מאחורי העסקה שמציע פוטין לנתניהו ולטראמפ
המפגש המשולש בירושלים מצטלם יפה מאוד לרה"מ, אבל חשוב בעיקר לרוסים - שרוצים לסדר עניינים בסוריה וצריכים את ארה"ב. איך אמורים האיראנים למלא את חלקם בעסקה? | פרשנות
הרוסים הם שיזמו את הפגישה שהתקיימה אתמול בירושלים בין היועצים לביטחון לאומי של ארה"ב, רוסיה וישראל. הנשיא ולדימיר פוטין הציע לראש הממשלה בנימין נתניהו לקיים את המפגש יוצא הדופן כאשר נתניהו בא אליו למוסקבה בתחילת אפריל להודות לו על איתור גופתו של זכריה באומל ז"ל ועל הבאתה לקבר ישראל. עבור נתניהו זו הייתה הזדמנות פז להדק את קשריו עם הקרמלין ובעיקר להפגין ערב הבחירות את יכולותיו וכישוריו כמדינאי בינלאומי.
פוטין ראה במפגש עם ראש ממשלת ישראל הזדמנות חשובה לרתום את נתניהו, ואת קשריו הטובים עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, למאמצי היוזמה הרוסית להסדרה פוליטית שתשים קץ למלחמת האזרחים בסוריה ותשליט את בשאר אסד על מלוא שטחה של ארצו.
המלחמה בסוריה ירדה אמנם מהכותרות בתקשורת הבינלאומית, אבל היא נמשכת ומדממת, וכל עוד אסד אינו שולט בכל המדינה, נאלצת רוסיה לסייע לו ולצבאו על חשבון קופת האוצר הרוסי שנמצאת בקשיים לא מבוטלים. בגדול - אסד לא שולט עדיין באזור אידליב שבו מתבצרים הג'יהאדיסטים הסונים הקרובים לאל-קאעידה, ובאזור שממזרח לנהר הפרת.
מה שמציק לא פחות לקרמלין: רוסיה אינה יכולה לבסס את אחיזתה האסטרטגית בסוריה ולהפיק רווחים כלכליים משיקומה של המדינה ההרוסה (זכיונות לניצול נפט, פוספטים ושיקום תשתיות מים, חשמל ודיור).
כרגע מתנהלים שני תהליכים להסדרה בסוריה: האחד בז'נבה בחסות האו"ם, שלו שותפות מדינות אירופיות, ערביות ואסייתיות וכמובן גם ארה"ב; האחר באסטנה בירת קזחסטן, שאותו רוסיה יזמה ומובילה ובו משתתפות איראן וסוריה, אך לא ארה"ב. שני התהליכים תקועים מסיבות רבות ושונות ואין סיכוי שיניבו פרי, ולכן למעשה יוזמת רוסיה תהליך שלישי - עוקף שולחנות הדיונים - שבו היא מנסה להגיע לתוצאה הרצויה לה. זה אמור לקרות בזחילה - הסדרים אזוריים חלקיים עם כל הגורמים המקומיים והחיצוניים המעורבים בלחימה בסוריה, עד שאסד יוכל לפרוש את שלטונו על כל סוריה.
ארה"ב שולטת במזרח ובצפון מזרח סוריה - ממזרח לנהר הפרת - באמצעות כ-400 חיילים שהיא מחזיקה שם ובעיקר באמצעות הכוחות הכורדיים והערבים הנאמנים לה (SDF, כוחות ההגנה הסוריים). הכוח המשולב הזה הביס את דאעש אבל עדיין נלחם שם כדי להביס ולמנוע השתקמות שרידי דאעש באזור. אסד והרוסים לוטשים עיניים לאזור זה, שהוא כרבע משטחה של סוריה, ובו נמצאים עיקר שדות הנפט והפוספטים.
בעיה נוספת שעליה צריכים הרוסים להתגבר היא מי ישלם עבור שיקום סוריה, שרוסיה אמורה להרוויח ממנו. טראמפ כבר אמר שהוא אינו מוכן לשלם, הסעודים מוכנים להכניס יד לכיס - אבל לא יעשו זאת בלי אישור מארה"ב להסכים לשלטונו של אסד בחסות רוסית, וכך גם מדינות נוספות.
הדיל הסורי
אשר לנו - ישראל אינה יכולה לסייע לרוסים להשיג הסדרה בסוריה אלא בעקיפין. על ידי הסכמה שבשתיקה שאסד יפרוש את ריבונותו על דרום סוריה ורמת הגולן הסורית, ועל ידי הימנעות ככל האפשר מתקיפות של מתקנים ופרויקטים צבאיים של משמרות המהפכה האיראניים.
