ביקורת על עסקת המאה: "כלום לא ייצא מוועידת בחריין"
ההצעה לשגשוג כלכלי לפלסטינים, שדוחים אותה מכל וכל, מתקבלת בקרירות גם על ידי מומחים ובכירים לשעבר במערכת הביטחון. חלק מצביעים על היעדר התייחסות להסכם עתידי כמכשול המרכזי, אחרים על הניתוק בין עזה לרשות. "מדינות וחברות לא ישקיעו בלי הרקע הפוליטי מסביב"
מומחים ובכירים לשעבר מותחים ביקורת חריפה על החלק הכלכלי של תוכנית השלום של ממשל טראמפ, אשר יוצג בסדנה הכלכלית שתיפתח מחר (יום ג') בבירת בחריין, מנאמה.
כאן לא תוקם בקרוב ריביירה. פרשנות
ד"ר נמרוד גורן, מנכ"ל מכון מיתווים, המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, מתח ביקורת על כך שההצעה האמריקנית, שזכתה לכינוי "עסקת המאה", מבטיחה לפלסטינים עתיד כלכלי טוב יותר – בלי להתייחס עדיין למרכיביו של הסדר קבע עתידי ולמימוש שאיפת הפלסטינים לעצמאות.
"האמריקנים מנסים לתמרץ את הפלסטינים לשלום, אך עושים זאת באופן שאינו יעיל", אמר גורן. "החלק הכלכלי של תוכנית טראמפ מציג חזון של שגשוג לפלסטינים, וככזה אמור להדגיש את התועלת משיתוף פעולה עם ממשל טראמפ. ואולם, אם המטרה היא לייצר תמריץ לשלום עבור הפלסטינים באמצעות רווח כלכלי, זו אינה הדרך הנכונה לעשות כן. תמריץ בינלאומי יעיל לקידום שלום צריך להיות קשור ישירות לפתרון המדיני של הסכסוך ולתת מענה לצרכים החברתיים המרכזיים של הצד לו מוצע התמריץ", הוסיף גורן.
"כך נעשה בתמריצים אחרים, דוגמת יוזמת השלום הערבית וערבויות הביטחון שגיבש ממשל אובמה לפתרון שתי המדינות. במקרים אלו, הבטחות לגבי פירות השלום ושרטוט תמונת מציאות מפתה לעידן שאחרי הסכסוך נעשו תוך הדגשת פתרון המדיני הדרוש", אמר עוד.
גורן הזכיר את ההתנגדות העזה של הפלסטינים לתוכנית האמריקנית, אותה מקדם יועצו הבכיר וחתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, ולהודעת ההחרמה שלהם את הוועידה בבחריין. לדבריו, היא מוצגת לאחר שנתיים שבהן פעל ממשל טראמפ "לקעקע את ההנהגה הפלסטינית ולתמוך במעשיו ומהלכיו של נתניהו".
לפיכך, טוען גורן, "ההצעה האמריקנית מצטיירת בעיני הפלסטינים כניסיון שוחד משפיל, שמנסה לגרום להם לוותר על שאיפותיהם הלאומיות תמורת סכום גדול של דולרים. זה צפוי להגביר את העוינות הפלסטינית כלפי האמריקנים, במקום לעודד דיאלוג ומשא ומתן לשלום".
גם ראש אמ"ן לשעבר, האלוף במיל' אהרן זאבי-פרקש, מתח על התוכנית ביקורת חריפה. "אני מאמין שלא ייצא דבר מהוועידה בבחריין. התוכנית לחיבור יהודה ושומרון לעזה נכונה ללפני שנים, היא לא משקפת את הבידוד בין עזה לרשות הפלסטינית", אמר זאבי.
"אני לא רואה סיכוי שהוועידה הזאת תוביל לפתרון", הוסיף. "אם יש משהו משותף בצורה ברורה למה שקורה בבחריין ובמפרץ, זו תפיסת העולם של הנשיא האמריקני - שמה שיכול להזיז דברים בעולם זה שגשוג כלכלי".
שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, דן שפירו, לא מאמין גם הוא בהצלחת הוועידה. "דבר לא ייצא מכנס כלכלי שלא קשור לאף תוכנית פוליטית. גם מדינות שיכולות להעניק סיוע כלכלי וחברות מהמגזר הפרטי לא יסכימו להשקיע בתוכנית כלכלית אם הם לא יודעים מה הוא הרקע הפוליטי סביב התוכנית הכלכלית. אז הם החליטו להתחיל עם הכנס בבחריין ובגלל הבחירות בישראל הם לא יכולים לקדם את התוכנית הפוליטית, לפחות עד נובמבר".
