אושר הקיצוץ. חיים כץ: רוצים שנחזיר ילדות לזנות?
השרים אישרו קיצוץ בסך 1.23 מיליארד שקל, שאותו כינה "קשה". שר האוצר כחלון ביקש תמיכה מהשרים: "הבחירות עולות הון, אבל זה המצב. זה קיצוץ לא סימפטי". שר הרווחה חיים כץ והשר לביטחון פנים ארדן הצביעו נגד
שרים בממשלה החריפה את המתקפה נגד הקיצוץ הרוחבי - אבל בישיבה עצמה הם אישרו אותו. השרים אישרו היום (ב') הפחתה בסך 1.234 מיליארד שקל מתקציבי משרדי הממשלה לטובת מימון פרויקט ביטחוני, סבסוד הצהרונים לשנת הלימודים וטיפול בנפגעי השריפה במבוא מודיעים. הקיצוץ יחול על כל משרדי הממשלה. השר לביטחון פנים גלעד ארדן השאיר פתק "נגד" ויצא מהישיבה, וגם שר העבודה והרווחה חיים כץ הצביע נגד. בעקבות התרעמות השרים, נאמר להם כי הם יוכלו לקבוע מהיכן לקצץ במשרדיהם.
לפני פתיחת ישיבת הממשלה, הביע השר חיים כץ את התנגדותו הנחרצת לקיצוץ: "הממשלה רוצה לקצץ בתוכניות שעמלנו ועבדנו עליהם. הצלנו ילדות מזנות, אולי נשלח אותן בחזרה? אני מקווה שהממשלה תתעשת ותחזיר את התקציבים האלה". בישיבה עצמה אמר: "הקיר יותר חשוב מילדים במצוקה או מ-187 אלף אזרחים ותיקים שחיים מתחת לקו העוני? לא יכול להיות שפקידים שלא מבינים מה קורה במשרדים מחליטים מאיפה לקצץ ופוגעים האוכלוסיות מוחלשות. מאחר ולא הסכמתי להיות הפודל של פקידי האוצר בעניין עצמאות הביטוח הלאומי הם לקחו את העובדים במשרד כבני ערובה".
השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שהודיע אתמול שיצביע נגד הקיצוץ הרוחבי, הסביר זאת היום באומרו כי "הקיצוץ נועד עקרונית לממן פרויקט ביטחוני, אבל הקיצוץ בביטחון הפנים עומד לפגוע פגיעה קשה באזרחי ישראל ולכן אתנגד. אם היא תאושר כל הפרוקטים של המשרד ייפסקו באותו רגע. כמו למשל הפסקת ביטחון ירושלים, ביטול משמרות זה"ב, ביטול הקמת תחנות ביישובים ערביים והקפאת הצטיידות במצלמות גוף לשוטרים".
השרים הודיעו על התנגדותם חרף העובדה שמצב הגירעון קשה וראש הממשלה בנימין נתניהו מגבה את שר האוצר משה כחלון בתוכנית הקיצוצים שלו. בפתח הישיבה אמר כחלון כי "כלכלת ישראל חזקה בזכות ניהול אחראי. יש האטה בשוק הגלובלי וזה גרם לירידה בהכנסות המדינה. הבחירות עולות הון עתק, אבל זה המצב. מה שיכולתי להקל על המשק עשינו. כעת אנחנו בקיצוץ. אני מצפה מחבריי בממשלה לתמוך בקיצוץ. זה קיצוץ של למעלה ממיליארד שקלים, הוא לא סימפטי ונעים".
אחריו התייחס נתניהו לקיצוץ: "נביא היום שורה של החלטות תקציביות. נביא רבע מיליארד שקל כדי שפרויקט הצהרונים לא ייעצר. בנוסף לכך נביא תקציב של כמה עשרות מיליוני שקלים לבתים שעלו באש. קיצוצים זה דבר קשה. אף אחד לא רוצה לעשות את זה. אני מבין את השרים שבמשרדיהם נעשים הקיצוצים, אבל זה מה שנדרש. אנחנו חייבים לדאוג לסדר העדיפויות. עם כל שנותיי תמיד עולה אותה השאלה מה סדר העדיפויות. נצטרך להתמודד עם הקשיים הללו. בזה נמדדת מנהיגות ובזה נמדדת אחריות".