כוח קודס של משמרות המהפכה ממשיך לנסות להתבסס בסוריה כדי להקים חזית נגד ישראל, נוספת על זו של חיזבאללה בלבנון. התקיפות הישראליות והתגובות עליהן של האיראנים ושל צבאו של אסד, המותח כעת שרירים מולנו, עלולות, להערכת הרוסים, להביא למלחמה בין ישראל לסוריה שתשים לאל את כל מאמצי ההסדרה שהם עמלים עליהם.
נתניהו ומערכת הביטחון מסכימים בעיקרון לקבל את דרישת הרוסים אבל דורשים בתמורה להימנעות מהתערבות צבאית שהרוסים יוציאו את הכוחות האיראניים ואת שלוחיהם מסוריה וכי אסד לא יתגרה בישראל.
זה לא סוף הדרישות/בקשות של פוטין: לישראל יש נכס נוסף שהרוסים רוצים לנצלו והיא ההשפעה שיש לנתניהו על טראמפ. פוטין מקווה לא רק שהאמריקנים יתנו אור ירוק לסעודים לממן את שיקום סוריה, אלא גם להביא את טראמפ להסיג את כוחותיו ממזרח לפרת ולאפשר לאסד לכבוש את האזור וגם את המובלעת הקטנה באזור טנף, ליד משולש הגבולות עיראק, ירדן וסוריה, שבו מחזיקים האמריקנים והבריטים בסיס אווירי התקוע לסורים ולאיראנים כעצם בגרונם - על הכביש הראשי מעיראק לדמשק וללבנון.
לפי כל ההערכות והסימנים שהצטברו בירושלים, פוטין מאמין שנתניהו יכול לשכנע את טראמפ לקבל עיסקה סיבובית שממנה ירוויחו כל הצדדים. פוטין הציע לנתניהו את מפגש היועצים לביטחון לאומי של רוסיה ישראל וארה"ב כדי להגיע למתווה של הסדרה חלקית שאלו מרכיביו הבסיסיים:
ארה"ב תכיר בלגיטימיות שלטון אסד, תפנה את מאחזיה בסוריה ותאשר לסעודים לממן ולהשתתף בשיקום סוריה. אולי אפילו תשתתף בעצמה, ועל ידי כך תשים קץ למלחמה ולגלי הפליטים שהיא שולחת לאירופה ולרחבי העולם. צבא אסד וחיל האוויר הרוסי ינהלו את המלחמה בדאעש ובקיצונים האיסלאמיים בשטח שארה"ב תפנה במקומם ובמקום ה-SDF.
ישראל תגלה איפוק ותימנע מתקיפת מאחזים איראניים צבאיים בסוריה, כל עוד אינם מסכנים אותה ישירות ואינם נמצאים בקרבת הגבול. בתמורה תתחייב רוסיה להרחיק את האיראנים לצפון סוריה ולמנוע נוכחות של איראנים או מיליציות שיעיות וחיזבאללה הפועלים בשרותם במרחק של 100 ק"מ לפחות ממזרח לגבול בגולן. האיראנים ושלוחיהם לא יהיו גם באזור דמשק, והמשטרה הצבאית הרוסית תבטיח את זה.
איך מתכוונים הרוסים להבטיח שהאיראנים ימלאו את חלקם בעסקה? הרוסים שולטים בסוריה, וכבר הוכיחו שכשהם רוצים להרחיק את האיראנים הם עושים זאת - כמו משדה התעופה של דמשק וממקומות אחרים. האיראנים גם הם רוצים להרוויח משיקום סוריה ולהקים לעצמם מאחזים אסטרטגיים-צבאיים - כמו הרוסים. לכן יש כעת תחרות כלכלית ואסטרטגית עזה בין הרוסים לאיראנים בסוריה.
לעומת זאת, בזירה הבינלאומית רוסיה עוזרת לאיראן לעקוף את הסנקציות האמריקניות ומוכרת לה נשק. פוטין מרוויח יפה בשני התחומים, וגם מהאצבע שהוא תוקע בעינם של האמריקנים. לכן אין לו עניין לשבור את הכלים עם האיראנים. אבל הרוסים מאמינים שבסוריה הם יכולים ללכת על חבל דק ולממש את ההבנות שעליהם דנו בולטון, פטרושב ובן מאיר היום בירושלים.
בינתיים תוצאות המפגש לא ידועות, ומותר להניח שהאמריקנים לא ימהרו להסכים - כדי לא לאפשר לאיראנים להקים את המסדרון היבשתי מטהרן ללבנון.
לפנייה לכתב/ת 
