שתף קטע נבחר
 

שיא השיאים מבית מדרשו של נתניהו

עומק הזלזול בכללים הדמוקרטיים חצה מזמן את הגבולות. בנימין נתניהו משחק בכלים שניתנו בידיו כיו"ר הליכוד וכרה"מ כאילו היו צעצועיו האישיים

 

ישיבת ממשלה (צילום: EPA)
בנימין נתניהו(צילום: EPA)

אי שם למעלה בצמרת, על כוכב אחר, יושב לו מנהיג ציני, מנוכר, שאין כל קשר בין מה שהוא אומר, נואם ומבטיח בלהט לבין מה שהוא עושה בפועל. במחשכים. מאחורי גבם של קהל אוהדיו, מצביעיו ונתיניו. אבל בנימין נתניהו לא פועל לבדו. כמה שרים ונבחרים מסייעים לו במרץ רב. וזאת לפחות עד שיסור חינם. רק תשאלו את השר המתפטר איוב קרא, או כל אחד אחר שנתניהו חשב שעשוי להוות איום על שלטונו, ראו משה כחלון, גדעון סער ועוד.

 

 

מאז נודעו תוצאות הבחירות, שאותן הקדים לצרכיו הפרטיים, נתניהו לא היסס לנקוט כל צעד אפשרי כדי להרכיב קואליציה. בכל מחיר. הרי ממשלה, משאת נפשו, יכולה הייתה להעביר את חוק החסינות ופסקת התגברות מורחבת, בדיוק כפי שרצה כדי לחלץ עצמו משימוע ואולי מכתבי אישום. אז מה אם הבטיח במשך תקופה ארוכה שהוא מייחל לשימוע שבו יוכח כדבריו "שלא היה כלום כי אין כלום". אז אמר. עכשיו, כשחלפו הבחירות, הוא עשה כל תעלול אפשרי כדי להימנע מקבלת חומרי החקירות.

 

נכון, עדיין עומדת לו חזקת החפות, אבל כדי להוכיח את חפותו ניתן היה לצפות ממנו שיעשה הכול, ממש הכול, כדי לנצל אפשרות זאת ולא להתחמק ממנה בתואנות שעורכי דינו לא קיבלו את שכרם ותירוצים אחרים.

 

כאשר ראה את אביגדור ליברמן מתרחק מהקואליציה ומשאיר אותו ללא רוב בכנסת, ולאחר שניסה בכל דרך לשכנע ח"כים מכחול לבן לערוק, הפר נתניהו גם את חוקת הליכוד וצירף את כולנו של כחלון על ידי הצבעה במזכירות הליכוד, אף שהחוקה קובעת שהחלטה כזו דינה להתקבל במרכז המפלגה בלבד.

 

נו, טוב, אם שר המשפטים המקורב-החדש-הזמני קובע שלא חייבים לציית לכל פסיקות בג"ץ (הוא אמנם חזר בו לאחר מכן, וטוב שכך), מה לנו ולחוקת הליכוד? את מי היא מחייבת? בית הדין העליון של הליכוד פסק ברוב דעות שזה תקין תוך פלפולי פלפולים שיש למנוע את שלטון השמאל. מנחם בגין לא היה קונה את זה.

 

ואז התפנו נתניהו ואנשי שלומו לסדרות של מו"מ מזורז: הציעו עולם ומלואו למפלגת העבודה. תיקים בכירים לאבי גבאי, טל רוסו, שלי יחימוביץ' וסתיו שפיר - תוך ויתור על כל עיקרון של הליכוד; משא ומתן עם גנץ ואנשיו לאחדות, שכפי הנראה לא נדחה על הסף ורק התנגדותו של יאיר לפיד היא שמנעה אותו. וכדי לא להחזיר את המנדט לנשיא - אפילו דווח כי התקיים מו"מ עם הח"כים הערבים. שומו שמיים. מי שהאשים את גנץ שילך עם הח"כים הערבים - עושה איתם עסקאות אפלות ורוקח איתם מרקחות בסתר פעמיים: פעם ראשונה כדי להבטיח רוב לפיזור הכנסת, ופעם שנייה לבחירת מבקר המדינה.

 

אז ביבי או טיבי? גם ביבי וגם טיבי מתברר. ועכשיו, שיא השיאים מבית מדרש נתניהו וחבורתו: בוחנים איך לבטל את הבחירות מועד ב' ב-17 בספטמבר. כי הרי מי צריך עוד בחירות? לשם מה הבזבוז? רק אתמול החליטה הממשלה על קיצוץ רוחבי "קטן" של מיליארד ורבע שקל — מתוכו כ-80 מיליון מהחינוך.

 

עומק הזלזול בכלים ובכללים הדמוקרטיים חצה מזמן את הגבולות. נתניהו משחק בכלים שניתנו בידיו כיו"ר הליכוד וכראש הממשלה כאילו היו צעצועיו האישיים, ונושא את שמות אבותיו הרוחניים לשווא.

 

יש בחירות. יש עוד בחירות. אין בחירות. אולי יש בחירות. חם. יוני 2019. עושים צחוק. מהחוק. ומכולנו.

 

  • לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות ערוץ הכנסת
לימור לבנת
באדיבות ערוץ הכנסת
מומלצים