שפירו הוסיף כי אינו סבור שהוועידה תגרום לאפקט שלילי דווקא, "אבל יצטרכו לארגן כנס נוסף, יותר קרוב להצגת התוכנית הפוליטית. הבעיה בתוכנית הכלכלית היא שאם אתה אומר לחברה פרטית או מדינה זרה 'בואי תשקיעי בתוכנית שלנו' – והצד שאמור להרוויח מזה דוחה אותה ב-100% – הן לא ישקיעו", הוסיף.
"עד עכשיו האמריקנים לא אמרו מה המטרה של התוכנית, אם זה מדינה פלסטינית, שתי מדינות, אוטונומיה. זה גורם לחוסר אמון בתוכנית הכלכלית לבדה. אני מניח ש-15-12 מדינות ערביות יישבו סביב שולחן בבחריין ויתארו את הרקע הפוליטי שהן רוצות שיהיה מאחורי כל ההצעות הכלכליות שידברו עליהן".
יצחק גל, מומחה לכלכלת המזרח התיכון ועמית מדיניות במכון מיתווים, אמר כי מבחינת ההיבט הכלכלי עצמו, למתווה האמריקני "פוטנציאל מצוין עבור הכלכלה הפלסטינית. היקף ההשקעה הכספית נראה סביר ולא מופרך". הוא ציין ארבע נקודות מפתח שבלעדיהן, לדבריו, לא יהיה ניתן לממש את המתווה: "צעדים משלימים בתחום המדיניות והמשטר הכלכלי; מעורבות בינלאומית ובין-ערבית חזקה במימוש (יחד עם הרשות הפלסטינית; שילוב ישראל במימוש כגורם מאפשר (אישורים והסרת חסמים); ומנגנוני יישום".
התוכנית: תרומות בסך 50 מיליארד דולר
טרם פתיחת הוועידה השבוע בבחריין, חשף הבית הלבן את החלק הכלכלי של "עסקת המאה". לפי התוכנית, יגויסו תרומות בסך 50 מיליארד דולר ממדינות ומשקיעים, כש-28 מיליארד מתוכם יועברו לרשות הפלסטינית ולרצועת עזה; 7.5 מיליארד יועברו לירדן, 9 מיליארד למצרים ו-6 מיליארד ללבנון.
התוכנית תכלול 179 פרויקטים עסקיים ופרויקטים העוסקים בשיפור תשתיות. יותר ממחצית סכום התרומות, 28 מיליארד דולר, ישמש למימון פרויקטים בשטחי הרשות הפלסטינית לאורך 10 שנים, כששאר הסכום ישמש לפרויקטים במצרים, לבנון וירדן. חלק מהפרויקטים יהיו בחצי האי הסיני, כשההשקעות יכולות לשפר את חיי תושבי עזה הסמוכה.
במסגרת ההשקעה בשיפור התשתיות צפוי שדרוג של קווי החשמל ממצרים לרצועת עזה, במטרה להגביר את זרימת החשמל לרצועה. בנוסף, התוכנית קוראת למציאת שימושים טובים יותר לאזורי תעשייה מצריים בניסיון לעודד את המסחר בין עזה, מצרים, הגדה המערבית וישראל. התכונית מציעה גם תמיכה בהרחבת הנמל בסואץ והגדלת התמריצים הכלכליים למה שהגדר כ"חממת סחר" באזור תעלת סואץ.
אתמול התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו להצעה האמריקנית, ואמר כי "נשמע אותה באופן הוגן ופתוח". בסיור שערך בבקעת הירדן עם היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן ג'ון בולטון, אמר לו נתניהו כי "בכל הסכם שלום עתידי עמדתנו תהיה שנוכחותה של ישראל כאן חייבת להימשך - למען ביטחונה של ישראל, ולמען ביטחון כולם". הוא תקף גם את הפלסטינים, שכאמור שוללים את התוכנית ואת הוועידה. "אינני יכול להבין איך הפלסטינים שללו את התוכנית לפני שאפילו שמעו מה יש בה".
לפנייה לכתב/ת 
