה קורה פה, מי בא עם ברזלים ומסמרים לחוף הים? אני פותח את התיק, מרים קופסא, אני רואה שעון מחובר, שני כפתורים – ON ו-OFF. נורה אדומה נדלקת לי. נכנסתי לבלבול, לא הבנתי מה קורה".
-השנה היא 1997, שנת שיא בתקופת הפיגועים, אתה לא מבין מה זה?
"לא. אני הייתי בתוך העולם שלי, אז לא הבנתי. באיזשהו שלב, כבר בים, נפל לי האסימון שמשהו חריג ולא בסדר. משהו היה יותר חזק ממני שם, לקחתי את התיק עליי, הוצאתי אותו עד לרחוב גאולה, 200-300 מטר, שמתי במבנה נטוש ופתחתי שוב כדי לראות שאני לא הוזה. אחרי שהבנתי שזה אמיתי רצתי למלון 'סבוי'".
בשלב זה החליט אשכנזי להתקשר למשטרה, שלא ממש האמינה לסיפורו בהתחלה: "אני מתקשר למשטרה, אומר להם זה מוטי אשכנזי. אומרים לי אבל אתה במעצר בית, אני אומר תשמע, יש פה פצצה. אומר לי איזה שטויות אתה מדבר. עד שהשוטרים הגיעו, שמתי פחי זבל, 'צפרדעים' בכביש, לא נתתי למכוניות לעבור והרחקתי אנשים".
-הרגע הזה שינה לך את החיים?
"ברור. הרגע הזה הביא אותי לההחלטה להיגמל. אמרתי הנה, החיים והמוות היו לך בידיים, והכוח העליון נמצא איתך. זה הזמן, אחרי עשרות פעמים שניסיתי להיגמל ולא הצלחתי, כל פעם נפלתי שוב לסמים, אמרתי פה זה הסוף – או החיים, או המוות. במשטרה החליטו להפנות אותי למרכז גמילה, ביטלו את כל התיקים שהיו לי. נתנו אזהרה, אמרו שאם לא אצליח ישימו אותי בכלא, ושאצא לחיים וארוויח את החיים שלי ביושר. תודה לאל היום אני כבר 22 שנה נקי".
-מה אתה עושה היום?
"אני עובד על הרצאות בנושא השימוש בסמים, איך נכנסים לסמים, מה קורה, וההתמודדות שאחר כך. הרבה אנשים חושבים שהנה הוא נגמל, ופה נפתרה הבעיה. למעשה הבעיות רק מתחילות אחרי שבן אדם נגמל ועולה על דרך חיים, את כל הקשיים וההתמודדות הזאת".
לפנייה לכתב/ת 