במשטרה, הכפופה למשרדו של ארדן, הזהירו מוקדם יותר כי אם יאושר הקיצוץ של 400 מיליון שקלים בתקציבה במסגרת הקיצוץ הרוחבי - תיפגע יכולתה לעמוד בהתחייבויות והיא אף עלולה לשלם ריבית פיגורים וקנסות. הם הזהירו כי פרט לפרויקטים שהזכיר ארדן, תיאלץ המשטרה לסגור את פלוגת מג"ב המאבטחת את השגרירויות והנציגויות הזרות. בנוסף לאלה תבוטל התוכנית להקים את מרחב אילת במשטרה.
יו"ר ועד עובדי משרד הרווחה מזל גולן פירטה את השירותים שצפויים להיפגע, בהם בין היתר חקירות ילדים וחקירות מיוחדות במקרים של אלימות מינית והתעללות, מעונות לבני נוער בסיכון, שירותי המבחן למבוגרים ולנוער, יחידות הסיוע לבני זוג מתגרשים ומערך הפיקוח על מסגרות חוץ ביתיות.
גם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הבהיר כי הוא מתנגד לקיצוץ ולהשלכותיו על מערכת הבריאות: "מדובר בפגיעה בציבור החולים ואני נגד כל יוזמה לקצץ בבריאות". ליצמן הוסיף כי באופן כללי על שרי הממשלה להחליט על סעיפי הקיצוץ במשרדם ולא משרד האוצר.
יו"ר כחול לבן בני גנץ התייחס לקיצוץ במהלך ישיבת הסיעה של מפלגתו, והשתלח בנתניהו: "נתניהו מפקיר שנים את כלכלת ישראל. בממשלה האחרונה הגענו לשיאים חדשים - גירעון של שנים. הפקרות כלכלית שנועדה להצלת נתניהו מהנתיב המשפטי. ביבי, הציבור אינו מטומטם, הוא אינו חסר דעת והוא אינו מוכן לשלם- אתה תשלם בקלפי".
משרד האוצר הגיש לפני כשבועיים לממשלה שורה של צעדים וקיצוצים של 3.25 מיליארד שקל שנועדו לרסן מעט את הגירעון שיצא משליטה. על פי תחזיות האוצר הגירעון היה מגיע בשנה הבאה ל-4% וכעת בעקבות קיצוץ רוחבי והעלאות מיסים צפוי לעמוד על 3.8%.
כבר בתקציב 2019 יתבצע קיצוץ רוחבי של 1.15 מיליארד שקל ברובו עבור מערכת הביטחון שתקבל 800 מיליון שקל ו-350 מיליון שקל לממן את תוכנית הצהרונים שמראש תוקצבה רק לשנת הלימודים הנוכחית. מאחר ומדובר בקיצוץ שבבסיס התקציב, הכסף שיילקח ממשרדי הממשלה לא יחזור אליהם בשנים הבאות. ב-2020 הוא אמור לממן את תוכנית הצהרונים (שמוערכת ב-900 מיליון שקל) ולצמצום הגירעון. אולם גורמים באוצר מדגישים כי מעבר ל-2020 אין מימון לתוכנית הצהרונים, ואם תרצה הממשלה להפוך את התוכנית לקבועה יהיה עליה למצוא מקור תקציבי.
בעוד שהכוונה המקורית של האוצר היתה להביא לקיצוץ גבוה יותר כבר השנה, המהלך לא זכה לתמיכת הפוליטיקאים. באוצר מדגישים כי המהלכים לא באים לפתור את הבעיות התקציביות אלא רק לצמצם אותן. וכי הפתרון, שיכלול ככל הנראה קיצוצים והכבדות מיסים נוספים, יצטרך להגיע מהממשלה הבאה עם גיבוש תקציב 2020.
לפנייה לכתב/ת 
