בכיר לשעבר בפרקליטות הצבאית: "היו חורים גדולים משפורסם, רשלנות דרמטית"
פרשת אונס הילדה: למרות שחרורו, רשמית מחמוד קטוסה עדיין חשוד מרכזי בתיק. אבל העובדה כי שב"כ עדיין לא התבקש לסייע, יכולה להצביע גם על כך שהתוקף לא היה פלסטיני. סגן הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר: "נדיר מאוד שמבטלים כתבי אישום"
שב"כ עדיין מחוץ לתמונה בפרשת אונס בת ה-7 : למרות שהחזרה מכתב האישום, כך טענו בצה"ל ובמשטרה, תאפשר את מיצוי כל כיווני החקירה, נראה כי גם כעת, לאחר שבוטל כתב האישום נגד מחמוד קטוסה, הראיות בתיק מצביעות על כך שהילדה עברה תקיפה מינית חמורה. סגן הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, אל"מ במיל' אילן כץ, אמר הערב (ג') ל-ynet כי "הייתה רשלנות דרמטית של המשטרה ושל התביעה הצבאית, וניתן להבין זאת גם מכך שקטוסה שוחרר ללא כל תנאי. היו בתיק חורים גדולים יותר ממה שפורסם".
רשמית, קטוסה הוא עדיין חשוד מרכזי בפרשה. יחד עם זאת, גם לאחר ההחלטה הדרמטית, השב"כ עדיין לא התבקש לסייע בחקירה או להיות מעורב בה בצורה כזו או אחרת, ללא קשר לסוגיית המניע, לאומני או פלילי. הדבר יכול להעיד כי לא רק שהאשמה נגד קטוסה קרסה, אלא גם כי הזהות הערבית של שלושת תוקפי הילדה, לפי עדותה (האנס והשניים הנוספים שלדבריה אחזו בה, וכלל לא נעצרו עד היום) - נחלשה.
למרות שלשב"כ יש יכולות מבצעיות, טכנולוגיות ואנושיות אדירות וכמעט בלתי מוגבלות במרחבים הפלסטינים ביהודה ושומרון ובפרט באזור בו קרתה הפרשה, גם כעת גורמיו, ששולטים מודיעינית בשטח, לא התבקשו לסייע או לברר האם מאז שהתפוצצה הפרשה יש פלסטיני מהאזור שנעלם, או לפחות האם קיים רחש ושמועות לגבי חשוד פלסטיני אחר, שאולי היה זה שתקף את הילדה.
חוסר המעורבות של שב"כ בפרשה, גם כעת, חרף הפצרות פומביות של בכירים בממשלה, בהם של השר לביטחון פנים גלעד ארדן שקרא לשב"כ לחקור את המקרה, מרחיקה לפי שעה את הסיכוי שאכן היא הותקפה על ידי פלסטיני.
בתיק לא הייתה ראיית זהב שתוביל לכתב אישום
על דבר אחד אין חולק: המשך הטיפול בחקירה וההחלטות שייקבעו בהמשכה יזכו לליווי צמוד של בכירי הפרקליטות הצבאית, בהם של התובע הצבאי הראשי ושל הפרקליט הצבאי הראשי בעצמו, אלוף שרון אפק. העובדה כי הפרשה המורכבת לא הובאה לפתחם של השניים כבר בראשיתה, בעיקר לאור המורכבויות והקשיים שבתיק, תהווה בסיס מרכזי להפקת הלקחים במעלה הדרך.
בכירים בפרקליטות הצבאית, שכאמור לא היו מודעים לכתב האישום לאחר שהוגש, לא הרגישו בנוח, בלשון המעטה, שתיק שלם וכה חמור נשען על ראיה אחת מרכזית: עדות של ילדה בת 7, ללא ראיות מדעיות או דיגיטליות אחרות, כמו די.אן.איי, איכוני טלפונים ניידים, צילומי מצלמות אבטחה ואף לא עדויות ראיה לחטיפה אלימה ורגלית של ילדה קטנה, באמצע היום, במרכזו של ישוב. בתיק לא היה למעשה ראיית זהב שתנעץ את החשדות לכדי כתב אישום ממשי, וחרף הניסיון של התובע ומפקדו, ששקול למעל עשור של עריכת דין, נראה שההחלטה הייתה שגויה ונמהרת, או לכל הפחות חסרה בהתייעצות עם בכירים יותר במערכת.
תיקים שמסתיימים במוות מובאים קטגורית להכרעת הפרקליט הצבאי הראשי, אך במקרה הזה, לאור המדיניות שהייתה נהוגה עד היום, ההסתפקות היא בקצין צעיר שמשמש כתובע בתיק, תחת פיקוח ואישור של הממונה עליו, פרקליט צבאי בדרגת סגן אלוף, שמקביל לפרקליט מחוזי באזרחות.
כך או כך, דיונים והכרעות בתיקים מאין אלה, שהעבירה בהן היא אונס, מהחמורות בספר החוקים, לא הובאו לרוב אל מחוץ לכתלי יחידת הפרקליטות הצבאית באיו"ש, אלמנט שעשוי כאמור להשתנות לאור תהליך הפקת הלקחים בתוך הפרקליטות הצבאית ובממשקים עם משטרת מחוז ש"י, לאחר סיום חקירת הפרשה.
בשלב זה אין חשד קונקרטי כלפי חשוד פוטנציאלי אחר, והסיבה העיקרית לביטול האישום נעוצה בראיות חדשות, מהימים האחרונים, שהחלישו עד כדי הפרכה את המעורבות הנטענת של קטוסה במעשה.
"ניתן להבין את גודל הרשלנות מכך שקטוסה שוחרר ללא תנאים"
סגן הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, אל"מ במיל' אילן כץ, ששימש כתובע צבאי בשטחים במספר תפקידים, הסביר בשיחה עם ynet כי לא היה הכרח מראש להביא את התיק להכרעה או להתייעצות עם הפרקליט הצבאי הראשי. לדבריו, "גם מקרי התאבדויות של חיילים מגיעים קטגורית לפרקליט הצבאי הראשי, אבל רק כדי שיחתום על חוות הדעת לגביהם. ניתן להסתפק בהתייעצות עם התובע הצבאי הראשי.
יש ביהודה ושומרון פרקליט צבאי מחוזי בדרגת סגן אלוף, שאמור להיות מספיק רציני כדי לפקח על חקירה מורכבת. במקרה הזה הייתה רשלנות דרמטית של המשטרה ושל התביעה הצבאית, וניתן להבין זאת גם מכך שקטוסה שוחרר ללא כל תנאי. יכלו הרי להמשיך את כתב האישום, ולשחררו בערבות. זה אומר שהחורים בחקירה הם הרבה יותר גדולים ממה שפורסם".
לדברי כץ, בתיק מעין זה ניתן להישען בעיקר על עדות הקורבן, כפי שעשו תחילה בתביעה הצבאית בפרשה הנוכחית: "בדרך כלל בתיקי אונס של קטינים מתבססים על עדות המותקפת או המותקף, באמצעות חוקר הנוער, כעדות מרכזית בתיק". באשר לעובדה שהתובעים והשופטים בפרשת קטוסה היו קצינים צעירים, כבני 30-25, ובהתאם דלי ניסיון (התובע סרן ושופט המעצרים היה רב סרן), הסביר כץ: "בתור סרן הגשתי כתבי אישום נגד מחבלים על רצח חיילים, כשהייתי ממונה על התביעה הצבאית באזור שכם.
"כך בנויה המערכת. יחד עם זאת, לפרקליט איו"ש, שמפקד על התובעים, אין 20 תיקים כאלה חריגים בשנה, ולכן היה עליו לפקח טוב יותר על המשטרה. נדיר מאוד שמבטלים כתב אישום. הבעיה הייתה שהמקרה נחקר על ידי תחנה מקומית ולא על ידי היחידה המרכזית של המחוז. בדרך כלל חוקרי משטרה ביהודה ושומרון מקבלים חומר לעוס מהשב"כ ו'מלבינים' אותו, אבל פה לא הייתה מעורבות שב"כ כי התיק היה פלילי".
לפנייה לכתב/ת 
